מאגר הכתר רות פרק ד עם פירוש רלב"ג

פרק ד
[א] וּבֹ֨עַז עָלָ֣ה הַשַּׁעַר֘ וַיֵּ֣שֶׁב שָׁם֒ וְהִנֵּ֨ה הַגֹּאֵ֤ל עֹבֵר֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר־בֹּ֔עַז וַיֹּ֛אמֶר ס֥וּרָה שְׁבָה־פֹּ֖ה פְּלֹנִ֣י אַלְמֹנִ֑י וַיָּ֖סַר וַיֵּשֵֽׁב:
[ב] וַיִּקַּ֞ח עֲשָׂרָ֧ה אֲנָשִׁ֛ים מִזִּקְנֵ֥י הָעִ֖יר וַיֹּ֣אמֶר שְׁבוּ־פֹ֑ה וַיֵּשֵֽׁבוּ:
[ג] וַיֹּ֙אמֶר֙ לַגֹּאֵ֔ל חֶלְקַת֙ הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר לְאָחִ֖ינוּ לֶאֱלִימֶ֑לֶךְ מָכְרָ֣ה נָעֳמִ֔י הַשָּׁ֖בָה מִשְּׂדֵ֥ה מוֹאָֽב:
[ד] וַאֲנִ֨י אָמַ֜רְתִּי אֶגְלֶ֧ה אָזְנְךָ֣ לֵאמֹ֗ר קְ֠נֵה נֶ֥גֶד הַיֹּשְׁבִים֘ וְנֶ֣גֶד זִקְנֵ֣י עַמִּי֒ אִם־תִּגְאַל֙ גְּאָ֔ל וְאִם־לֹ֨א יִגְאַ֜ל הַגִּ֣ידָה לִּ֗י וְאֵֽדְעָ֙ וְאֵֽדְעָה֙ כִּ֣י אֵ֤ין זוּלָֽתְךָ֙ לִגְא֔וֹל וְאָנֹכִ֖י אַחֲרֶ֑יךָ וַיֹּ֖אמֶר אָנֹכִ֥י אֶגְאָֽל:
[ה] וַיֹּ֣אמֶר בֹּ֔עַז בְּיוֹם־קְנוֹתְךָ֥ הַשָּׂדֶ֖ה מִיַּ֣ד נָעֳמִ֑י וּ֠מֵאֵת ר֣וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֤ה אֵֽשֶׁת־הַמֵּת֙ קָנִ֔יתָי קָנִ֔יתָ לְהָקִ֥ים שֵׁם־הַמֵּ֖ת עַל־נַחֲלָתֽוֹ:
[ו] וַיֹּ֣אמֶר הַגֹּאֵ֗ל לֹ֤א אוּכַל֙ לִגְאָול־לִ֔י פֶּן־אַשְׁחִ֖ית אֶת־נַחֲלָתִ֑י גְּאַל־לְךָ֤ אַתָּה֙ אֶת־גְּאֻלָּתִ֔י כִּ֥י לֹא־אוּכַ֖ל לִגְאֹֽל:
[ז] וְזֹאת֩ לְפָנִ֨ים בְּיִשְׂרָאֵ֜ל עַל־הַגְּאֻלָּ֤ה וְעַל־הַתְּמוּרָה֙ לְקַיֵּ֣ם כָּל־דָּבָ֔ר שָׁלַ֥ף אִ֛ישׁ נַעֲל֖וֹ וְנָתַ֣ן לְרֵעֵ֑הוּ וְזֹ֥את הַתְּעוּדָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל:
[ח] וַיֹּ֧אמֶר הַגֹּאֵ֛ל לְבֹ֖עַז קְנֵה־לָ֑ךְ וַיִּשְׁלֹ֖ף נַעֲלֽוֹ:
[ט] וַיֹּאמֶר֩ בֹּ֨עַז לַזְּקֵנִ֜ים וְכָל־הָעָ֗ם עֵדִ֤ים אַתֶּם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֤י קָנִ֙יתִי֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר לֶאֱלִימֶ֔לֶךְ וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר לְכִלְי֖וֹן וּמַחְל֑וֹן מִיַּ֖ד נָעֳמִֽי:
[י] וְגַ֣ם אֶת־ר֣וּת הַמֹּאֲבִיָּה֩ אֵ֨שֶׁת מַחְל֜וֹן קָנִ֧יתִי לִ֣י לְאִשָּׁ֗ה לְהָקִ֤ים שֵׁם־הַמֵּת֙ עַל־נַ֣חֲלָת֔וֹ וְלֹֽא־יִכָּרֵ֧ת שֵׁם־הַמֵּ֛ת מֵעִ֥ם אֶחָ֖יו וּמִשַּׁ֣עַר מְקוֹמ֑וֹ עֵדִ֥ים אַתֶּ֖ם הַיּֽוֹם:
