מאגר הכתר איכה פרק א עם פירוש ראב"ע דקדוק המלים

פרק א
[א] אֵיכָ֣ה׀ יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד הָעִיר֙ רַבָּ֣תִי עָ֔ם הָיְתָ֖ה כְּאַלְמָנָ֑ה רַבָּ֣תִי בַגּוֹיִ֗ם שָׂרָ֙תִי֙ בַּמְּדִינ֔וֹת הָיְתָ֖ה לָמַֽס: ס
[ב] בָּכ֨וֹ תִבְכֶּ֜ה בַּלַּ֗יְלָה וְדִמְעָתָהּ֙ עַ֣ל לֶחֱיָ֔הּ אֵֽין־לָ֥הּ מְנַחֵ֖ם מִכָּל־אֹהֲבֶ֑יהָ כָּל־רֵעֶ֙יהָ֙ בָּ֣גְדוּ בָ֔הּ הָ֥יוּ לָ֖הּ לְאֹיְבִֽים: ס
[ג] גָּלְתָ֨ה יְהוּדָ֤ה מֵעֹ֙נִי֙ וּמֵרֹ֣ב עֲבֹדָ֔ה הִ֚יא יָשְׁבָ֣ה בַגּוֹיִ֔ם לֹ֥א מָצְאָ֖ה מָנ֑וֹחַ כָּל־רֹדְפֶ֥יהָ הִשִּׂיג֖וּהָ בֵּ֥ין הַמְּצָרִֽים: ס
[ד] דַּרְכֵ֨י צִיּ֜וֹן אֲבֵל֗וֹת מִבְּלִי֙ בָּאֵ֣י מוֹעֵ֔ד כָּל־שְׁעָרֶ֙יהָ֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ין כֹּהֲנֶ֖יהָ נֶאֱנָחִ֑ים בְּתוּלֹתֶ֥יהָ נּוּג֖וֹת וְהִ֥יא מַר־לָֽהּ: ס
[ה] הָי֨וּ צָרֶ֤יהָ לְרֹאשׁ֙ אֹיְבֶ֣יהָ שָׁל֔וּ כִּֽי־יְהוָ֥ה הוֹגָ֖הּ עַ֣ל רֹב־פְּשָׁעֶ֑יהָ עוֹלָלֶ֛יהָ הָלְכ֥וּ שְׁבִ֖י לִפְנֵי־צָֽר: ס
[ו] וַיֵּצֵ֥א מִן בַּת־מִבַּת־צִיּ֖וֹן כָּל־הֲדָרָ֑הּ הָי֣וּ שָׂרֶ֗יהָ כְּאַיָּלִים֙ לֹא־מָצְא֣וּ מִרְעֶ֔ה וַיֵּלְכ֥וּ בְלֹא־כֹ֖חַ לִפְנֵ֥י רוֹדֵֽף: ס
[ז] זָכְרָ֣ה יְרוּשָׁלִַ֗ם יְמֵ֤י עָנְיָהּ֙ וּמְרוּדֶ֔יהָ כֹּ֚ל מַחֲמֻדֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ מִ֣ימֵי קֶ֑דֶם בִּנְפֹ֧ל עַמָּ֣הּ בְּיַד־צָ֗ר וְאֵ֤ין עוֹזֵר֙ לָ֔הּ רָא֣וּהָ צָרִ֔ים שָׂחֲק֖וּ עַ֥ל מִשְׁבַּתֶּֽהָ: ס
[ח] חֵ֤טְא חָֽטְאָה֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם עַל־כֵּ֖ן לְנִידָ֣ה הָיָ֑תָה כָּֽל־מְכַבְּדֶ֤יהָ הִזִּיל֙וּהָ֙ כִּי־רָא֣וּ עֶרְוָתָ֔הּ גַּם־הִ֥יא נֶאֶנְחָ֖ה וַתָּ֥שָׁב אָחֽוֹר: ס
[ט] טֻמְאָתָ֣הּ בְּשׁוּלֶ֗יהָ לֹ֤א זָֽכְרָה֙ אַחֲרִיתָ֔הּ וַתֵּ֣רֶד פְּלָאִ֔ים אֵ֥ין מְנַחֵ֖ם לָ֑הּ רְאֵ֤ה יְהוָה֙ אֶת־עָנְיִ֔י כִּ֥י הִגְדִּ֖יל אוֹיֵֽב: ס
[י] יָדוֹ֙ פָּ֣רַשׂ צָ֔ר עַ֖ל כָּל־מַחֲמַדֶּ֑יהָ כִּֽי־רָאֲתָ֤ה גוֹיִם֙ בָּ֣אוּ מִקְדָּשָׁ֔הּ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֔יתָה לֹא־יָבֹ֥אוּ בַקָּהָ֖ל לָֽךְ: ס
[יא] כָּל־עַמָּ֤הּ נֶאֱנָחִים֙ מְבַקְשִׁ֣ים לֶ֔חֶם נָתְנ֧וּ מַחֲמַודֵּיהֶ֛ם מַחֲמַדֵּיהֶ֛ם בְּאֹ֖כֶל לְהָשִׁ֣יב נָ֑פֶשׁ רְאֵ֤ה יְהוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה כִּ֥י הָיִ֖יתִי זוֹלֵלָֽה: ס
