מאגר הכתר רות פרק ד עם פירוש ר' יוסף כספי

פרק ד
[א] וּבֹ֨עַז עָלָ֣ה הַשַּׁעַר֘ וַיֵּ֣שֶׁב שָׁם֒ וְהִנֵּ֨ה הַגֹּאֵ֤ל עֹבֵר֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר־בֹּ֔עַז וַיֹּ֛אמֶר ס֥וּרָה שְׁבָה־פֹּ֖ה פְּלֹנִ֣י אַלְמֹנִ֑י וַיָּ֖סַר וַיֵּשֵֽׁב:
[ב] וַיִּקַּ֞ח עֲשָׂרָ֧ה אֲנָשִׁ֛ים מִזִּקְנֵ֥י הָעִ֖יר וַיֹּ֣אמֶר שְׁבוּ־פֹ֑ה וַיֵּשֵֽׁבוּ:
[ג] וַיֹּ֙אמֶר֙ לַגֹּאֵ֔ל חֶלְקַת֙ הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר לְאָחִ֖ינוּ לֶאֱלִימֶ֑לֶךְ מָכְרָ֣ה נָעֳמִ֔י הַשָּׁ֖בָה מִשְּׂדֵ֥ה מוֹאָֽב:
[ד] וַאֲנִ֨י אָמַ֜רְתִּי אֶגְלֶ֧ה אָזְנְךָ֣ לֵאמֹ֗ר קְ֠נֵה נֶ֥גֶד הַיֹּשְׁבִים֘ וְנֶ֣גֶד זִקְנֵ֣י עַמִּי֒ אִם־תִּגְאַל֙ גְּאָ֔ל וְאִם־לֹ֨א יִגְאַ֜ל הַגִּ֣ידָה לִּ֗י וְאֵֽדְעָ֙ וְאֵֽדְעָה֙ כִּ֣י אֵ֤ין זוּלָֽתְךָ֙ לִגְא֔וֹל וְאָנֹכִ֖י אַחֲרֶ֑יךָ וַיֹּ֖אמֶר אָנֹכִ֥י אֶגְאָֽל:
[ה] וַיֹּ֣אמֶר בֹּ֔עַז בְּיוֹם־קְנוֹתְךָ֥ הַשָּׂדֶ֖ה מִיַּ֣ד נָעֳמִ֑י וּ֠מֵאֵת ר֣וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֤ה אֵֽשֶׁת־הַמֵּת֙ קָנִ֔יתָי קָנִ֔יתָ לְהָקִ֥ים שֵׁם־הַמֵּ֖ת עַל־נַחֲלָתֽוֹ:
[ו] וַיֹּ֣אמֶר הַגֹּאֵ֗ל לֹ֤א אוּכַל֙ לִגְאָול־לִ֔י פֶּן־אַשְׁחִ֖ית אֶת־נַחֲלָתִ֑י גְּאַל־לְךָ֤ אַתָּה֙ אֶת־גְּאֻלָּתִ֔י כִּ֥י לֹא־אוּכַ֖ל לִגְאֹֽל:
[ז] וְזֹאת֩ לְפָנִ֨ים בְּיִשְׂרָאֵ֜ל עַל־הַגְּאֻלָּ֤ה וְעַל־הַתְּמוּרָה֙ לְקַיֵּ֣ם כָּל־דָּבָ֔ר שָׁלַ֥ף אִ֛ישׁ נַעֲל֖וֹ וְנָתַ֣ן לְרֵעֵ֑הוּ וְזֹ֥את הַתְּעוּדָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל:
[ח] וַיֹּ֧אמֶר הַגֹּאֵ֛ל לְבֹ֖עַז קְנֵה־לָ֑ךְ וַיִּשְׁלֹ֖ף נַעֲלֽוֹ:
[ט] וַיֹּאמֶר֩ בֹּ֨עַז לַזְּקֵנִ֜ים וְכָל־הָעָ֗ם עֵדִ֤ים אַתֶּם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֤י קָנִ֙יתִי֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר לֶאֱלִימֶ֔לֶךְ וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר לְכִלְי֖וֹן וּמַחְל֑וֹן מִיַּ֖ד נָעֳמִֽי:
[י] וְגַ֣ם אֶת־ר֣וּת הַמֹּאֲבִיָּה֩ אֵ֨שֶׁת מַחְל֜וֹן קָנִ֧יתִי לִ֣י לְאִשָּׁ֗ה לְהָקִ֤ים שֵׁם־הַמֵּת֙ עַל־נַ֣חֲלָת֔וֹ וְלֹֽא־יִכָּרֵ֧ת שֵׁם־הַמֵּ֛ת מֵעִ֥ם אֶחָ֖יו וּמִשַּׁ֣עַר מְקוֹמ֑וֹ עֵדִ֥ים אַתֶּ֖ם הַיּֽוֹם:
[יא] וַיֹּ֨אמְר֜וּ כָּל־הָעָ֧ם אֲשֶׁר־בַּשַּׁ֛עַר וְהַזְּקֵנִ֖ים עֵדִ֑ים יִתֵּן֩ יְהוָ֨ה אֶֽת־הָאִשָּׁ֜ה הַבָּאָ֣ה אֶל־בֵּיתֶ֗ךָ כְּרָחֵ֤ל ׀ וּכְלֵאָה֙ אֲשֶׁ֨ר בָּנ֤וּ שְׁתֵּיהֶם֙ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וַעֲשֵׂה־חַ֣יִל בְּאֶפְרָ֔תָה וּקְרָא־שֵׁ֖ם בְּבֵ֥ית לָֽחֶם:
[יב] וִיהִ֤י בֵֽיתְךָ֙ כְּבֵ֣ית פֶּ֔רֶץ אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה תָמָ֖ר לִיהוּדָ֑ה מִן־הַזֶּ֗רַע אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֤ן יְהוָה֙ לְךָ֔ מִן־הַֽנַּעֲרָ֖ה הַזֹּֽאת:
[יג] וַיִּקַּ֨ח בֹּ֤עַז אֶת־רוּת֙ וַתְּהִי־ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַיָּבֹ֖א אֵלֶ֑יהָ וַיִּתֵּ֨ן יְהוָ֥ה לָ֛הּ הֵרָי֖וֹן וַתֵּ֥לֶד בֵּֽן:
[יד] וַתֹּאמַ֤רְנָה הַנָּשִׁים֙ אֶֽל־נָעֳמִ֔י בָּר֣וּךְ יְהוָ֔ה אֲ֠שֶׁר לֹ֣א הִשְׁבִּ֥ית לָ֛ךְ גֹּאֵ֖ל הַיּ֑וֹם וְיִקָּרֵ֥א שְׁמ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵֽל:
[טו] וְהָ֤יָה לָךְ֙ לְמֵשִׁ֣יב נֶ֔פֶשׁ וּלְכַלְכֵּ֖ל אֶת־שֵׂיבָתֵ֑ךְ כִּ֣י כַלָּתֵ֤ךְ אֲֽשֶׁר־אֲהֵבַ֙תֶךְ֙ יְלָדַ֔תּוּ אֲשֶׁר־הִיא֙ ט֣וֹבָה לָ֔ךְ מִשִּׁבְעָ֖ה בָּנִֽים:
[טז] וַתִּקַּ֨ח נָעֳמִ֤י אֶת־הַיֶּ֙לֶד֙ וַתְּשִׁתֵ֣הוּ בְחֵיקָ֔הּ וַתְּהִי־ל֖וֹ לְאֹמֶֽנֶת:
[יז] וַתִּקְרֶאנָה֩ ל֨וֹ הַשְּׁכֵנ֥וֹת שֵׁם֙ לֵאמֹ֔ר יֻלַּד־בֵּ֖ן לְנָעֳמִ֑י וַתִּקְרֶ֤אנָֽה שְׁמוֹ֙ עוֹבֵ֔ד ה֥וּא אֲבִֽי־יִשַׁ֖י אֲבִ֥י דָוִֽד: פ
[יח] וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְד֣וֹת פָּ֔רֶץ פֶּ֖רֶץ הוֹלִ֥יד אֶת־חֶצְרֽוֹן:
[יט] וְחֶצְרוֹן֙ הוֹלִ֣יד אֶת־רָ֔ם וְרָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶת־עַמִּינָדָֽב:
[כ] וְעַמִּֽינָדָב֙ הוֹלִ֣יד אֶת־נַחְשׁ֔וֹן וְנַחְשׁ֖וֹן הוֹלִ֥יד אֶת־שַׂלְמָֽה:
[כא] וְשַׂלְמוֹן֙ הוֹלִ֣יד אֶת־בֹּ֔עַז וּבֹ֖עַז הוֹלִ֥יד אֶת־עוֹבֵֽד:
[כב] וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־דָּוִֽד:

פרק ד
(א) פלוני - נכון שהוא כמו "פלאי" (שו' יג , יח) , דבר נעלם. וכן אלמוני - מטעם "אלם" (שמ' ד , יא). וכותב הספר לא היה יודע שמו , ואם בעז קראו בשמו. ויסר - בסתם , והטעם: ויסר לשָם , לא משָם. (ד) ואם לא יגאל - טרחו בזה אבן ג'אנח (רקמה ע' שכח) ואבן עזרא , כי לא אמר 'תגאל'; והנה יש למאות ולאלפים כאלה בעברי , כי פעם מדבר לנמצא ופעם לנסתר , וזה נכון בעברי ובהגיון , כי כל הסימנים אשר בדקדוק אינם ממין ההכרחי; וכבר הארכתי על זה במקום אחר. (ו) פן אשחית את נחלתי - בהוסיף על בָּני בְּנֵי אשה אחרת. כי לא אוכל - כעניין כן רבים בתורה ובמקרא. (ז) וזאת לפנים - בזמן העבר; וכן "לפנים הארץ יסדת" (תה' קב , כו). שלף איש נעלו - כבר כתבתי במקום אחר (מ"כ ח"א ע' 19 ) , כי ב'נעל' נמצא בעברי שלש לשונות , והם: 'שלף' , 'שַל' (שמ' ג , ה) , 'חלץ' (דב' כה , ט); והכל מיוחד במינו , ומי שהלך בארץ ההיא ידע זה. ואולם השולף היה בכאן הגואל , וכן כל מפשיט עצמו מִדָבָר. ונהגו בנעל , כי הוא הנמצא והקל יותר משיפשוט בגדיו המכונסים. וכל אלו הענינים ממנהגי הארץ ההיא - לתת רושם בנפשות , כמו "ורחצו ידיהם" בעניין העגלה (ראה דב' כא , ו) , וכן רבים בפעולות הנביאים , כי כן היה מנהג כל הארץ גם כן. וכבר הארכתי על זה בענייני יחזקאל וזולתו (ראה מ"כ ח"א ע' 20 ואי'). (י) רות המואביה אשת מחלון - לא ידענו עד זה המקום אם היתה אשת מחלון או כליון , כי אין צרך. ולא יכרת שם המת - מבואר בכאן מהו עניין ה'כרת'. (יא) כרחל וכלאה - זכרם 'רחל' תחלה , כי היא היתה עקר מחשבת יעקב. ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם - כדרך כל המליצות השיריות , ולאו דוקא יחוד באחד מהם. (יב) מן הזרע - אינו דבק עם הקרוב לו לפניו. (טו) למשיב נפש - אין זה אחד עם "תשב נא נפש הילד הזה" (מ"א יז , כא); גם שם כתוב "על קרבו". (יז) ותקראנה... השכנות שם לאמר יולד בן לנעמי וגו' - כאלו אמר: ותקראנה שמו עובד , כלומר: כי השכנות קראו לו שם שיורה כי הוא נולד לנעמי , וזה כי קראוהו 'עובד' שהוא ממאמר ה'מצטרף' , וצרופו כונו שיהיה לנעמי , כי היא כמו אדון וגבירה. וזה הפלגה , כי בעבור ש'ילד' הנה הוא שֵם משותף , כמו שכתוב "יולדו על ברכי יוסף" (בר' נ , כג) , ויֵאמֵר אל האיש העובד מצד היותו כבן לאדוניו; וגם יתהפך זה , רוצה לומר , שגם כן הוא עבד לאביו - לכן מצד שתוף 'ילד' בערך אל נעמי קראוהו השכנות 'עובד'. אבל בעז ורות קראוהו 'מחלון' , להקים שם המת כמצוה בתורה (ראה דב' כה , ו). ואולם החכם אבן עזרא לא מצא זה. וגם הפליג כותב הספר , כי אחר כן , כאשר כתב יחס דוד מפרץ הראש , זכר זה הבן בשם 'עובד' (ראה להלן , כא - כב) , ואם שמו זה לא היה רק מצד השכנות לטעם שאמרנו , ושמו האמתי היה 'מחלון'; אבל להיות הוראתו רעה לא רצה לזכרו , שלא לערב השמחה (ע"פ יש' כד , יא). וכל אלו ההערות משתופי השמות ומהראותם הנזכרים באלו המקומות הקלים , הערה לנו מכותבי ספרי הקדש על מה שנכתב במקומות החמורים , כמו 'מעשה בראשית' ו'מעשה מרכבה' ויתר סתרי הנבואות. ובאור הכל 'אוצר יי'' יבא.