מאגר הכתר איכה פרק ב עם פירוש ראב"ע דקדוק המלים

פרק ב
[א] אֵיכָה֩ יָעִ֨יב בְּאַפּ֤וֹ ׀ אֲדנָי֙ אֶת־בַּת־צִיּ֔וֹן הִשְׁלִ֤יךְ מִשָּׁמַ֙יִם֙ אֶ֔רֶץ תִּפְאֶ֖רֶת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹא־זָכַ֥ר הֲדֹם־רַגְלָ֖יו בְּי֥וֹם אַפּֽוֹ: ס
[ב] בִּלַּ֨ע אֲדנָ֜י ְלֹ֣א וְלֹ֣א חָמַ֗ל אֵ֚ת כָּל־נְא֣וֹת יַעֲקֹ֔ב הָרַ֧ס בְּעֶבְרָת֛וֹ מִבְצְרֵ֥י בַת־יְהוּדָ֖ה הִגִּ֣יעַ לָאָ֑רֶץ חִלֵּ֥ל מַמְלָכָ֖ה וְשָׂרֶֽיהָ: ס
[ג] גָּדַ֣ע בָּחֳרִי־אַ֗ף כֹּ֚ל קֶ֣רֶן יִשְׂרָאֵ֔ל הֵשִׁ֥יב אָח֛וֹר יְמִינ֖וֹ מִפְּנֵ֣י אוֹיֵ֑ב וַיִּבְעַ֤ר בְּיַֽעֲקֹב֙ כְּאֵ֣שׁ לֶהָבָ֔ה אָכְלָ֖ה סָבִֽיב: ס
[ד] דָּרַ֨ךְ קַשְׁתּ֜וֹ כְּאוֹיֵ֗ב נִצָּ֤ב יְמִינוֹ֙ כְּצָ֔ר וַיַּהֲרֹ֕ג כֹּ֖ל מַחֲמַדֵּי־עָ֑יִן בְּאֹ֙הֶל֙ בַּת־צִיּ֔וֹן שָׁפַ֥ךְ כָּאֵ֖שׁ חֲמָתֽוֹ: ס
[ה] הָיָ֨ה אֲדנָ֤י ׀ כְּאוֹיֵב֙ בִּלַּ֣ע יִשְׂרָאֵ֔ל בִּלַּע֙ כָּל־אַרְמְנוֹתֶ֔יהָ שִׁחֵ֖ת מִבְצָרָ֑יו וַיֶּ֙רֶב֙ בְּבַת־יְהוּדָ֔ה תַּאֲנִיָּ֖ה וַאֲנִיָּֽה: ס
[ו] וַיַּחְמֹ֤ס כַּגַּן֙ שֻׂכּ֔וֹ שִׁחֵ֖ת מֹעֲד֑וֹ שִׁכַּ֨ח יְהוָ֤ה ׀ בְּצִיּוֹן֙ מוֹעֵ֣ד וְשַׁבָּ֔ת וַיִּנְאַ֥ץ בְּזַֽעַם־אַפּ֖וֹ מֶ֥לֶךְ וְכֹהֵֽן: ס
[ז] זָנַ֨ח אֲדנָ֤י ׀ מִזְבְּחוֹ֙ נִאֵ֣ר מִקְדָּשׁ֔וֹ הִסְגִּיר֙ בְּיַד־אוֹיֵ֔ב חוֹמֹ֖ת אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ ק֛וֹל נָתְנ֥וּ בְּבֵית־יְהוָ֖ה כְּי֥וֹם מוֹעֵֽד: ס
[ח] חָשַׁ֨ב יְהוָ֤ה ׀ לְהַשְׁחִית֙ חוֹמַ֣ת בַּת־צִיּ֔וֹן נָ֣טָה קָ֔ו לֹא־הֵשִׁ֥יב יָד֖וֹ מִבַּלֵּ֑עַ וַיַּֽאֲבֶל־חֵ֥ל וְחוֹמָ֖ה יַחְדָּ֥ו אֻמְלָֽלוּ: ס
[ט] טָבְע֤וּ בָאָ֙רֶץ֙ שְׁעָרֶ֔יהָ אִבַּ֥ד וְשִׁבַּ֖ר בְּרִיחֶ֑יהָ מַלְכָּ֨הּ וְשָׂרֶ֤יהָ בַגּוֹיִם֙ אֵ֣ין תּוֹרָ֔ה גַּם־נְבִיאֶ֕יהָ לֹא־מָצְא֥וּ חָז֖וֹן מֵיְהוָֽה: ס
[י] יֵשְׁב֨וּ לָאָ֤רֶץ יִדְּמוּ֙ זִקְנֵ֣י בַת־צִיּ֔וֹן הֶעֱל֤וּ עָפָר֙ עַל־רֹאשָׁ֔ם חָגְר֖וּ שַׂקִּ֑ים הוֹרִ֤ידוּ לָאָ֙רֶץ֙ רֹאשָׁ֔ן בְּתוּלֹ֖ת יְרוּשָׁלִָֽם: ס
[יא] כָּל֨וּ בַדְּמָע֤וֹת עֵינַי֙ חֳמַרְמְר֣וּ מֵעַ֔י נִשְׁפַּ֤ךְ לָאָ֙רֶץ֙ כְּבֵדִ֔י עַל־שֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּ֑י בֵּעָטֵ֤ף עוֹלֵל֙ וְיוֹנֵ֔ק בִּרְחֹב֖וֹת קִרְיָֽה: ס
[יב] לְאִמֹּתָם֙ יֹֽאמְר֔וּ אַיֵּ֖ה דָּגָ֣ן וָיָ֑יִן בְּהִֽתְעַטְּפָ֤ם כֶּֽחָלָל֙ בִּרְחֹב֣וֹת עִ֔יר בְּהִשְׁתַּפֵּ֣ךְ נַפְשָׁ֔ם אֶל־חֵ֖יק אִמֹּתָֽם: ס
[יג] מָֽה־אֲעִידֵ֞ךְ מָ֣ה אֲדַמֶּה־לָּ֗ךְ הַבַּת֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם מָ֤ה אַשְׁוֶה־לָּךְ֙ וַאֲנַֽחֲמֵ֔ךְ בְּתוּלַ֖ת בַּת־צִיּ֑וֹן כִּֽי־גָד֥וֹל כַּיָּ֛ם שִׁבְרֵ֖ךְ מִ֥י יִרְפָּא־לָֽךְ: ס
[יד] נְבִיאַ֗יִךְ חָ֤זוּ לָךְ֙ שָׁ֣וְא וְתָפֵ֔ל וְלֹא־גִלּ֥וּ עַל־עֲוֺנֵ֖ךְ לְהָשִׁ֣יב שְׁביּתֵ֑ךְ שְׁבוּתֵ֑ךְ וַיֶּ֣חֱזוּ לָ֔ךְ מַשְׂא֥וֹת שָׁ֖וְא וּמַדּוּחִֽים: ס
[טו] סָפְק֨וּ עָלַ֤יִךְ כַּפַּ֙יִם֙ כָּל־עֹ֣בְרֵי דֶ֔רֶךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיָּנִ֣עוּ רֹאשָׁ֔ם עַל־בַּ֖ת יְרוּשָׁלִָ֑ם הֲזֹ֣את הָעִ֗יר שֶׁיֹּֽאמְרוּ֙ כְּלִ֣ילַת יֹ֔פִי מָשׂ֖וֹשׂ לְכָל־הָאָֽרֶץ: ס
[טז] פָּצ֨וּ עָלַ֤יִךְ פִּיהֶם֙ כָּל־אֹ֣יְבַ֔יִךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיַּֽחַרְקוּ־שֵׁ֔ן אָמְר֖וּ בִּלָּ֑עְנוּ אַ֣ךְ זֶ֥ה הַיּ֛וֹם שֶׁקִּוִּינֻ֖הוּ מָצָ֥אנוּ רָאִֽינוּ: ס
[יז] עָשָׂ֨ה יְהוָ֜ה אֲשֶׁ֣ר זָמָ֗ם בִּצַּ֤ע אֶמְרָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה מִֽימֵי־קֶ֔דֶם הָרַ֖ס וְלֹ֣א חָמָ֑ל וַיְשַׂמַּ֤ח עָלַ֙יִךְ֙ אוֹיֵ֔ב הֵרִ֖ים קֶ֥רֶן צָרָֽיִךְ: ס
[יח] צָעַ֥ק לִבָּ֖ם אֶל־אֲדנָ֑י חוֹמַ֣ת בַּת־צִ֠יּוֹן הוֹרִ֨ידִי כַנַּ֤חַל דִּמְעָה֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה אַֽל־תִּתְּנִ֤י פוּגַת֙ לָ֔ךְ אַל־תִּדֹּ֖ם בַּת־עֵינֵֽךְ: ס
[יט] ק֣וּמִי׀ רֹ֣נִּי בַלַּ֗יְלָ בַלַּ֗יְלָה לְרֹאשׁ֙ אַשְׁמֻר֔וֹת שִׁפְכִ֤י כַמַּ֙יִם֙ לִבֵּ֔ךְ נֹ֖כַח פְּנֵ֣י אֲדנָ֑י שְׂאִ֧י אֵלָ֣יו כַּפַּ֗יִךְ עַל־נֶ֙פֶשׁ֙ עוֹלָלַ֔יִךְ הָעֲטוּפִ֥ים בְּרָעָ֖ב בְּרֹ֥אשׁ כָּל־חוּצֽוֹת: ס
[כ] רְאֵ֤ה יְהוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה לְמִ֖י עוֹלַ֣לְתָּ כֹּ֑ה אִם־תֹּאכַ֨לְנָה נָשִׁ֤ים פִּרְיָם֙ עֹלֲלֵ֣י טִפֻּחִ֔ים אִם־יֵהָרֵ֛ג בְּמִקְדַּ֥שׁ אֲדנָ֖י כֹּהֵ֥ן וְנָבִֽיא: ס
[כא] שָׁכְב֨וּ לָאָ֤רֶץ חוּצוֹת֙ נַ֣עַר וְזָקֵ֔ן בְּתוּלֹתַ֥י וּבַחוּרַ֖י נָפְל֣וּ בֶחָ֑רֶב הָרַ֙גְתָּ֙ בְּי֣וֹם אַפֶּ֔ךָ טָבַ֖חְתָּ לֹ֥א חָמָֽלְתָּ: ס
[כב] תִּקְרָא֩ כְי֨וֹם מוֹעֵ֤ד מְגוּרַי֙ מִסָּבִ֔יב וְלֹ֥א הָיָ֛ה בְּי֥וֹם אַף־יְהוָ֖ה פָּלִ֣יט וְשָׂרִ֑יד אֲשֶׁר־טִפַּ֥חְתִּי וְרִבִּ֖יתִי אֹיְבִ֥י כִלָּֽם: פ

פרק ב
(א) א': איכה יעיב - יש אומרים (ראה רש"י): יעיב - מ'עב' , כמו 'יחשיך'. והנכון: יגביה עד עב. הדום - דמות כסא קטן לרגלים. (ב) ב': אל"ף נאות - במקום וי"ו , כמו "נות... רועים" (צפ' ב , ו); וכן "תתאו לכם" (במ' לד , ז). (ג) ג': ויבער - פועל עומד; ויחסר 'אף'. והנכון , שהוא שב אל בחרי אף. (ד) ד': נצב ימינו - בניין 'נפעל'. ויש 'ימין' זכר: "... נאדרי בכח" (שמ' טו , ו). (ה) ה': וירב - בשלש נקודות תחת היו"ד , מהבניין 'הכבד הנוסף'. תאניה - התי"ו נוסף , מגזרת "ואנו ואבלו" (יש' ג , כו). (ו) ו': ויחמוס - חשף: "נחמסו עקביך" (יר' יג , כב). סכו (בנוסחנו: שכו) ו"סכתו" (תה' יח , יב) - כמו "חקו" (מש' ח , כט) ו'חקתו'. מועדו - כמו "באי מועד" (איכה א , ד). (ז) ז': נאר - הנו"ן שורש: "נארת (בנוסחנו: נארתה) ברית עבדך" (תה' פט , מ); כמו 'עזב' או 'שנא'. (ח) ח': נטה קו - תהו (ע"פ יש' לד , יא). חל - כמו "ותעמד בחל" (ש"ב כ , טו); והוא מקום סביב החומה. (ט) ט': אבד ושבר - שב אל השם , הכתוב בפסוק ראשון (לעיל , ח). (י) י': ראשן - שער ראשן. [וכן "ויגז... ראשו" דאיוב , כ) , שרוצה לומר: שיער ראשו; ועיין שם.] או כמשמעו. (יא) כ': חמרמרו - כראשון (איכה א , כ). בעטף - בחסרון הה"א , מבניין 'נפעל'; כמו "בהרג הרג" (יח' כו , טו). (יב) ל': שי"ן בהשתפך קודם תי"ו 'התפעל' , כמו "וישתמר" (מי' ו , טז). (יג) מ': אעידך - מגזרת "עדות" (תה' יט , ח). (יד) נ': ותפל - כמו שוא; וכן "היאכל תפל" (איוב ו , ו) - שאין לו טעם; וכן "לא נתן תפלה" (שם א , כב). משאות - נבואות; וכן "משא דמשק" (יש' יז , א). ומדוחים - שהדיחו מהדרך ישרה. (טו) ס': כלילת - מגזרת 'כֹל'. (טז) פ': פצו - פצחו; וכן "יפצה פיהו" (איוב לה , טז). (יז) ע': בצע - כלה; וכן "וידיו תבצענה" (זכ' ד , ט). (יח) צ': פוגַת - דָבֵק , והטעם: פוגת עין; מגזרת "ויפג לבו" (בר' מה , כו). (יט) ק': רני - הרמת , קול בשיר או בנהי; וכן "ותעבר הרנה" (בנוסחנו: ויעבר; מ"א כב , לו) - הכרוז. (כ) ר': טפוחים - מגזרת 'טפח' (ראה יש' מח , יג); כמנהג הנשים עם ילדיהן הקטנים שיִשנו. (כא) ש': שכבו - כטעם "ושכבתי עם אבותי" (בר' מז , ל). (כב) ת': מגורי - מגזרת "גורו לכם" (איוב יט , כט). ויש אומרים , שהטעם: אנשי מגורי.