מאגר הכתר איכה פרק ב עם פירוש ראב"ע הפירוש

פרק ב
(א) א': איכה. לא הגביה השם את ציון , רק באפו - כדי להשליכה ממקום גבוה. (ב) ב': והשפיל המבצרים , וחלל ממלכה - שהיו דרים במגדל וארמון גאה. (ג) ג': גדע כל קרן ישראל - השתי מלכיות. (ד) ד': לא דיי שלא נלחם עם הצר , ש"השיב אחור ימינו" (לעיל , ג) כאילו אין כח לו - עד ששב כאויב. וטעם באהל - אם תפל האש בו , הכל יאכל מיד. (ה) ה': בלע ישראל - על גלות שומרון; והיה יהודה אחרי גלות השבטים באנחה. (ו) ו': ואחרכן גלה סכו (בנוסחנו: שכו) , שהוא מקום הדביר. וטעם כגן - כאשר יִכְלו עָלָיו. וטעם מלך וכהן - שהכהן מורה המצות , והמלך משמר התורה בכחו; ולשניהם נתן התורה (ראה דב' יז , יח). (ז) ז': חומת ארמנותיה - שב אל המקדש. וקול נתנו הצרים בבית יי' מרוב שמחתם , כאשר היו ישראל עושים במועדים. (ח) ח': נלכד הבית , כי נפלה חומת העיר ונבקעה. (ט) ט': כאשר טבעו שעריה , הלך המלך בגולה ונשאר בלא משנה תורה; גם הנביאים - נפסקה נבואתם בארץ נכריה. (י) י': על שנפלה גבהות ציון , ישבו על העפר הזקנים בגולה , והבתולות לא תשמחנה בחופתם. (יא) כ': וכל אחד מהזקנים אומר: כלו בדמעות עיני... - כאשר יזכר ימי הרעב בציון. (יב) ל': האֵם היא המינקת , על כן זכר האמות ולא זכר האבות. (יג) מ': מי עדים שאירע להם כן? ואם השבר גדול כים , לא ימָצא חובש חִתול (ע"פ יח' ל , כא) לו , (יד) נ': כל זה בא אליך בעבור נביאיך , ולא נביאי השם. (טו) ס': יש נאנחים עליך כאשר שממת , ויש מניעים ראש ומלעיגים. (טז) פ': הרחיבו פה (ע"פ תה' לה , כא) כל אויבים. (יז) ע': כי השם מלא אשר דבר ביד עבדיו , הנביאים הקדמונים. (יח) צ': צעק לב צָרַיִך (ראה לעיל , יז); והטעם , כי נתנו צעקות כנגד השם , והיו אומרים לחומת בת ציון שתבכה , (יט) ק': ותתחנן על עולליה המתים ברעב ותאמר כן: (כ) ר': שהנשים אוכלות בניהם , והנביאים והכהנים נהרגים בַמקדש. והמפרש (ראה רש"י) כי על זכריה ידבר - דרך דרש (ראה איכ"ר ב , כג). (כא) ש': מתו נערים וזקנים , בתולות ובחורים. (כב) ת': כאילו קראת כל הפחדים שהיו לי וקבצתם סביבי. ואשר טפחתי - הם הקטנים; ורביתי - הם הגדולים , כמו "ורבי המלך" (יר' מא , א). כלם - אויב אחד יכול לכלותם.