מאגר הכתר רות פרק ג טקסט בלבד

פרק ג
[א] ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש־לך מנוח אשר ייטב־לך:
[ב] ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את־נערותיו הנה־הוא זרה את־גרן השערים הלילה:
[ג] ורחצת ׀ וסכת ושמת שמלתך שמלתיך עליך וירדתי וירדת הגרן אל־תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות:
[ד] ויהי בשכבו וידעת את־המקום אשר ישכב־שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבתי ושכבת והוא יגיד לך את אשר תעשין:
[ה] ותאמר אליה כל אשר־תאמרי אלי אעשה:
[ו] ותרד הגרן ותעש ככל אשר־צותה חמותה:
[ז] ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב:
[ח] ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו:
[ט] ויאמר מי־את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על־אמתך כי גאל אתה:
[י] ויאמר ברוכה את ליהוה בתי היטבת חסדך האחרון מן־הראשון לבלתי־לכת אחרי הבחורים אם־דל ואם־עשיר:
[יא] ועתה בתי אל־תיראי כל אשר־תאמרי אעשה־לך כי יודע כל־שער עמי כי אשת חיל את:
[יב] ועתה כי אמנם כי אם גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני:
[יג] ליני ׀ הלילה והיה בבקר אם־יגאלך טוב יגאל ואם־לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי־יהוה שכבי עד־הבקר:
[יד] ותשכב מרגלותו מרגלותיו עד־הבקר ותקם בטרום בטרם יכיר איש את־רעהו ויאמר אל־יודע כי־באה האשה הגרן:
[טו] ויאמר הבי המטפחת אשר־עליך ואחזי־בה ותאחז בה וימד שש־שערים וישת עליה ויבא העיר:
[טז] ותבוא אל־חמותה ותאמר מי־את בתי ותגד־לה את כל־אשר עשה־לה האיש:
[יז] ותאמר שש־השערים האלה נתן לי כי אמר אלי אל־תבואי ריקם אל־חמותך:
[יח] ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר כי לא ישקט האיש כי־אם־כלה הדבר היום: