פרק ב
[א]
אֵיכָה֩
יָעִ֨יב
בְּאַפּ֤וֹ
׀
אֲדנָי֙
אֶת־בַּת־צִיּ֔וֹן
הִשְׁלִ֤יךְ
מִשָּׁמַ֙יִם֙
אֶ֔רֶץ
תִּפְאֶ֖רֶת
יִשְׂרָאֵ֑ל
וְלֹא־זָכַ֥ר
הֲדֹם־רַגְלָ֖יו
בְּי֥וֹם
אַפּֽוֹ:
ס
[ב]
בִּלַּ֨ע
אֲדנָ֜י
ְלֹ֣א
וְלֹ֣א
חָמַ֗ל
אֵ֚ת
כָּל־נְא֣וֹת
יַעֲקֹ֔ב
הָרַ֧ס
בְּעֶבְרָת֛וֹ
מִבְצְרֵ֥י
בַת־יְהוּדָ֖ה
הִגִּ֣יעַ
לָאָ֑רֶץ
חִלֵּ֥ל
מַמְלָכָ֖ה
וְשָׂרֶֽיהָ:
ס
[ג]
גָּדַ֣ע
בָּחֳרִי־אַ֗ף
כֹּ֚ל
קֶ֣רֶן
יִשְׂרָאֵ֔ל
הֵשִׁ֥יב
אָח֛וֹר
יְמִינ֖וֹ
מִפְּנֵ֣י
אוֹיֵ֑ב
וַיִּבְעַ֤ר
בְּיַֽעֲקֹב֙
כְּאֵ֣שׁ
לֶהָבָ֔ה
אָכְלָ֖ה
סָבִֽיב:
ס
[ד]
דָּרַ֨ךְ
קַשְׁתּ֜וֹ
כְּאוֹיֵ֗ב
נִצָּ֤ב
יְמִינוֹ֙
כְּצָ֔ר
וַיַּהֲרֹ֕ג
כֹּ֖ל
מַחֲמַדֵּי־עָ֑יִן
בְּאֹ֙הֶל֙
בַּת־צִיּ֔וֹן
שָׁפַ֥ךְ
כָּאֵ֖שׁ
חֲמָתֽוֹ:
ס
[ה]
הָיָ֨ה
אֲדנָ֤י
׀
כְּאוֹיֵב֙
בִּלַּ֣ע
יִשְׂרָאֵ֔ל
בִּלַּע֙
כָּל־אַרְמְנוֹתֶ֔יהָ
שִׁחֵ֖ת
מִבְצָרָ֑יו
וַיֶּ֙רֶב֙
בְּבַת־יְהוּדָ֔ה
תַּאֲנִיָּ֖ה
וַאֲנִיָּֽה:
ס
[ו]
וַיַּחְמֹ֤ס
כַּגַּן֙
שֻׂכּ֔וֹ
שִׁחֵ֖ת
מֹעֲד֑וֹ
שִׁכַּ֨ח
יְהוָ֤ה
׀
בְּצִיּוֹן֙
מוֹעֵ֣ד
וְשַׁבָּ֔ת
וַיִּנְאַ֥ץ
בְּזַֽעַם־אַפּ֖וֹ
מֶ֥לֶךְ
וְכֹהֵֽן:
ס
[ז]
זָנַ֨ח
אֲדנָ֤י
׀
מִזְבְּחוֹ֙
נִאֵ֣ר
מִקְדָּשׁ֔וֹ
הִסְגִּיר֙
בְּיַד־אוֹיֵ֔ב
חוֹמֹ֖ת
אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ
ק֛וֹל
נָתְנ֥וּ
בְּבֵית־יְהוָ֖ה
כְּי֥וֹם
מוֹעֵֽד:
ס
[ח]
חָשַׁ֨ב
יְהוָ֤ה
׀
לְהַשְׁחִית֙
חוֹמַ֣ת
בַּת־צִיּ֔וֹן
נָ֣טָה
קָ֔ו
לֹא־הֵשִׁ֥יב
יָד֖וֹ
מִבַּלֵּ֑עַ
וַיַּֽאֲבֶל־חֵ֥ל
וְחוֹמָ֖ה
יַחְדָּ֥ו
אֻמְלָֽלוּ:
ס
[ט]
טָבְע֤וּ
בָאָ֙רֶץ֙
שְׁעָרֶ֔יהָ
אִבַּ֥ד
וְשִׁבַּ֖ר
בְּרִיחֶ֑יהָ
מַלְכָּ֨הּ
וְשָׂרֶ֤יהָ
בַגּוֹיִם֙
אֵ֣ין
תּוֹרָ֔ה
גַּם־נְבִיאֶ֕יהָ
לֹא־מָצְא֥וּ
חָז֖וֹן
מֵיְהוָֽה:
ס
[י]
יֵשְׁב֨וּ
לָאָ֤רֶץ
יִדְּמוּ֙
זִקְנֵ֣י
בַת־צִיּ֔וֹן
הֶעֱל֤וּ
עָפָר֙
עַל־רֹאשָׁ֔ם
חָגְר֖וּ
שַׂקִּ֑ים
הוֹרִ֤ידוּ
לָאָ֙רֶץ֙
רֹאשָׁ֔ן
בְּתוּלֹ֖ת
יְרוּשָׁלִָֽם:
ס
[יא]
כָּל֨וּ
בַדְּמָע֤וֹת
עֵינַי֙
חֳמַרְמְר֣וּ
מֵעַ֔י
נִשְׁפַּ֤ךְ
לָאָ֙רֶץ֙
כְּבֵדִ֔י
עַל־שֶׁ֖בֶר
בַּת־עַמִּ֑י
בֵּעָטֵ֤ף
עוֹלֵל֙
וְיוֹנֵ֔ק
בִּרְחֹב֖וֹת
קִרְיָֽה:
ס
[יב]
לְאִמֹּתָם֙
יֹֽאמְר֔וּ
אַיֵּ֖ה
דָּגָ֣ן
וָיָ֑יִן
בְּהִֽתְעַטְּפָ֤ם
כֶּֽחָלָל֙
בִּרְחֹב֣וֹת
עִ֔יר
בְּהִשְׁתַּפֵּ֣ךְ
נַפְשָׁ֔ם
אֶל־חֵ֖יק
אִמֹּתָֽם:
ס
[יג]
מָֽה־אֲעִידֵ֞ךְ
מָ֣ה
אֲדַמֶּה־לָּ֗ךְ
הַבַּת֙
יְר֣וּשָׁלִַ֔ם
מָ֤ה
אַשְׁוֶה־לָּךְ֙
וַאֲנַֽחֲמֵ֔ךְ
בְּתוּלַ֖ת
בַּת־צִיּ֑וֹן
כִּֽי־גָד֥וֹל
כַּיָּ֛ם
שִׁבְרֵ֖ךְ
מִ֥י
יִרְפָּא־לָֽךְ:
ס
[יד]
נְבִיאַ֗יִךְ
חָ֤זוּ
לָךְ֙
שָׁ֣וְא
וְתָפֵ֔ל
וְלֹא־גִלּ֥וּ
עַל־עֲוֺנֵ֖ךְ
לְהָשִׁ֣יב
שְׁביּתֵ֑ךְ
שְׁבוּתֵ֑ךְ
וַיֶּ֣חֱזוּ
לָ֔ךְ
מַשְׂא֥וֹת
שָׁ֖וְא
וּמַדּוּחִֽים:
ס
[טו]
סָפְק֨וּ
עָלַ֤יִךְ
כַּפַּ֙יִם֙
כָּל־עֹ֣בְרֵי
דֶ֔רֶךְ
שָֽׁרְקוּ֙
וַיָּנִ֣עוּ
רֹאשָׁ֔ם
עַל־בַּ֖ת
יְרוּשָׁלִָ֑ם
הֲזֹ֣את
הָעִ֗יר
שֶׁיֹּֽאמְרוּ֙
כְּלִ֣ילַת
יֹ֔פִי
מָשׂ֖וֹשׂ
