פרק ד
[א]
ובעז
עלה
השער
וישב
שם
והנה
הגאל
עבר
אשר
דבר־בעז
ויאמר
סורה
שבה־פה
פלני
אלמני
ויסר
וישב:
[ב]
ויקח
עשרה
אנשים
מזקני
העיר
ויאמר
שבו־פה
וישבו:
[ג]
ויאמר
לגאל
חלקת
השדה
אשר
לאחינו
לאלימלך
מכרה
נעמי
השבה
משדה
מואב:
[ד]
ואני
אמרתי
אגלה
אזנך
לאמר
קנה
נגד
הישבים
ונגד
זקני
עמי
אם־תגאל
גאל
ואם־לא
יגאל
הגידה
לי
ואדע
ואדעה
כי
אין
זולתך
לגאול
ואנכי
אחריך
ויאמר
אנכי
אגאל:
[ה]
ויאמר
בעז
ביום־קנותך
השדה
מיד
נעמי
ומאת
רות
המואביה
אשת־המת
קניתי
קנית
להקים
שם־המת
על־נחלתו:
[ו]
ויאמר
הגאל
לא
אוכל
לגאול־לי
פן־אשחית
את־נחלתי
גאל־לך
אתה
את־גאלתי
כי
לא־אוכל
לגאל:
[ז]
וזאת
לפנים
בישראל
על־הגאלה
ועל־התמורה
לקים
כל־דבר
שלף
איש
נעלו
ונתן
לרעהו
וזאת
התעודה
בישראל:
[ח]
ויאמר
הגאל
לבעז
קנה־לך
וישלף
נעלו:
[ט]
ויאמר
בעז
לזקנים
וכל־העם
עדים
אתם
היום
כי
קניתי
את־כל־אשר
לאלימלך
ואת
כל־אשר
לכליון
ומחלון
מיד
נעמי:
[י]
וגם
את־רות
המאביה
אשת
מחלון
קניתי
לי
לאשה
להקים
שם־המת
על־נחלתו
ולא־יכרת
שם־המת
מעם
אחיו
ומשער
מקומו
עדים
אתם
היום:
[יא]
ויאמרו
כל־העם
אשר־בשער
והזקנים
עדים
יתן
יהוה
את־האשה
הבאה
אל־ביתך
כרחל
׀
וכלאה
אשר
בנו
שתיהם
את־בית
ישראל
ועשה־חיל
באפרתה
וקרא־שם
בבית
לחם:
[יב]
ויהי
ביתך
כבית
פרץ
אשר־ילדה
תמר
ליהודה
מן־הזרע
אשר
יתן
יהוה
לך
מן־הנערה
הזאת:
[יג]
ויקח
בעז
את־רות
ותהי־לו
לאשה
ויבא
אליה
ויתן
יהוה
לה
הריון
ותלד
בן:
[יד]
ותאמרנה
הנשים
אל־נעמי
ברוך
יהוה
אשר
לא
השבית
לך
גאל
היום
ויקרא
שמו
בישראל:
[טו]
והיה
לך
למשיב
נפש
ולכלכל
את־שיבתך
כי
כלתך
אשר־אהבתך
ילדתו
אשר־היא
טובה
לך
משבעה
בנים:
[טז]
ותקח
נעמי
את־הילד
ותשתהו
בחיקה
ותהי־לו
לאמנת:
[יז]
ותקראנה
לו
השכנות
שם
לאמר
ילד־בן
לנעמי
ותקראנה
שמו
עובד
הוא
אבי־ישי
אבי
דוד:
פ
[יח]
ואלה
תולדות
פרץ
פרץ
הוליד
את־חצרון:
[יט]
וחצרון
הוליד
את־רם
ורם
הוליד
את־עמינדב:
[כ]
ועמינדב
הוליד
את־נחשון
ונחשון
הוליד
את־שלמה:
[כא]
ושלמון
הוליד
את־בעז
ובעז
הוליד
את־עובד:
[כב]
ועבד
הוליד
את־ישי
וישי
הוליד
את־דוד: