מאגר הכתר רות פרק ג עם פירוש ר' יוסף קרא - נוסח שני

פרק ג
(א-ג) הלא אבקש לך - רצוני לבקש לך מנוח ולעסוק שיהיה לך בעל. ואם יהיה לך בעל דל וגאה , לא יחשוש בך , כי גיורת את; לפיכך אבקש לך בעל טוב לך ויהיה לך מנוח , ולא תצטרכי ללכת משדה לשדה עוד. לפיכך תלי עיניך בבועז הזקן וטוב , ושמת שמלותייך עלייך - שתתייפי בעיניו. אל תיודעי לאיש - כי גנאי הוא לאשה; שאם היית הולכת אצלו לבית - זה היה גנאי , והיו מרגישין בני ביתו. (ד) והוא יגיד לך - כי חשוב וטוב הוא , והוא ייעצך עצה ההוגנת לך. (ה) כל אשר תאמרי אעשה - כי טוב לי זקן ואוהב מדל וגאה בחור. (ו-ז) ותעש כל אשר צותה חמותה - סותם ואחר כך מפרש. כי לאלתר כשאכל בועז וישת ויטב לבו - כשאדם שמח , כל מה שמבקשין ממנו הוא עושה. (ח) ויחרד האיש - מקרא מסורס: וילפת ואחר כך ויחרד. וילפת - כל אדם הניעור משנתו הוא פושט ידיו ורגליו ועוקמן ומושכן אליו ופושטן; בלעז 'שטנדילית'. וילפת - ויעקם את עצמו , 'רטורצת' (בלעז); "וילפות שמשון את... עמודי התוך" (שו' טז , כט). וכן פתרונו: מתי ויחרד האיש? - בשעת וילפת; לאחר שוילפת , והנה אשה שוכבת , ואחר כך ויחרד. [כך פירש]. (ט) מי את בתי (לפנינו ללא 'בתי') - מה את רוצה , בתי? דוגמת "ויבא אליהם ויאמר להם אחיהם מה אתם" (ראה שו' יח , ח). [כך פירש; ולי נראה: מי את - כי בלילה לא הכירה.] ופרשת כנפים - לישאני; כי גואל אתה - בעלי היה קרובך , וכשמת נשתעבדו לי כל הקרקעות לכתובָּתי , ועכשיו הם ממושכנים ונמכרים , ואתה קח אותי לאשה ואני אניחן לך לגואלן. (י) היטבת חסדך האחרון - שנתת עיניך בי , שאני זקן , כדי לגאול השדה של קרוביי. לפי שנשים אחרות נותנות עיניהם בבחורים , אם דל אם עשיר , ואינן חוששות אפילו אם יאבדו בעליהן השדות שלהם , בלבד שיהא להם תשמיש הרבה; ואת חסת על שדות קרוביי ונתת בי עינייך. מן הראשון - שבאת להתגייר; כי מתחלה היו הכל סבורים שנתגיירת כדי שישאך בחור , ועתה הוכיח סופך על תחלתך. (יא) אל תיראי - לומר שאין בלבי לישאך. אעשה לך - גם לישאך אני אומר , אחר אשר ייטב לך , כי איני בוש שאת גיורת. כי יודע כל שער עמי - כל באי שער עמי. כי אשת חיל את - שאם מיוחס נושא אשה גיורת לנוי , זהו גנאי , אבל אם נושא אשת חיל אינו מתגנה; לפיכך אישאך. (יב) אמנם כי גואל אני - כדברייך. (יג) טוב יגאל - אם ירצה לגאלך עם השדה הרי טוב יגאל , גם אני אתן לו רשות. (יד) ויאמר - אל עבדיו: אל יוודע; יש פותרין כך , וטעות הוא , שהרי לא ידעו בה נעריו. וכך פתרונו: בלבו אמר: אל יוודע; שילח אותה בטרם יכיר איש וכו' , למה? כי אמר בלבו: אל יוודע. ודוגמתו "כתוב זאת זכרון בספר... כי אמר (לפנינו: ויאמר) כי יד על כס יה" (שמ' יז , יד - טז) - לפי שהמלחמה תהיה לימים רחוקים , בימי שאול , לפיכך "כתוב זאת זכרון" , שלא תשכח. (טו) הבי - הזמיני , כמו "הבה נתחכמה לו" (שמ' א , י). שש השעורים (לפנינו: שעורים) - שש המידות. (טז) מי את בתי - מה עשית את , בתי? ותגד לה את כל אשר עשה לה האיש - שאמר לגאלה אם לא יגאלנה הקרוב ממנו; דודו או בן דודו היה. (יז) ותאמר שש השעורים - אמרה לה: אם לא נתן לך השעורים , הייתי אומרת: כל אשר יאמר יקיים; אלא מאחר שנתן לך מתנה - דחה אותך , שאם היה רצונו לישאך לא היה לו ליתן לך כלום , שהרי מה שיש לבעל הכל לאשתו. ורות השיבתה: גם זה לא היה רוצה ליתן לי , אלא כי אמר: אל תבואי ריקם - ריקנות (ראה פירושו רות א , כ - כא) - אל חמותך. (יח) כי לא ישקט - וכן היה: