מאגר הכתר איכה פרק א עם פירוש ר' ישעיה מטראני

פרק א
[א] אֵיכָ֣ה׀ יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד הָעִיר֙ רַבָּ֣תִי עָ֔ם הָיְתָ֖ה כְּאַלְמָנָ֑ה רַבָּ֣תִי בַגּוֹיִ֗ם שָׂרָ֙תִי֙ בַּמְּדִינ֔וֹת הָיְתָ֖ה לָמַֽס: ס
[ב] בָּכ֨וֹ תִבְכֶּ֜ה בַּלַּ֗יְלָה וְדִמְעָתָהּ֙ עַ֣ל לֶחֱיָ֔הּ אֵֽין־לָ֥הּ מְנַחֵ֖ם מִכָּל־אֹהֲבֶ֑יהָ כָּל־רֵעֶ֙יהָ֙ בָּ֣גְדוּ בָ֔הּ הָ֥יוּ לָ֖הּ לְאֹיְבִֽים: ס
[ג] גָּלְתָ֨ה יְהוּדָ֤ה מֵעֹ֙נִי֙ וּמֵרֹ֣ב עֲבֹדָ֔ה הִ֚יא יָשְׁבָ֣ה בַגּוֹיִ֔ם לֹ֥א מָצְאָ֖ה מָנ֑וֹחַ כָּל־רֹדְפֶ֥יהָ הִשִּׂיג֖וּהָ בֵּ֥ין הַמְּצָרִֽים: ס
[ד] דַּרְכֵ֨י צִיּ֜וֹן אֲבֵל֗וֹת מִבְּלִי֙ בָּאֵ֣י מוֹעֵ֔ד כָּל־שְׁעָרֶ֙יהָ֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ין כֹּהֲנֶ֖יהָ נֶאֱנָחִ֑ים בְּתוּלֹתֶ֥יהָ נּוּג֖וֹת וְהִ֥יא מַר־לָֽהּ: ס
[ה] הָי֨וּ צָרֶ֤יהָ לְרֹאשׁ֙ אֹיְבֶ֣יהָ שָׁל֔וּ כִּֽי־יְהוָ֥ה הוֹגָ֖הּ עַ֣ל רֹב־פְּשָׁעֶ֑יהָ עוֹלָלֶ֛יהָ הָלְכ֥וּ שְׁבִ֖י לִפְנֵי־צָֽר: ס
[ו] וַיֵּצֵ֥א מִן בַּת־מִבַּת־צִיּ֖וֹן כָּל־הֲדָרָ֑הּ הָי֣וּ שָׂרֶ֗יהָ כְּאַיָּלִים֙ לֹא־מָצְא֣וּ מִרְעֶ֔ה וַיֵּלְכ֥וּ בְלֹא־כֹ֖חַ לִפְנֵ֥י רוֹדֵֽף: ס
[ז] זָכְרָ֣ה יְרוּשָׁלִַ֗ם יְמֵ֤י עָנְיָהּ֙ וּמְרוּדֶ֔יהָ כֹּ֚ל מַחֲמֻדֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ מִ֣ימֵי קֶ֑דֶם בִּנְפֹ֧ל עַמָּ֣הּ בְּיַד־צָ֗ר וְאֵ֤ין עוֹזֵר֙ לָ֔הּ רָא֣וּהָ צָרִ֔ים שָׂחֲק֖וּ עַ֥ל מִשְׁבַּתֶּֽהָ: ס
[ח] חֵ֤טְא חָֽטְאָה֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם עַל־כֵּ֖ן לְנִידָ֣ה הָיָ֑תָה כָּֽל־מְכַבְּדֶ֤יהָ הִזִּיל֙וּהָ֙ כִּי־רָא֣וּ עֶרְוָתָ֔הּ גַּם־הִ֥יא נֶאֶנְחָ֖ה וַתָּ֥שָׁב אָחֽוֹר: ס
[ט] טֻמְאָתָ֣הּ בְּשׁוּלֶ֗יהָ לֹ֤א זָֽכְרָה֙ אַחֲרִיתָ֔הּ וַתֵּ֣רֶד פְּלָאִ֔ים אֵ֥ין מְנַחֵ֖ם לָ֑הּ רְאֵ֤ה יְהוָה֙ אֶת־עָנְיִ֔י כִּ֥י הִגְדִּ֖יל אוֹיֵֽב: ס
[י] יָדוֹ֙ פָּ֣רַשׂ צָ֔ר עַ֖ל כָּל־מַחֲמַדֶּ֑יהָ כִּֽי־רָאֲתָ֤ה גוֹיִם֙ בָּ֣אוּ מִקְדָּשָׁ֔הּ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֔יתָה לֹא־יָבֹ֥אוּ בַקָּהָ֖ל לָֽךְ: ס
[יא] כָּל־עַמָּ֤הּ נֶאֱנָחִים֙ מְבַקְשִׁ֣ים לֶ֔חֶם נָתְנ֧וּ מַחֲמַודֵּיהֶ֛ם מַחֲמַדֵּיהֶ֛ם בְּאֹ֖כֶל לְהָשִׁ֣יב נָ֑פֶשׁ רְאֵ֤ה יְהוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה כִּ֥י הָיִ֖יתִי זוֹלֵלָֽה: ס
[יב] ל֣וֹא אֲלֵיכֶם֘ כָּל־עֹ֣בְרֵי דֶרֶךְ֒ הַבִּ֣יטוּ וּרְא֔וּ אִם־יֵ֤שׁ מַכְאוֹב֙ כְּמַכְאֹבִ֔י אֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֖ל לִ֑י אֲשֶׁר֙ הוֹגָ֣ה יְהוָ֔ה בְּי֖וֹם חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ: ס
[יג] מִמָּר֛וֹם שָֽׁלַח־אֵ֥שׁ בְּעַצְמֹתַ֖י וַיִּרְדֶּ֑נָּה פָּרַ֨שׂ רֶ֤שֶׁת לְרַגְלַי֙ הֱשִׁיבַ֣נִי אָח֔וֹר נְתָנַ֙נִי֙ שֹֽׁמֵמָ֔ה כָּל־הַיּ֖וֹם דָּוָֽה: ס
[יד] נִשְׂקַד֩ עֹ֨ל פְּשָׁעַ֜י בְּיָד֗וֹ יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ עָל֥וּ עַל־צַוָּארִ֖י הִכְשִׁ֣יל כֹּחִ֑י נְתָנַ֣נִי אֲדנָ֔י בִּידֵ֖י לֹא־אוּכַ֥ל קֽוּם: ס
[טו] סִלָּ֨ה כָל־אַבִּירַ֤י ׀ אֲדנָי֙ בְּקִרְבִּ֔י קָרָ֥א עָלַ֛י מוֹעֵ֖ד לִשְׁבֹּ֣ר בַּחוּרָ֑י גַּ֚ת דָּרַ֣ךְ אֲדנָ֔י לִבְתוּלַ֖ת בַּת־יְהוּדָֽה: ס
[טז] עַל־אֵ֣לֶּה׀ אֲנִ֣י בוֹכִיָּ֗ה עֵינִ֤י ׀ עֵינִי֙ יֹ֣רְדָה מַּ֔יִם כִּֽי־רָחַ֥ק מִמֶּ֛נִּי מְנַחֵ֖ם מֵשִׁ֣יב נַפְשִׁ֑י הָי֤וּ בָנַי֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ים כִּ֥י גָבַ֖ר אוֹיֵֽב: ס
[יז] פֵּרְשָׂ֨ה צִיּ֜וֹן בְּיָדֶ֗יהָ אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לָ֔הּ צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה לְיַעֲקֹ֖ב סְבִיבָ֣יו צָרָ֑יו הָיְתָ֧ה יְרוּשָׁלִַ֛ם לְנִדָּ֖ה בֵּינֵיהֶֽם: ס
[יח] צַדִּ֥יק ה֛וּא יְהוָ֖ה כִּ֣י פִ֣יהוּ מָרִ֑יתִי שִׁמְעוּ־נָ֣א כָל־ָעַמִּ֗ים הָעַמִּ֗ים וּרְאוּ֙ מַכְאֹבִ֔י בְּתוּלֹתַ֥י וּבַחוּרַ֖י הָלְכ֥וּ בַשֶּֽׁבִי: ס
[יט] קָרָ֤אתִי לַֽמְאַהֲבַי֙ הֵ֣מָּה רִמּ֔וּנִי כֹּהֲנַ֥י וּזְקֵנַ֖י בָּעִ֣יר גָּוָ֑עוּ כִּֽי־בִקְשׁ֥וּ אֹ֙כֶל֙ לָ֔מוֹ וְיָשִׁ֖יבוּ אֶת־נַפְשָֽׁם: ס
[כ] רְאֵ֨ה יְהוָ֤ה כִּֽי־צַר־לִי֙ מֵעַ֣י חֳמַרְמָ֔רוּ נֶהְפַּ֤ךְ לִבִּי֙ בְּקִרְבִּ֔י כִּ֥י מָר֖וֹ מָרִ֑יתִי מִח֥וּץ שִׁכְּלָה־חֶ֖רֶב בַּבַּ֥יִת כַּמָּֽוֶת: ס
[כא] שָׁמְע֞וּ כִּ֧י נֶאֱנָחָ֣ה אָ֗נִי אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לִ֔י כָּל־אֹ֨יְבַ֜י שָׁמְע֤וּ רָֽעָתִי֙ שָׂ֔שׂוּ כִּ֥י אַתָּ֖ה עָשִׂ֑יתָ הֵבֵ֥אתָ יוֹם־קָרָ֖אתָ וְיִהְי֥וּ כָמֹֽנִי: ס
[כב] תָּבֹ֨א כָל־רָעָתָ֤ם לְפָנֶ֙יךָ֙ וְעוֹלֵ֣ל לָ֔מוֹ כַּאֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֛לְתָּ לִ֖י עַ֣ל כָּל־פְּשָׁעָ֑י כִּֽי־רַבּ֥וֹת אַנְחֹתַ֖י וְלִבִּ֥י דַוָּֽי: פ

פרק א
(א) איכה ישבה בדד - מגילה זו עשה ירמיהו בימי יהויקים , לקינה על ירושלם ועל ישראל (ראה ב"ב טו , א). בדד - כולו קמוץ , והוא שם דבר. רבתי עם - כמו 'רבת עם' , ואלו היו"דים הם יתירים. רבתי בגוים - רבת בגוים; והוא מלשון "ורבי המלך" (יר' מא , א) , שהוא לשון גדולה וחשיבות. (ב) בכה (בנוסחנו: בכו) תבכה בלילה - כדרך האלמנה שיושבת יחידה בלילה ובוכה על בעלה. (ג) גלתה יהודה - מקרא מסורס הוא: גלתה בת יהודה וישבה בגוים , ומרוב עוני ומרוב עבודה לא מצאה מנוח בגלותה. (ד) באי מועד - עולי רגלים. שעריה - שווקיה. (ה) שלו - עומדים בשלווה. (ז) זכרה ירושלם ימי ענייה - כמו 'בימי עונייה'. ומרודיה - לשון צער , כמו "אריד בשיחי" (תה' נה , ג). על משבתיה (בנוסחנו: משבתה) - על ביטול כבודה וגדולתה. (ט) טומאתה בשוליה - בעוד טומאתה... ; ותרד פלאים - ירדה ירידה , שכל השומע נפלא ממנה. (י) לא יבואו בקהל לך - אלו עמון ומואב (ראה דב' כג , ד; איכ"ר א , לח). (יא) זוללה - לשון 'זול' וביזיון. (יב) לוא אליכם - לא יגיע אליכם. אשר עולל - אשר עשה. (יג) וירדנה - רדה האש בכל עצמותיי; תרגום "וירקעום" (במ' יז , ד): "ורדדינון" (ת"א). (יד) נשקד - אין לו דומה , ופתרונו לפי עניינו: ניבט ונראה הוא עווני בידו. ישתרגו - גדלו ונתעבו. נתנני יי' בידי לא אוכל קום - כל עיקרו שלספר זה אינו אלא על גלות זה; שראה ירמיהו הצער שלשני גליות האלו , גלות בבל וגלות זה , וחיבר עליהם קינה זו. (טו) סילה כל אביריי - לשון רמיסה ודריכה , מלשון "סולו המסילה" (יש' סב , י) , ושני שרשים הם: 'סלל' ו'סלה'. מועד - יום מזומן לפורענות. (יז) פירשה ציון בידיה - כאשה אבלה , שפושטת ידיה וזרועותיה מתוך מרירות נפשה. ציוה יי' צריו של יעקב - להיות סביביו , להציק לו. (כ) חמרמרו - לשון חמימות ושריפה. מחוץ שכלה חרב - כעניין שנאמר "מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה" (דב' לב , כה) , שבתוך העיר היה הדֶבר ובחוץ חרב האויב. (כא) הבאת יום - כמו 'תביא יום ותקרא' עליהם פורענות , ויהיו כמוני; וכן כל אלו שמדבר לשון עבר הוא לשון עתיד , שכך דרך המקרא , לדבר העתיד בלשון עבר ועבר בלשון עתיד.