פרק א
[א]
אֵיכָ֣ה׀
יָשְׁבָ֣ה
בָדָ֗ד
הָעִיר֙
רַבָּ֣תִי
עָ֔ם
הָיְתָ֖ה
כְּאַלְמָנָ֑ה
רַבָּ֣תִי
בַגּוֹיִ֗ם
שָׂרָ֙תִי֙
בַּמְּדִינ֔וֹת
הָיְתָ֖ה
לָמַֽס:
ס
[ב]
בָּכ֨וֹ
תִבְכֶּ֜ה
בַּלַּ֗יְלָה
וְדִמְעָתָהּ֙
עַ֣ל
לֶחֱיָ֔הּ
אֵֽין־לָ֥הּ
מְנַחֵ֖ם
מִכָּל־אֹהֲבֶ֑יהָ
כָּל־רֵעֶ֙יהָ֙
בָּ֣גְדוּ
בָ֔הּ
הָ֥יוּ
לָ֖הּ
לְאֹיְבִֽים:
ס
[ג]
גָּלְתָ֨ה
יְהוּדָ֤ה
מֵעֹ֙נִי֙
וּמֵרֹ֣ב
עֲבֹדָ֔ה
הִ֚יא
יָשְׁבָ֣ה
בַגּוֹיִ֔ם
לֹ֥א
מָצְאָ֖ה
מָנ֑וֹחַ
כָּל־רֹדְפֶ֥יהָ
הִשִּׂיג֖וּהָ
בֵּ֥ין
הַמְּצָרִֽים:
ס
[ד]
דַּרְכֵ֨י
צִיּ֜וֹן
אֲבֵל֗וֹת
מִבְּלִי֙
בָּאֵ֣י
מוֹעֵ֔ד
כָּל־שְׁעָרֶ֙יהָ֙
שֽׁוֹמֵמִ֔ין
כֹּהֲנֶ֖יהָ
נֶאֱנָחִ֑ים
בְּתוּלֹתֶ֥יהָ
נּוּג֖וֹת
וְהִ֥יא
מַר־לָֽהּ:
ס
[ה]
הָי֨וּ
צָרֶ֤יהָ
לְרֹאשׁ֙
אֹיְבֶ֣יהָ
שָׁל֔וּ
כִּֽי־יְהוָ֥ה
הוֹגָ֖הּ
עַ֣ל
רֹב־פְּשָׁעֶ֑יהָ
עוֹלָלֶ֛יהָ
הָלְכ֥וּ
שְׁבִ֖י
לִפְנֵי־צָֽר:
ס
[ו]
וַיֵּצֵ֥א
מִן
בַּת־מִבַּת־צִיּ֖וֹן
כָּל־הֲדָרָ֑הּ
הָי֣וּ
שָׂרֶ֗יהָ
כְּאַיָּלִים֙
לֹא־מָצְא֣וּ
מִרְעֶ֔ה
וַיֵּלְכ֥וּ
בְלֹא־כֹ֖חַ
לִפְנֵ֥י
רוֹדֵֽף:
ס
[ז]
זָכְרָ֣ה
יְרוּשָׁלִַ֗ם
יְמֵ֤י
עָנְיָהּ֙
וּמְרוּדֶ֔יהָ
כֹּ֚ל
מַחֲמֻדֶ֔יהָ
אֲשֶׁ֥ר
הָי֖וּ
מִ֣ימֵי
קֶ֑דֶם
בִּנְפֹ֧ל
עַמָּ֣הּ
בְּיַד־צָ֗ר
וְאֵ֤ין
עוֹזֵר֙
לָ֔הּ
רָא֣וּהָ
צָרִ֔ים
שָׂחֲק֖וּ
עַ֥ל
מִשְׁבַּתֶּֽהָ:
ס
[ח]
חֵ֤טְא
חָֽטְאָה֙
יְר֣וּשָׁלִַ֔ם
עַל־כֵּ֖ן
לְנִידָ֣ה
הָיָ֑תָה
כָּֽל־מְכַבְּדֶ֤יהָ
הִזִּיל֙וּהָ֙
כִּי־רָא֣וּ
עֶרְוָתָ֔הּ
גַּם־הִ֥יא
נֶאֶנְחָ֖ה
וַתָּ֥שָׁב
אָחֽוֹר:
ס
[ט]
טֻמְאָתָ֣הּ
בְּשׁוּלֶ֗יהָ
לֹ֤א
זָֽכְרָה֙
אַחֲרִיתָ֔הּ
וַתֵּ֣רֶד
פְּלָאִ֔ים
אֵ֥ין
מְנַחֵ֖ם
לָ֑הּ
רְאֵ֤ה
יְהוָה֙
אֶת־עָנְיִ֔י
כִּ֥י
הִגְדִּ֖יל
אוֹיֵֽב:
ס
[י]
יָדוֹ֙
פָּ֣רַשׂ
צָ֔ר
עַ֖ל
כָּל־מַחֲמַדֶּ֑יהָ
כִּֽי־רָאֲתָ֤ה
גוֹיִם֙
בָּ֣אוּ
מִקְדָּשָׁ֔הּ
אֲשֶׁ֣ר
צִוִּ֔יתָה
לֹא־יָבֹ֥אוּ
בַקָּהָ֖ל
לָֽךְ:
ס
[יא]
כָּל־עַמָּ֤הּ
נֶאֱנָחִים֙
מְבַקְשִׁ֣ים
לֶ֔חֶם
נָתְנ֧וּ
מַחֲמַודֵּיהֶ֛ם
מַחֲמַדֵּיהֶ֛ם
בְּאֹ֖כֶל
לְהָשִׁ֣יב
נָ֑פֶשׁ
רְאֵ֤ה
יְהוָה֙
וְֽהַבִּ֔יטָה
כִּ֥י
הָיִ֖יתִי
זוֹלֵלָֽה:
ס
[יב]
ל֣וֹא
אֲלֵיכֶם֘
כָּל־עֹ֣בְרֵי
דֶרֶךְ֒
הַבִּ֣יטוּ
וּרְא֔וּ
אִם־יֵ֤שׁ
מַכְאוֹב֙
כְּמַכְאֹבִ֔י
אֲשֶׁ֥ר
עוֹלַ֖ל
לִ֑י
אֲשֶׁר֙
הוֹגָ֣ה
יְהוָ֔ה
בְּי֖וֹם
חֲר֥וֹן
אַפּֽוֹ:
ס
[יג]
מִמָּר֛וֹם
שָֽׁלַח־אֵ֥שׁ
בְּעַצְמֹתַ֖י
וַיִּרְדֶּ֑נָּה
פָּרַ֨שׂ
רֶ֤שֶׁת
לְרַגְלַי֙
הֱשִׁיבַ֣נִי
אָח֔וֹר
נְתָנַ֙נִי֙
שֹֽׁמֵמָ֔ה
כָּל־הַיּ֖וֹם
דָּוָֽה:
ס
[יד]
נִשְׂקַד֩
עֹ֨ל
פְּשָׁעַ֜י
בְּיָד֗וֹ
יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ
עָל֥וּ
עַל־צַוָּארִ֖י
הִכְשִׁ֣יל
כֹּחִ֑י
נְתָנַ֣נִי
אֲדנָ֔י
בִּידֵ֖י
לֹא־אוּכַ֥ל
קֽוּם:
ס
[טו]
סִלָּ֨ה
כָל־אַבִּירַ֤י
׀
אֲדנָי֙
בְּקִרְבִּ֔י
קָרָ֥א
עָלַ֛י
מוֹעֵ֖ד
לִשְׁבֹּ֣ר
בַּחוּרָ֑י
גַּ֚ת
דָּרַ֣ךְ
אֲדנָ֔י
לִבְתוּלַ֖ת
בַּת־יְהוּדָֽה:
ס
[טז]
עַל־אֵ֣לֶּה׀
אֲנִ֣י
בוֹכִיָּ֗ה
עֵינִ֤י
׀
עֵינִי֙
יֹ֣רְדָה
מַּ֔יִם
כִּֽי־רָחַ֥ק
מִמֶּ֛נִּי
מְנַחֵ֖ם
מֵשִׁ֣יב
נַפְשִׁ֑י
הָי֤וּ
בָנַי֙
שֽׁוֹמֵמִ֔ים
כִּ֥י
גָבַ֖ר