[יב] ל֣וֹא אֲלֵיכֶם֘ כָּל־עֹ֣בְרֵי דֶרֶךְ֒ הַבִּ֣יטוּ וּרְא֔וּ אִם־יֵ֤שׁ מַכְאוֹב֙ כְּמַכְאֹבִ֔י אֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֖ל לִ֑י אֲשֶׁר֙ הוֹגָ֣ה יְהוָ֔ה בְּי֖וֹם חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ: ס
[יג] מִמָּר֛וֹם שָֽׁלַח־אֵ֥שׁ בְּעַצְמֹתַ֖י וַיִּרְדֶּ֑נָּה פָּרַ֨שׂ רֶ֤שֶׁת לְרַגְלַי֙ הֱשִׁיבַ֣נִי אָח֔וֹר נְתָנַ֙נִי֙ שֹֽׁמֵמָ֔ה כָּל־הַיּ֖וֹם דָּוָֽה: ס
[יד] נִשְׂקַד֩ עֹ֨ל פְּשָׁעַ֜י בְּיָד֗וֹ יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ עָל֥וּ עַל־צַוָּארִ֖י הִכְשִׁ֣יל כֹּחִ֑י נְתָנַ֣נִי אֲדנָ֔י בִּידֵ֖י לֹא־אוּכַ֥ל קֽוּם: ס
[טו] סִלָּ֨ה כָל־אַבִּירַ֤י ׀ אֲדנָי֙ בְּקִרְבִּ֔י קָרָ֥א עָלַ֛י מוֹעֵ֖ד לִשְׁבֹּ֣ר בַּחוּרָ֑י גַּ֚ת דָּרַ֣ךְ אֲדנָ֔י לִבְתוּלַ֖ת בַּת־יְהוּדָֽה: ס
[טז] עַל־אֵ֣לֶּה׀ אֲנִ֣י בוֹכִיָּ֗ה עֵינִ֤י ׀ עֵינִי֙ יֹ֣רְדָה מַּ֔יִם כִּֽי־רָחַ֥ק מִמֶּ֛נִּי מְנַחֵ֖ם מֵשִׁ֣יב נַפְשִׁ֑י הָי֤וּ בָנַי֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ים כִּ֥י גָבַ֖ר אוֹיֵֽב: ס
[יז] פֵּרְשָׂ֨ה צִיּ֜וֹן בְּיָדֶ֗יהָ אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לָ֔הּ צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה לְיַעֲקֹ֖ב סְבִיבָ֣יו צָרָ֑יו הָיְתָ֧ה יְרוּשָׁלִַ֛ם לְנִדָּ֖ה בֵּינֵיהֶֽם: ס
[יח] צַדִּ֥יק ה֛וּא יְהוָ֖ה כִּ֣י פִ֣יהוּ מָרִ֑יתִי שִׁמְעוּ־נָ֣א כָל־ָעַמִּ֗ים הָעַמִּ֗ים וּרְאוּ֙ מַכְאֹבִ֔י בְּתוּלֹתַ֥י וּבַחוּרַ֖י הָלְכ֥וּ בַשֶּֽׁבִי: ס
[יט] קָרָ֤אתִי לַֽמְאַהֲבַי֙ הֵ֣מָּה רִמּ֔וּנִי כֹּהֲנַ֥י וּזְקֵנַ֖י בָּעִ֣יר גָּוָ֑עוּ כִּֽי־בִקְשׁ֥וּ אֹ֙כֶל֙ לָ֔מוֹ וְיָשִׁ֖יבוּ אֶת־נַפְשָֽׁם: ס
[כ] רְאֵ֨ה יְהוָ֤ה כִּֽי־צַר־לִי֙ מֵעַ֣י חֳמַרְמָ֔רוּ נֶהְפַּ֤ךְ לִבִּי֙ בְּקִרְבִּ֔י כִּ֥י מָר֖וֹ מָרִ֑יתִי מִח֥וּץ שִׁכְּלָה־חֶ֖רֶב בַּבַּ֥יִת כַּמָּֽוֶת: ס
[כא] שָׁמְע֞וּ כִּ֧י נֶאֱנָחָ֣ה אָ֗נִי אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לִ֔י כָּל־אֹ֨יְבַ֜י שָׁמְע֤וּ רָֽעָתִי֙ שָׂ֔שׂוּ כִּ֥י אַתָּ֖ה עָשִׂ֑יתָ הֵבֵ֥אתָ יוֹם־קָרָ֖אתָ וְיִהְי֥וּ כָמֹֽנִי: ס
