מאגר הכתר רות פרק ד עם פירוש ר' יוסף קרא - נוסח שני

פרק ד
(א) ובועז עלה השער וגו' , והנה הגואל עובר - מזלה גרם , על שבאת לחסות בצל שכינה. סורה שבה פה פלוני אלמוני - סורה לבא כאן , כי יש לי לדבר עמך דבר סתור ומכוסה. פלוני - כמו "כי יפלא ממך דבר" (דב' יז , ח): "ארי יתכסי" (ראה ת"א); "פלוני אלמוני תחנותי" (מ"ב ו , ח) - תרגומו: "כסי וטמיר" (ת"י). אלמוני - לשון 'אִילם'. [ולי נראה: סורה שבה פה בנחת ובצנעא - שלא ידעו ההולכים עמך.] (ג) מכרה נעמי - ואנו קרובי בעלה ועלינו לגאול. (ד) ואדעה - ואני יודע. אנכי אגאל - היה סבור , שהיתה רות מנחת לו לגאול אעפ"י שלא היה נושאה. (ה) ומאת רות המואביה - יש לך לקנות , ואינה רוצה אלא אם כן תישאנה לאשה. להקים שם המת - לכשתקח אותה יאמרו: מה לזה בשדה זו? וישיבום השומעים: לפי שנשא אשת מחלון; נמצא שם מחלון המת נזכר על נחלתו. (ו) לא אוכל לגאול לי - לפי שהייתה גיורת , מצא לו עלילה , לומר: פן אשחית את נחלתי - שאין לי ממון לגאול את השדה אם לא אמכר נחלת אבותיי , ובאותן דמים אגאל , ואין רצוני להשחית נחלתי , למכור כדי לגאול נחלת קרובי. תדע שלא הניח אלא מפני שלא חשק ברות , שהרי אמרו לבועז: "ויהי ביתך כבית פרץ" (ראה פירושו להלן , יב). (ז) וזאת לפנים בישראל - מה שאנו עושין היום לקיים דבר מכירה ומחילה (אולי צ"ל: וגאולה) , ואנו קונין בכליו של קונה ומקנה כדברי רבותינו , היו הן עושין על ידי שליפת נעל. על הגאולה - הבא לגאול נחלת קרוביו. ועל התמורה - הבא להמיר חפץ בחפץ. לקיים כל דבר - בין איש לרעהו. התעודה - שליפת הנעל היא עדות כל דבר קיום. (ח) קנה לך - בשליפת נעל. (ט-י) ויאמר בעז לזקנים וגו': כי קניתי - קונה אני עתה לכשאקח את רות , להקים שם המת על נחלתו - בנישואי רות. ואם היה אחֵר נושאה , היה מקים כמו כן שם המת על נחלתו , אך היה שם המת נכרת מעם אחיו , שלא היתה הנחלה נגאלת על יד קרובים; אבל כשאשאנה אני , קרובו , נמצא שמו נזכר על נחלתו בין קרוביו. ואם היה אפילו אחֵר נושאה והיה מקרובי מחלון , והיה מקום מושבו בשאר ארצות של יהודה , לא היה כבודו של מת , כי לא היה נִכָּר תמיד , כי היה נכרת שמו משער מקומו. (יא) יתן יי' את האשה - כי אתה והיא לטובה נתכוונתם. ואם תדאג שהיא גיורת ומואבית ואכסנאית , כל עצמינו לא באנו אלא מגיורת: יעקב הלך ונשא בת לבן והביאה למקומו והיתה נכרית. ועשה חיל - אין 'חיל' אלא מלכות: "ויעש שאול חיל" (ראה ש"א יד , מח); "וישראל עושה חיל" (במ' כד , יח). [כך פירש: וקרא שם - שיהא לך בן , ועל ידו יקרא שמך; שכל מי שיש לו בן שמו ניכר ונקרא על יד בנו. וכן כל 'שם' שבמקרא: "והכרתי לבבל שם" (יש' יד , כב) - בן , דכתיב "נין ונכד" (שם); וכן הרבה. ולי לא נראה , אלא דוגמת "אנשי שם" (במ' טז , ב).] (יב) ואם תאמר: מה שיעקב נשא גיורת ונכרית , בנות משפחתו בנות לבן אחי אמו היה , אבל זו רות אינה בת משפחתו!? הרי תמר אשת יהודה זקינינו , אבי פרץ אבינו , לא היתה בת משפחת יהודה! ועוד , שיעקב נשא אחיות , ויהודה - כלתו , וזו מותרת לך יותר. (יד-טו) גואל היום - כי רות , ובנה , תיטב לך על ידי בועז גואלך , והיה לך בנה למשיב נפש. ואם תאמר: רות ילדה , נעמי מה איכפת לה? ונותן טעם: כי כלתך אשר אהבתך ילדתו; ובן אהובתך ייטיב לך משבעה בנים - הוא יכול להיטיב לך יותר משאילו היו לך שבעה בנים. (יז) יולד בן לנעמי - על שם כי כלתה ילדתו. עובד - על שם שיעבוד את נעמי ויכלכל את שיבתה (ראה לעיל , טו). הוא אבי ישי אבי דוד - בא להודיעינו , כי לפי שעזבה את עמה ואת אלהיה ובאת לחסות בצל השם , היאך שילם לה: היא עזבה בית אביה ואמה וארץ מולדתה , וכל הגולה ממקומה אינה יכולה להינשא למיוחס ולהוליד ולירש נחלות , שהרי במקום גירותה לא ישאנה עשיר ומיוחס; וזו נשתלם משכורתה שלימה בבן מיוחס ובעל עשיר ובעל נחלות , ולא עוד אלא שיצא ממנה מלוכת דוד. (יח) ואלה תולדות פרץ - הודיענו כמה היה מיוחס בועז בעלה , ושילם יי' פעלה ותהי משכורתה שלימה ותמימה מעם יי' אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו (ראה רות ב , יב) , ו"מגן הוא לכל החוסים בו" (ש"ב כב , לא).