אוֹיֵֽב:
ס
[יז]
פֵּרְשָׂ֨ה
צִיּ֜וֹן
בְּיָדֶ֗יהָ
אֵ֤ין
מְנַחֵם֙
לָ֔הּ
צִוָּ֧ה
יְהוָ֛ה
לְיַעֲקֹ֖ב
סְבִיבָ֣יו
צָרָ֑יו
הָיְתָ֧ה
יְרוּשָׁלִַ֛ם
לְנִדָּ֖ה
בֵּינֵיהֶֽם:
ס
[יח]
צַדִּ֥יק
ה֛וּא
יְהוָ֖ה
כִּ֣י
פִ֣יהוּ
מָרִ֑יתִי
שִׁמְעוּ־נָ֣א
כָל־ָעַמִּ֗ים
הָעַמִּ֗ים
וּרְאוּ֙
מַכְאֹבִ֔י
בְּתוּלֹתַ֥י
וּבַחוּרַ֖י
הָלְכ֥וּ
בַשֶּֽׁבִי:
ס
[יט]
קָרָ֤אתִי
לַֽמְאַהֲבַי֙
הֵ֣מָּה
רִמּ֔וּנִי
כֹּהֲנַ֥י
וּזְקֵנַ֖י
בָּעִ֣יר
גָּוָ֑עוּ
כִּֽי־בִקְשׁ֥וּ
אֹ֙כֶל֙
לָ֔מוֹ
וְיָשִׁ֖יבוּ
אֶת־נַפְשָֽׁם:
ס
[כ]
רְאֵ֨ה
יְהוָ֤ה
כִּֽי־צַר־לִי֙
מֵעַ֣י
חֳמַרְמָ֔רוּ
נֶהְפַּ֤ךְ
לִבִּי֙
בְּקִרְבִּ֔י
כִּ֥י
מָר֖וֹ
מָרִ֑יתִי
מִח֥וּץ
שִׁכְּלָה־חֶ֖רֶב
בַּבַּ֥יִת
כַּמָּֽוֶת:
ס
[כא]
שָׁמְע֞וּ
כִּ֧י
נֶאֱנָחָ֣ה
אָ֗נִי
אֵ֤ין
מְנַחֵם֙
לִ֔י
כָּל־אֹ֨יְבַ֜י
שָׁמְע֤וּ
רָֽעָתִי֙
שָׂ֔שׂוּ
כִּ֥י
אַתָּ֖ה
עָשִׂ֑יתָ
הֵבֵ֥אתָ
יוֹם־קָרָ֖אתָ
וְיִהְי֥וּ
כָמֹֽנִי:
ס
[כב]
תָּבֹ֨א
כָל־רָעָתָ֤ם
לְפָנֶ֙יךָ֙
וְעוֹלֵ֣ל
לָ֔מוֹ
כַּאֲשֶׁ֥ר
עוֹלַ֛לְתָּ
לִ֖י
עַ֣ל
כָּל־פְּשָׁעָ֑י
כִּֽי־רַבּ֥וֹת
אַנְחֹתַ֖י
וְלִבִּ֥י
דַוָּֽי:
פ
פרק א
(א)
א':
בדד
-
שם
נופל
על
זכר
ועל
נקבה
,
עם
למ"ד
ובחסרונו;
וכן
מלת
'בטח'.
רבתי
,
שרתי
-
מלעיל
,
להבדיל
בין
היו"ד
הנוסף
ובין
יו"ד
סימן
המדַבר;
כמו
"אוהבתי
לדוש"
(הו'
י
,
יא).
ועמדה
מלת
"גנובתי
יום"
(בר'
לא
,
לט)
מלרע
,
בעבור
השתנות
הבי"ת.
רבתי
-
איננה
כראשונה
,
רק
בלשון
גדוּלה
,
כמו
"רבי
המלך"
(יר'
מא
,
א);
"על
כל
רב
ביתו"
(אס'
א
,
ח).
ונפתח
למ"ד
לָמס
-
להורות
על
ה"א
הדעת
הנעדר;
ולא
נדגש
המ"ם
,
להקל
על
הלשון.
(ב)
ב':
וי"ו
בכו
תחת
ה"א
,
כי
אותיות
אהו"י
מתחלפים;
כמו
"הסכלת
עשו"
(בר'
לא
,
כח).
(ג)
ג':
יהודה
-
זכר
ונקבה
,
כישראל
ומצרים:
"ידע
ישראל"
(ראה
יהו'
כב
,
כב)
-
"ותערך
ישראל"
(ש"א
יז
,
כא);
"ויאמר
מצרים"
(שמ'
יד
,
כה)
"ותחזק
מצרים"
(שמ'
יב
,
לג).
ויש
מפרשים
'המצרים'
מדברי
מעתיקי
הדת
ז"ל
(ראה
ב"ב
ה
,
א):
'דינא
דבר
מצרא'.
והישר
בעיני
,
שהוא
מן
"המצר"
(תה'
קיח
,
ה)
,
ואם
הוא
משונה
מעט
,
והר"ש
ראוי
להדגש.
(ד)
ד':
נמצא
'דרך'
זכר
ונקבה
,
כ'בית'
(ראה
מש'
ב
,
יח)
ו'מקום'
(ראה
ש"ב
יז
,
יט).
באי
מועד
-
שהיו
באים
במועדים.
והטוב
בעיני
שהוא
המקדש
,
ונקרא
'מועד'
בעבור
היות
כל
ישראל
נועדים
שם;
וכן
"בקרב
מועדיך"
(תה'
עד
,
ד);
"שרפו
כל
מועדי
אל"
(שם
,
ח).
שוממין
-
נו"ן
תמורת
מ"ם;
וכן
"קח
לך
חטין"
(יח'
ד
,
ט);
"לקץ
הימין"
(דנ'
יב
,
יג).
כי
הנו"ן
והמ"ם
המשרתים
בסוף
המלה
-
סימן
רבים
ורבות.
נוגות
-
מבניין
'נפעל';
וכן
"נוגי
ממועד"
(צפ'
ג
,
יח).
והם
מלשון
'תוגה'
ו'יגון'
,
והתי"ו
והנו"ן
-
נוספים.
(ה)
ה':
היו
צריה
-
כל
אחד
לראש;
וכן
"בנות
צעדה"
(בר'
מט
,
כב)
-
כל
אחת
מהן.
שלו
-
מגזרת
"שלוה"
(תה'
קכב
,
ז).
הוגה
-
מהבניין
'הכבד
הנוסף'
,
מ'יגון';
וכן
"תוגיון
נפשי"
(איוב
יט
,
ב).
הלכו
שבי
-
בחסרון
בי"ת
,
כמו
"הנמצא
בית
יי'"
(מ"ב
יב
,
יא).
(ו)
ו':
יחסר
מקום
'אשר'
אחר
כאילים;
וכן
"כמים
לים
מכסים"
(יש'
יא
,
ט).
(ז)
ז':
ימי
עניה
-
בימי
עניה;
כמו
"כי
ששת
ימים"
(שמ'
כ
,
יא).
ומרודיה
-
דלותה;
והמ"ם
שורש.
(ח)
ח':
לנידה
-
ללעג;
כמו
"מנוד
ראש"
(תה'
מד
,
טו);
"וניד
שפתי"
(איוב
טז
,
ה).
והוא
מגזרת
"נע
ונד"
(בר'
ד
,
יב).
הזילוה
-
הפך
הכבוד
,
כמו
"להוציא
יקר
מזולל"
(ראה
יר'
טו
,
יט);
רק
הוא
משורש
אחר.
או
טעמו:
הורידוה.
או:
עשו
שתזל
דמעתה.
(ט)
ט':
פלאים
-
ירדה
ירידה
נפלאה.
(י)
י':
כי
ראתה
גוים
-
על
ירושלם
שָבָה.
(יא)
כ':
זוללה
-
כמו
"זולל
וסובא"
(דב'
כא
,
כ).
