פרק ג
[א]
וַתֹּ֥אמֶר
לָ֖הּ
נָעֳמִ֣י
חֲמוֹתָ֑הּ
בִּתִּ֕י
הֲלֹ֧א
אֲבַקֶּשׁ־לָ֛ךְ
מָנ֖וֹחַ
אֲשֶׁ֥ר
יִֽיטַב־לָֽךְ:
[ב]
וְעַתָּ֗ה
הֲלֹ֥א
בֹ֙עַז֙
מֹֽדַעְתָּ֔נוּ
אֲשֶׁ֥ר
הָיִ֖ית
אֶת־נַעֲרוֹתָ֑יו
הִנֵּה־ה֗וּא
זֹרֶ֛ה
אֶת־גֹּ֥רֶן
הַשְּׂעֹרִ֖ים
הַלָּֽיְלָה:
[ג]
וְרָחַ֣צְתְּ
׀
וָסַ֗כְתְּ
וְשַׂ֧מְתְּ
שִׂמְלֹתִַ֛ךְ
שִׂמְלֹתַ֛יִךְ
עָלַ֖יִךְ
וְיָרַ֣דְתְּי
וְיָרַ֣דְתְּ
הַגֹּ֑רֶן
אַל־תִּוָּדְעִ֣י
לָאִ֔ישׁ
עַ֥ד
כַּלֹּת֖וֹ
לֶאֱכֹ֥ל
וְלִשְׁתּֽוֹת:
[ד]
וִיהִ֣י
בְשָׁכְב֗וֹ
וְיָדַ֙עַתְּ֙
אֶת־הַמָּקוֹם֙
אֲשֶׁ֣ר
יִשְׁכַּב־שָׁ֔ם
וּבָ֛את
וְגִלִּ֥ית
מַרְגְּלֹתָ֖יו
וְשָׁכָ֑בְתְּי
וְשָׁכָ֑בְתְּ
וְהוּא֙
יַגִּ֣יד
לָ֔ךְ
אֵ֖ת
אֲשֶׁ֥ר
תַּעֲשִֽׂין:
[ה]
וַתֹּ֖אמֶר
אֵלֶ֑יהָ
כֹּ֛ל
אֲשֶׁר־תֹּאמְרִ֥י
ֵַ֖
אֵלַ֖י
אֶעֱשֶֽׂה:
[ו]
וַתֵּ֖רֶד
הַגֹּ֑רֶן
וַתַּ֕עַשׂ
כְּכֹ֥ל
אֲשֶׁר־צִוַּ֖תָּה
חֲמוֹתָֽהּ:
[ז]
וַיֹּ֨אכַל
בֹּ֤עַז
וַיֵּשְׁתְּ֙
וַיִּיטַ֣ב
לִבּ֔וֹ
וַיָּבֹ֕א
לִשְׁכַּ֖ב
בִּקְצֵ֣ה
הָעֲרֵמָ֑ה
וַתָּבֹ֣א
בַלָּ֔ט
וַתְּגַ֥ל
מַרְגְּלֹתָ֖יו
וַתִּשְׁכָּֽב:
[ח]
וַֽיְהִי֙
בַּחֲצִ֣י
הַלַּ֔יְלָה
וַיֶּחֱרַ֥ד
הָאִ֖ישׁ
וַיִּלָּפֵ֑ת
וְהִנֵּ֣ה
אִשָּׁ֔ה
שֹׁכֶ֖בֶת
מַרְגְּלֹתָֽיו:
[ט]
וַיֹּ֖אמֶר
מִי־אָ֑תְּ
וַתֹּ֗אמֶר
אָֽנֹכִי֙
ר֣וּת
אֲמָתֶ֔ךָ
וּפָרַשְׂתָּ֤
כְנָפֶךָ֙
עַל־אֲמָ֣תְךָ֔
כִּ֥י
גֹאֵ֖ל
אָֽתָּה:
[י]
וַיֹּ֗אמֶר
בְּרוּכָ֨ה
אַ֤תְּ
לַֽיהוָה֙
בִּתִּ֔י
הֵיטַ֛בְתְּ
חַסְדֵּ֥ךְ
הָאַחֲר֖וֹן
מִן־הָרִאשׁ֑וֹן
לְבִלְתִּי־לֶ֗כֶת
אַֽחֲרֵי֙
הַבַּ֣חוּרִ֔ים
אִם־דַּ֖ל
וְאִם־עָשִֽׁיר:
[יא]
וְעַתָּ֗ה
בִּתִּי֙
אַל־תִּ֣ירְאִ֔י
כֹּ֥ל
אֲשֶׁר־תֹּאמְרִ֖י
אֶעֱשֶׂה־לָּ֑ךְ
כִּ֤י
יוֹדֵעַ֙
כָּל־שַׁ֣עַר
עַמִּ֔י
כִּ֛י
אֵ֥שֶׁת
חַ֖יִל
אָֽתְּ:
[יב]
וְעַתָּה֙
כִּ֣י
אָמְנָ֔ם
כִּ֥י
אם
גֹאֵ֖ל
אָנֹ֑כִי
וְגַ֛ם
יֵ֥שׁ
גֹּאֵ֖ל
קָר֥וֹב
מִמֶּֽנִּי:
[יג]
לִ֣ינִי
׀
הַלַּ֗יְלָה
וְהָיָ֤ה
בַבֹּ֙קֶר֙
אִם־יִגְאָלֵ֥ךְ
טוֹב֙
יִגְאָ֔ל
וְאִם־לֹ֨א
יַחְפֹּ֧ץ
לְגָאֳלֵ֛ךְ
וּגְאַלְתִּ֥יךְ
אָנֹ֖כִי
חַי־יְהוָ֑ה
שִׁכְבִ֖י
עַד־הַבֹּֽקֶר:
[יד]
וַתִּשְׁכַּ֤ב
מַרְגְּלוֹתָו֙
מַרְגְּלוֹתָיו֙
עַד־הַבֹּ֔קֶר
וַתָּ֕קָם
בְּטֶ֛רֶום
בְּטֶ֛רֶם
יַכִּ֥יר
אִ֖ישׁ
אֶת־רֵעֵ֑הוּ
וַיֹּ֙אמֶר֙
אַל־יִוָּדַ֔ע
כִּי־בָ֥אָה
הָאִשָּׁ֖ה
הַגֹּֽרֶן:
[טו]
וַיֹּ֗אמֶר
הָ֠בִי
הַמִּטְפַּ֧חַת
אֲשֶׁר־עָלַ֛יִךְ
וְאֶחֳזִי־בָ֖הּ
וַתֹּ֣אחֶז
בָּ֑הּ
וַיָּ֤מָד
שֵׁשׁ־שְׂעֹרִים֙
וַיָּ֣שֶׁת
עָלֶ֔יהָ
וַיָּבֹ֖א
הָעִֽיר:
[טז]
וַתָּבוֹא֙
אֶל־חֲמוֹתָ֔הּ
וַתֹּ֖אמֶר
מִי־אַ֣תְּ
בִּתִּ֑י
וַתַּ֨גֶּד־לָ֔הּ
אֵ֛ת
כָּל־אֲשֶׁ֥ר
עָשָׂה־לָ֖הּ
הָאִֽישׁ:
[יז]
וַתֹּ֕אמֶר
שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים
הָאֵ֖לֶּה
נָ֣תַן
לִ֑י
כִּ֚י
אָמַ֣ר
ֵַ֔
אֵלַ֔י
אַל־תָּב֥וֹאִי
רֵיקָ֖ם
אֶל־חֲמוֹתֵֽךְ:
[יח]
וַתֹּ֙אמֶר֙
שְׁבִ֣י
בִתִּ֔י
עַ֚ד
אֲשֶׁ֣ר
תֵּֽדְעִ֔ין
אֵ֖יךְ
יִפֹּ֣ל
דָּבָ֑ר
כִּ֣י
לֹ֤א
יִשְׁקֹט֙
הָאִ֔ישׁ
כִּֽי־אִם־כִּלָּ֥ה
הַדָּבָ֖ר
הַיּֽוֹם:
פרק ג
(ב)
זורה
את
הגרן
-
זורה
המֹץ
,
'טרבילר'
בלעז.
(ז)
הערמה
-
כמו
"ערימת
חטים"
(שה"ש
ז
,
ג).
(ח)
וילפת
-
כמו
"וילפת
שמשון"
(שו'
טז
,
כט)
,
שפתרונו:
ויאחוז
,
גם
זה
אחז
את
איבריו
אצלו
כאדם
המתפחד.
(ט)
ופרשת
כנפיך
-
ותשאני
לאשה
,
להקים
זרע
לבעלי.
כי
גואל
אתה
-
לגאול
נחלת
אישי
,
כמו
שנאמר
"ובא
גואלו
הקרוב
אליו"
(וי'
כה
,
כה).
ומן
התורה
לא
היה
חייב
כי
אם
לגאול
נחלת
קרובו
,
אבל
לישא
אשתו
ולהקים
לו
זרע
לא
היה
חייב;
אלא
מנהג
היה
להם
לכל
אדם
שימות
בלא
בנים
ולא
היה
להם
אח
ליבם
את
אשתו
,
היה
הולך
קרובו
שאינו
ערוה
לאשתו
ונושא
אותה
ומקיים
לו
זרע
כדרך
היבם
,
והיו
מקיימים
ומחזיקים
במנהג
זה
כמצוות
יבום
שהיא
מן
התורה;
כך
שמעתי.
(יב)
קרוב
ממני
-
והוא
מותר
לך
,
והוא
ראוי
לגאול
קודם
ממני.
(טו)
הבי
המטפחת
-
תני
המטפחת.
שש
שעורים
-
שש
סאים
שעורים.