מאגר הכתר איכה פרק א עם פירוש ר' ישעיה מטראני

פרק א
(א) איכה ישבה בדד - מגילה זו עשה ירמיהו בימי יהויקים , לקינה על ירושלם ועל ישראל (ראה ב"ב טו , א). בדד - כולו קמוץ , והוא שם דבר. רבתי עם - כמו 'רבת עם' , ואלו היו"דים הם יתירים. רבתי בגוים - רבת בגוים; והוא מלשון "ורבי המלך" (יר' מא , א) , שהוא לשון גדולה וחשיבות. (ב) בכה (בנוסחנו: בכו) תבכה בלילה - כדרך האלמנה שיושבת יחידה בלילה ובוכה על בעלה. (ג) גלתה יהודה - מקרא מסורס הוא: גלתה בת יהודה וישבה בגוים , ומרוב עוני ומרוב עבודה לא מצאה מנוח בגלותה. (ד) באי מועד - עולי רגלים. שעריה - שווקיה. (ה) שלו - עומדים בשלווה. (ז) זכרה ירושלם ימי ענייה - כמו 'בימי עונייה'. ומרודיה - לשון צער , כמו "אריד בשיחי" (תה' נה , ג). על משבתיה (בנוסחנו: משבתה) - על ביטול כבודה וגדולתה. (ט) טומאתה בשוליה - בעוד טומאתה... ; ותרד פלאים - ירדה ירידה , שכל השומע נפלא ממנה. (י) לא יבואו בקהל לך - אלו עמון ומואב (ראה דב' כג , ד; איכ"ר א , לח). (יא) זוללה - לשון 'זול' וביזיון. (יב) לוא אליכם - לא יגיע אליכם. אשר עולל - אשר עשה. (יג) וירדנה - רדה האש בכל עצמותיי; תרגום "וירקעום" (במ' יז , ד): "ורדדינון" (ת"א). (יד) נשקד - אין לו דומה , ופתרונו לפי עניינו: ניבט ונראה הוא עווני בידו. ישתרגו - גדלו ונתעבו. נתנני יי' בידי לא אוכל קום - כל עיקרו שלספר זה אינו אלא על גלות זה; שראה ירמיהו הצער שלשני גליות האלו , גלות בבל וגלות זה , וחיבר עליהם קינה זו. (טו) סילה כל אביריי - לשון רמיסה ודריכה , מלשון "סולו המסילה" (יש' סב , י) , ושני שרשים הם: 'סלל' ו'סלה'. מועד - יום מזומן לפורענות. (יז) פירשה ציון בידיה - כאשה אבלה , שפושטת ידיה וזרועותיה מתוך מרירות נפשה. ציוה יי' צריו של יעקב - להיות סביביו , להציק לו. (כ) חמרמרו - לשון חמימות ושריפה. מחוץ שכלה חרב - כעניין שנאמר "מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה" (דב' לב , כה) , שבתוך העיר היה הדֶבר ובחוץ חרב האויב. (כא) הבאת יום - כמו 'תביא יום ותקרא' עליהם פורענות , ויהיו כמוני; וכן כל אלו שמדבר לשון עבר הוא לשון עתיד , שכך דרך המקרא , לדבר העתיד בלשון עבר ועבר בלשון עתיד.