(יב)
ל':
לוא...
יש
אומרים:
מלשון
'אָלָה';
ולא
מצאנוה
בלא
אל"ף.
וטעמו:
לא
יגיע
אליכם
מה
שהגיע
אלי.
עולל
-
נעשה
לי;
והוא
מהבניין
'שלא
נקרא
שם
פועלו'
,
בעבור
שאיננו
בקמץ
קטן
כמו
"כונֵן
אשורי"
(תה'
מ
,
ג).
הוגה
-
כמו
"הורה"
(איוב
ג
,
ג).
(יג)
מ':
וירדנה
-
שב
אל
האש
,
כי
ימָצא
לשון
זכר
,
כמו
"תאכלהו
אש
לא
נופח"
(איוב
כ
,
כו).
והטעם:
כמו
"לא
ירדנו
בפרך"
(וי'
כה
,
נג).
(יד)
נ':
מלת
נשקד
אין
לה
אב
ואם
(ע"פ
אס'
ב
,
ז);
והטעם:
כמו
'נמשך'
או
'נקשר'.
ותי"ו
ישתרגו
-
מבניין
'התפעל'
ממשפחת
"השריגים"
(בר'
מ
,
יב).
הכשיל
-
שב
אל
עול
פשעי.
ויחסר
'אשר'
אחר
בידי;
גם
אחר
קום
-
'עמו'
או
'מפניו'.
(טו)
ס':
סלה
-
מגזרת
'מסלה'
,
וכן
גת
דרך
יי';
גת
דרך
-
מ'דֶרך'.
רק
"סלה"
(ראה
תה'
ג
,
ג
ופירושו
שם)
-
שורש
אחר.
גת
-
יקב.
בתולת
-
סמוכה
אל
בת
,
ובת
יהודה
-
כל
השבט
שהוליד
יהודה;
והבתולה
-
ירושלם.
(טז)
ע':
בכיה
(בנוסחנו:
בוכיה)
-
כמו
"פוריה"
(יש'
יז
,
ו).
עיני
יורדה
מים
-
עין
אנוש
דומה
לעין
המים
,
והעין
יורד;
וכן
"יזלו
מים"
(יר'
ט
,
יז).
ושניהם
פעלים
עומדים.
(יז)
פ':
בי"ת
בידיה
נוסף;
כמו
"ותשקמו
בדמעות"
(תה'
פ
,
ו).
(יח)
צ':
כל
נא
-
לשון
עתה;
וכן
"אוי
נא
לנו"
(איכה
ה
,
טז);
גם
"אל
נא
רפא
נא
לה"
(במ'
יב
,
יג)
,
על
כן
השיב
השם
"הלא
תכלם
שבעת
ימים"
(שם
,
יד);
"יומת
נא"
(יר'
לח
,
ד);
"דבר
נא"
(שמ'
יא
,
ב);
"שמע
נא"
(ש"א
כב
,
יב).
ועם
תוספת
אל"ף
-
לשון
בקשה;
ובלשון
ישמעאל
הפוך
הוא
,
כמו
'עתה'.
(יט)
ק':
למאהבי
-
איננו
כמו
"אוהבי"
(שמ'
כ
,
ו);
אכן
טעמו:
למבקשים
שאוהַב
אותם.
(כ)
ר':
חמרמרו
-
כפול
העי"ן
והלמ"ד.
והטעם:
כמו
עכורים;
וכן
"פני
חמרמרו"
(איוב
טז
,
טז).
והם
מגזרת
'חומר'
,
כי
הבכי
כמים;
וכן
"יין
חמר"
(תה'
עה
,
ט).
(כא)
ש':
הבאת
יום
קראת
-
תחסר
מלת
'לוּ'
טרם
הבאת
,
כאילו
היא
מתאוה.
ויתכן
להיות
כמשמעו.
(כב)
ת':
ועולל
-
עשֵׂה;
מגזרת
"עלילותיו"
(יש'
יב
,
ד).
והנכון
,
שטעמו
כמו
'סבה';
וכן
"ולו
נתכנו
עלילות"
(ש"א
ב
,
ג).