[יא] וַיֹּ֨אמְר֜וּ כָּל־הָעָ֧ם אֲשֶׁר־בַּשַּׁ֛עַר וְהַזְּקֵנִ֖ים עֵדִ֑ים יִתֵּן֩ יְהוָ֨ה אֶֽת־הָאִשָּׁ֜ה הַבָּאָ֣ה אֶל־בֵּיתֶ֗ךָ כְּרָחֵ֤ל ׀ וּכְלֵאָה֙ אֲשֶׁ֨ר בָּנ֤וּ שְׁתֵּיהֶם֙ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וַעֲשֵׂה־חַ֣יִל בְּאֶפְרָ֔תָה וּקְרָא־שֵׁ֖ם בְּבֵ֥ית לָֽחֶם:
[יב] וִיהִ֤י בֵֽיתְךָ֙ כְּבֵ֣ית פֶּ֔רֶץ אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה תָמָ֖ר לִיהוּדָ֑ה מִן־הַזֶּ֗רַע אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֤ן יְהוָה֙ לְךָ֔ מִן־הַֽנַּעֲרָ֖ה הַזֹּֽאת:
[יג] וַיִּקַּ֨ח בֹּ֤עַז אֶת־רוּת֙ וַתְּהִי־ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַיָּבֹ֖א אֵלֶ֑יהָ וַיִּתֵּ֨ן יְהוָ֥ה לָ֛הּ הֵרָי֖וֹן וַתֵּ֥לֶד בֵּֽן:
[יד] וַתֹּאמַ֤רְנָה הַנָּשִׁים֙ אֶֽל־נָעֳמִ֔י בָּר֣וּךְ יְהוָ֔ה אֲ֠שֶׁר לֹ֣א הִשְׁבִּ֥ית לָ֛ךְ גֹּאֵ֖ל הַיּ֑וֹם וְיִקָּרֵ֥א שְׁמ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵֽל:
[טו] וְהָ֤יָה לָךְ֙ לְמֵשִׁ֣יב נֶ֔פֶשׁ וּלְכַלְכֵּ֖ל אֶת־שֵׂיבָתֵ֑ךְ כִּ֣י כַלָּתֵ֤ךְ אֲֽשֶׁר־אֲהֵבַ֙תֶךְ֙ יְלָדַ֔תּוּ אֲשֶׁר־הִיא֙ ט֣וֹבָה לָ֔ךְ מִשִּׁבְעָ֖ה בָּנִֽים:
[טז] וַתִּקַּ֨ח נָעֳמִ֤י אֶת־הַיֶּ֙לֶד֙ וַתְּשִׁתֵ֣הוּ בְחֵיקָ֔הּ וַתְּהִי־ל֖וֹ לְאֹמֶֽנֶת:
[יז] וַתִּקְרֶאנָה֩ ל֨וֹ הַשְּׁכֵנ֥וֹת שֵׁם֙ לֵאמֹ֔ר יֻלַּד־בֵּ֖ן לְנָעֳמִ֑י וַתִּקְרֶ֤אנָֽה שְׁמוֹ֙ עוֹבֵ֔ד ה֥וּא אֲבִֽי־יִשַׁ֖י אֲבִ֥י דָוִֽד: פ
[יח] וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְד֣וֹת פָּ֔רֶץ פֶּ֖רֶץ הוֹלִ֥יד אֶת־חֶצְרֽוֹן:
[יט] וְחֶצְרוֹן֙ הוֹלִ֣יד אֶת־רָ֔ם וְרָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶת־עַמִּינָדָֽב:
[כ] וְעַמִּֽינָדָב֙ הוֹלִ֣יד אֶת־נַחְשׁ֔וֹן וְנַחְשׁ֖וֹן הוֹלִ֥יד אֶת־שַׂלְמָֽה:
[כא] וְשַׂלְמוֹן֙ הוֹלִ֣יד אֶת־בֹּ֔עַז וּבֹ֖עַז הוֹלִ֥יד אֶת־עוֹבֵֽד:
[כב] וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־דָּוִֽד:

פרק ד
(א) ובעז עלה השער וישב שם - זה לאות כי בעז היה שופט , כי השופטים הם יושבים בשער. גם יורה על זה כי זקני העיר היו נכנעים למצותו (ראה להלן , ב). פלוני אלמוני - פלוני הוא מענין ההסתר , כטעם "והוא פלאי" (שו' יג , יח); רוצה לומר: כי לא פירש שמו. וכן אלמוני הוא גם כן מענין העלם; והרצון בזה , שלא זכָרוֹ בשמו , והנה היה שמו נעלם. (ד) אם תגאל גאל - כבר זכרה התורה , שכאשר ימכור איש מאחוזתו , "ובא גואלו הקרוב אליו וגאל את ממכר אחיו" (וי' כה , כה). (ו) לא אוכל לגאול לי פן אשחית את נחלתי - רוצה לומר , שאם אפרע כסף הקנין הנה באמת אשחית נחלתי , שלא יהיה לי ממה אשכור עובדי אדמתי , ותשאר שממה. או אולי אצטרך למכור מנחלתי , וכבר נתבאר בתורה שאין ראוי לגאול כשהיה הדבר בזה האופן. (ז) וזאת לפנים בישראל - רוצה לומר: זה היה הדין מימים קדומים על דבר הקנין והחליפין , לקיים כל דבר בדרך שלא יוכל לשוב ממנו אחר זה; והוא , שהיה שולף נעלו הקונה ונותן אותה למַקְנה , וכאלו יִקנה המַקנה הנעל , ובקנותו הנעל היה מַקנה לקונה הדבר ההוא מהקנין או מהחליפין. וזה היה כמו עדות אל קיום הקנין או החליפין. (ח) ויאמר הגואל לבועז קנה לך - זאת הגאולה. וישלוף - בועז נעלו , ונתן אותו לפלוני אלמוני (ראה לעיל , א); ומתוך הנעל הקנה לו זאת הגאולה. וידמה שכבר השיב לו נעלו אחר זה , כי לא יתכן שישאר השופט יחף ברגלו אחת; ולזה היה זה הקנין לנעל על מנת להקנות , לא זולת זה. ומזה המקום למדנו כי אפילו קרקע נקנה בזה הקנין; רוצה לומר: בשליפת נעל ונתינתו למקנה. (י) להקים שם המת על נחלתו - רוצה לומר , שכבר יאמרו שאשת המת מחזקת בו; ואם יהיה לה זרע , יירש זאת הנחלה. (יא) כרחל וכלאה - הקדימו רחל ללאה , כי על רחל היה העיקר בעבודת יעקב ללבן (ראה בר' כט , יח). ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם - ברכוהו שיעשה חיל בה כמו שעשה כלב באפרתה , שהולידה לו את חור (ראה דה"א ב , יט) שהיה בכור אפרתה והיה אבי בית לחם כמו שנזכר בספר דברי הימים (ראה דה"א ד , ד). והנה אמרו לו זה לפי שהיה בא מחצרון (ראה להלן , יט ודה"א ב , יח) והיה יושב בבית לחם , ולפי שהמת היה אפרתי מבית לחם יהודה , כמו שנזכר בראש זאת המגלה (רות א , ב). (יב) ויהי ביתך כבית פרץ - ברכוהו בברכת אביהם פרץ , שבא מתמר לסבה מתדמה לזו (ראה בר' לח , יד , כט). הנה זהו מה שראינו לבארו בזאת המגלה. (שש עשרה תועלות למגילת רות - בקובץ תועלות לרלב"ג)