מאגר הכתר איכה פרק ב עם פירוש ר' יוסף קרא - נוסח ראשון

פרק ב
(א) איכה יעיב - פתרונו: איכה יחשיך; לשון 'עבים'. ולא זכר הדום רגליו - בית המקדש שהוא הדום רגליו , כשם שאמר ישעיה: "ושוליו מליאים את ההיכל" (ו , א); ופתרו בו אנשי פתרון: הוא יושב על כסא רם ונישא והדום רגליו ממלאים את ההיכל , כלומר שגבוה כל כך , שבשמים הכין כסאו והדום רגליו מגיעין להיכל שלמטה. וכן ישעיה הוא אומר: "השמים כסאי והארץ הדום רגליי" (סו , א) , ופירש יונתן: זהו בית המקדש (אינו בת"י שלפנינו). (ג) השיב אחור ימינו - כלומר: ימינו שהיתה מגינה על ישראל עד עכשיו מן האומות רעים , שנאמר "ימינך יי' נאדרי בכח ימינך יי' תרעץ אויב" (שמ' טו , ו) , עכשיו עמדה לה מנגד; כלומר: השיב ידו מלעזרם כשם שהיה למוד לשעבר. [השיב אחור ימינו - 'רטירשט שמיין' בלעז.] (ד) נצב ימינו כצר - ימינו שהיתה עומדת להם לעזרה הפכה להיות להם לרעה. (ה) וירב בבת יהודה - פתרונו: וַיגְדֵל בבת יהודה. תאנייה ואנייה - אנינות ואבילות. ואילו היה נקוד וַיִּרֶב היה פתרונו: וַיִגְדַל , כמו "וַיִּרֶב העם" (שמ' א , כ). (ו) ויחמס כגן סוכו (בנוסחנו: שכו). ויחמס - פתרונו: ויגל. [כמו "יחמוס כגפן בסרו" (איוב טו , לג) , וכן "נחמסו עקביך" (יר' יג , כב). שוכו - מפני מה כתוב בשי"ן? שכיון שנחמסו ישראל וגלו , מיד שככה חמתו של הקדוש ברוך הוא; וכן הוא אומר "וגם אני אכה כפי אל כפי והניחותי חמתי" (יח' כא , כב; ראה איכ"ר ב , י).] [(ת"ג:) ויחמס - פירושו: 'אגרפאד' בלעז.] (ז) ניאר - 'אינליידיר' בלעז (לחלל) , כמו "ניארת ברית עבדך" (תה' פט , מ). (ח) נטה קו - נטה עליהם מידת הדין. [(ת"ג:) חיל - 'קרבונרא' בלעז.] אומללו - פתרונו: פסקו; וכל לשון 'אומלל' פתרונו: 'פסק' , וכן "פרח לבנון אומלל" (נח' א , ד) - פסק ומש מעשות פרי כשם שהיה למוד , וכן "ורבת בנים אומללה" (ש"א ב , ה) - פסקה מלהוליד ועמדה מלדת. (ט) מלכה ושריה בגוים אין תורה - כלומר: אינן יכולים לעסוק בתורה בגלות מעוני ומרוב עבודה (ע"פ איכה א , ג). גם נביאיה לא מצאו חזון מיי' - מיום שגלו. (יא) [(ת"ג:) בעטף - פירושו: 'קנדו סי אנגושא' בלעז.] (יג) מה אשוה לך ואנחמך - שאוכל לומר והלא לאומה פלונית אירע כמו שאירע לך , שאין לך אומה שאירע לה כשם שאירע לך שתראי אותה ונחמת. (יד) ומי גרם לך לכל הרעה הזאת? נביאיך שחזו לך שוא ותפל - כשם שאמר יחזקאל: "אמור אל טחי תפל ויפל" (יח' יג , יא). תפל הוא חומר שאין סיד מעורב בו , שאין דבוק בקיר , אלא היום טחים אותו בכותל ומחר באה רוח גדולה ומפלת אותו. אף כאן: נביאיך חזו לך שוא ותפל , שחזו לך משאות שוא , לאמר: שלום יהיה לכם (ראה יר' כג , יז). ולא גילו על עונך - לא גילו אחריתך , כי מרה תהיה אחריתך. להשיב שבותך - כדי שתשובי בתשובה , ושב יי' אלהיך את שבותך ורחמך (ע"פ דב' ל , ג). ומדוחים - שהדיחו אתכם מדרכי המקום. (טו) [ספקו עליך... שרקו ויניעו ראשם - כמו "ישם וישרוק" (יר' יט , ח).] (טז) [פצו עליך פיהם כל אויביך - מפני מה הקדים פ"ה לעי"ן? לפי שהם אמרו בפה מה שלא ראו בעין , לפיכך הקדים פ"ה לעי"ן.] (יז) בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם - השלים דברתו אשר גזר מימי קדם , שהיתה גזירה גזורה מימי משה: "והשימותי את מקדשיכם" (וי' כו , לא). בצע - פתרונו: השלים , כמו "והיה כי יבצע יי' את כל מעשהו" (יש' י , יב). (יח) [צעק לבם] - בתחלה לא צעקו אלי בלבם , אבל בבוא עליהם צרה וצוקה , צעק לבם אל יי'. אל תתני פוגת לך. פוגה - פתרונו: מעצור , כמו "עיני נגרה ולא תדמה מאין הפוגות" (איכה ג , מט). (יט) קומי רוני בלילה - [בליל כתיב , כלומר: בליל תשעה באב , זכרי אותו בכל שנה. רוני] - כשם שקרוי 'רון' כשישאו בני אדם קולם וירונו כאשר יגילו (ראה יש' כד , יד) , כך קרוי 'רון' כשיתן אדם את קולו בבכי; כי 'רון' לשון המון וקול שאון הוא , הן למשוש הן לקינה , כמה דתמר "ותעבר (בנוסחנו: ויעבר) הרינה במחנה" (מ"א כב , לו). (כ) למי עוללת כה - כשם שעוללת לי (ע"פ איכה א , כב). [כלומר:] השמע עם (ע"פ דב' ד , לג) שתאכלנה נשים פרים עוללי טפוחים , כשם ש"נשים רחמניות בשלו ילדיהן" להברות "למו" (איכה ד , י)? או ראה שיהרג במקדש יי' כהן ונביא כשם שנהרגו על עבודתם כהנים? (כב) תקרא כיום מועד מגוריי מסביב - תקרא מועד לשבר האומות שהייתי להם מגור מסביב (ע"פ יר' כ , ג) , כיום מועד שקראת "עלי לשבור בחוריי" (איכה א , טו). אשר טיפחתי ורביתי - אשר גדלתי טפחים טפחים וריביתי בא אויבי וכילם.