[כב] תָּבֹ֨א כָל־רָעָתָ֤ם לְפָנֶ֙יךָ֙ וְעוֹלֵ֣ל לָ֔מוֹ כַּאֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֛לְתָּ לִ֖י עַ֣ל כָּל־פְּשָׁעָ֑י כִּֽי־רַבּ֥וֹת אַנְחֹתַ֖י וְלִבִּ֥י דַוָּֽי: פ

פרק א
(א) א': בדד - שם נופל על זכר ועל נקבה , עם למ"ד ובחסרונו; וכן מלת 'בטח'. רבתי , שרתי - מלעיל , להבדיל בין היו"ד הנוסף ובין יו"ד סימן המדַבר; כמו "אוהבתי לדוש" (הו' י , יא). ועמדה מלת "גנובתי יום" (בר' לא , לט) מלרע , בעבור השתנות הבי"ת. רבתי - איננה כראשונה , רק בלשון גדוּלה , כמו "רבי המלך" (יר' מא , א); "על כל רב ביתו" (אס' א , ח). ונפתח למ"ד לָמס - להורות על ה"א הדעת הנעדר; ולא נדגש המ"ם , להקל על הלשון. (ב) ב': וי"ו בכו תחת ה"א , כי אותיות אהו"י מתחלפים; כמו "הסכלת עשו" (בר' לא , כח). (ג) ג': יהודה - זכר ונקבה , כישראל ומצרים: "ידע ישראל" (ראה יהו' כב , כב) - "ותערך ישראל" (ש"א יז , כא); "ויאמר מצרים" (שמ' יד , כה) "ותחזק מצרים" (שמ' יב , לג). ויש מפרשים 'המצרים' מדברי מעתיקי הדת ז"ל (ראה ב"ב ה , א): 'דינא דבר מצרא'. והישר בעיני , שהוא מן "המצר" (תה' קיח , ה) , ואם הוא משונה מעט , והר"ש ראוי להדגש. (ד) ד': נמצא 'דרך' זכר ונקבה , כ'בית' (ראה מש' ב , יח) ו'מקום' (ראה ש"ב יז , יט). באי מועד - שהיו באים במועדים. והטוב בעיני שהוא המקדש , ונקרא 'מועד' בעבור היות כל ישראל נועדים שם; וכן "בקרב מועדיך" (תה' עד , ד); "שרפו כל מועדי אל" (שם , ח). שוממין - נו"ן תמורת מ"ם; וכן "קח לך חטין" (יח' ד , ט); "לקץ הימין" (דנ' יב , יג). כי הנו"ן והמ"ם המשרתים בסוף המלה - סימן רבים ורבות. נוגות - מבניין 'נפעל'; וכן "נוגי ממועד" (צפ' ג , יח). והם מלשון 'תוגה' ו'יגון' , והתי"ו והנו"ן - נוספים. (ה) ה': היו צריה - כל אחד לראש; וכן "בנות צעדה" (בר' מט , כב) - כל אחת מהן. שלו - מגזרת "שלוה" (תה' קכב , ז). הוגה - מהבניין 'הכבד הנוסף' , מ'יגון'; וכן "תוגיון נפשי" (איוב יט , ב). הלכו שבי - בחסרון בי"ת , כמו "הנמצא בית יי'" (מ"ב יב , יא). (ו) ו': יחסר מקום 'אשר' אחר כאילים; וכן "כמים לים מכסים" (יש' יא , ט). (ז) ז': ימי עניה - בימי עניה; כמו "כי ששת ימים" (שמ' כ , יא). ומרודיה - דלותה; והמ"ם שורש. (ח) ח': לנידה - ללעג; כמו "מנוד ראש" (תה' מד , טו); "וניד שפתי" (איוב טז , ה). והוא מגזרת "נע ונד" (בר' ד , יב). הזילוה - הפך הכבוד , כמו "להוציא יקר מזולל" (ראה יר' טו , יט); רק הוא משורש אחר. או טעמו: הורידוה. או: עשו שתזל דמעתה. (ט) ט': פלאים - ירדה ירידה נפלאה. (י) י': כי ראתה גוים - על ירושלם שָבָה. (יא) כ': זוללה - כמו "זולל וסובא" (דב' כא , כ). (יב) ל': לוא... יש אומרים: מלשון 'אָלָה'; ולא מצאנוה בלא אל"ף. וטעמו: לא יגיע אליכם מה שהגיע אלי. עולל - נעשה לי; והוא מהבניין 'שלא נקרא שם פועלו' , בעבור שאיננו בקמץ קטן כמו "כונֵן אשורי" (תה' מ , ג). הוגה - כמו "הורה" (איוב ג , ג). (יג) מ': וירדנה - שב אל האש , כי ימָצא לשון זכר , כמו "תאכלהו אש לא נופח" (איוב כ , כו). והטעם: כמו "לא ירדנו בפרך" (וי' כה , נג). (יד) נ': מלת נשקד אין לה אב ואם (ע"פ אס' ב , ז); והטעם: כמו 'נמשך' או 'נקשר'. ותי"ו ישתרגו - מבניין 'התפעל' ממשפחת "השריגים" (בר' מ , יב). הכשיל - שב אל עול פשעי. ויחסר 'אשר' אחר בידי; גם אחר קום - 'עמו' או 'מפניו'. (טו) ס': סלה - מגזרת 'מסלה' , וכן גת דרך יי'; גת דרך - מ'דֶרך'. רק "סלה" (ראה תה' ג , ג ופירושו שם) - שורש אחר. גת - יקב. בתולת - סמוכה אל בת , ובת יהודה - כל השבט שהוליד יהודה; והבתולה - ירושלם. (טז) ע': בכיה (בנוסחנו: בוכיה) - כמו "פוריה" (יש' יז , ו). עיני יורדה מים - עין אנוש דומה לעין המים , והעין יורד; וכן "יזלו מים" (יר' ט , יז). ושניהם פעלים עומדים. (יז) פ': בי"ת בידיה נוסף; כמו "ותשקמו בדמעות" (תה' פ , ו). (יח) צ': כל נא - לשון עתה; וכן "אוי נא לנו" (איכה ה , טז); גם "אל נא רפא נא לה" (במ' יב , יג) , על כן השיב השם "הלא תכלם שבעת ימים" (שם , יד); "יומת נא" (יר' לח , ד); "דבר נא" (שמ' יא , ב); "שמע נא" (ש"א כב , יב). ועם תוספת אל"ף - לשון בקשה; ובלשון ישמעאל הפוך הוא , כמו 'עתה'. (יט) ק': למאהבי - איננו כמו "אוהבי" (שמ' כ , ו); אכן טעמו: למבקשים שאוהַב אותם. (כ) ר': חמרמרו - כפול העי"ן והלמ"ד. והטעם: כמו עכורים; וכן "פני חמרמרו" (איוב טז , טז). והם מגזרת 'חומר' , כי הבכי כמים; וכן "יין חמר" (תה' עה , ט). (כא) ש': הבאת יום קראת - תחסר מלת 'לוּ' טרם הבאת , כאילו היא מתאוה. ויתכן להיות כמשמעו. (כב) ת': ועולל - עשֵׂה; מגזרת "עלילותיו" (יש' יב , ד). והנכון , שטעמו כמו 'סבה'; וכן "ולו נתכנו עלילות" (ש"א ב , ג).