לְכָל־הָאָֽרֶץ:
ס
[טז]
פָּצ֨וּ
עָלַ֤יִךְ
פִּיהֶם֙
כָּל־אֹ֣יְבַ֔יִךְ
שָֽׁרְקוּ֙
וַיַּֽחַרְקוּ־שֵׁ֔ן
אָמְר֖וּ
בִּלָּ֑עְנוּ
אַ֣ךְ
זֶ֥ה
הַיּ֛וֹם
שֶׁקִּוִּינֻ֖הוּ
מָצָ֥אנוּ
רָאִֽינוּ:
ס
[יז]
עָשָׂ֨ה
יְהוָ֜ה
אֲשֶׁ֣ר
זָמָ֗ם
בִּצַּ֤ע
אֶמְרָתוֹ֙
אֲשֶׁ֣ר
צִוָּ֣ה
מִֽימֵי־קֶ֔דֶם
הָרַ֖ס
וְלֹ֣א
חָמָ֑ל
וַיְשַׂמַּ֤ח
עָלַ֙יִךְ֙
אוֹיֵ֔ב
הֵרִ֖ים
קֶ֥רֶן
צָרָֽיִךְ:
ס
[יח]
צָעַ֥ק
לִבָּ֖ם
אֶל־אֲדנָ֑י
חוֹמַ֣ת
בַּת־צִ֠יּוֹן
הוֹרִ֨ידִי
כַנַּ֤חַל
דִּמְעָה֙
יוֹמָ֣ם
וָלַ֔יְלָה
אַֽל־תִּתְּנִ֤י
פוּגַת֙
לָ֔ךְ
אַל־תִּדֹּ֖ם
בַּת־עֵינֵֽךְ:
ס
[יט]
ק֣וּמִי׀
רֹ֣נִּי
בַלַּ֗יְלָ
בַלַּ֗יְלָה
לְרֹאשׁ֙
אַשְׁמֻר֔וֹת
שִׁפְכִ֤י
כַמַּ֙יִם֙
לִבֵּ֔ךְ
נֹ֖כַח
פְּנֵ֣י
אֲדנָ֑י
שְׂאִ֧י
אֵלָ֣יו
כַּפַּ֗יִךְ
עַל־נֶ֙פֶשׁ֙
עוֹלָלַ֔יִךְ
הָעֲטוּפִ֥ים
בְּרָעָ֖ב
בְּרֹ֥אשׁ
כָּל־חוּצֽוֹת:
ס
[כ]
רְאֵ֤ה
יְהוָה֙
וְֽהַבִּ֔יטָה
לְמִ֖י
עוֹלַ֣לְתָּ
כֹּ֑ה
אִם־תֹּאכַ֨לְנָה
נָשִׁ֤ים
פִּרְיָם֙
עֹלֲלֵ֣י
טִפֻּחִ֔ים
אִם־יֵהָרֵ֛ג
בְּמִקְדַּ֥שׁ
אֲדנָ֖י
כֹּהֵ֥ן
וְנָבִֽיא:
ס
[כא]
שָׁכְב֨וּ
לָאָ֤רֶץ
חוּצוֹת֙
נַ֣עַר
וְזָקֵ֔ן
בְּתוּלֹתַ֥י
וּבַחוּרַ֖י
נָפְל֣וּ
בֶחָ֑רֶב
הָרַ֙גְתָּ֙
בְּי֣וֹם
אַפֶּ֔ךָ
טָבַ֖חְתָּ
לֹ֥א
חָמָֽלְתָּ:
ס
[כב]
תִּקְרָא֩
כְי֨וֹם
מוֹעֵ֤ד
מְגוּרַי֙
מִסָּבִ֔יב
וְלֹ֥א
הָיָ֛ה
בְּי֥וֹם
אַף־יְהוָ֖ה
פָּלִ֣יט
וְשָׂרִ֑יד
אֲשֶׁר־טִפַּ֥חְתִּי
וְרִבִּ֖יתִי
אֹיְבִ֥י
כִלָּֽם:
פ
פרק ב
(א)
איכה
יעיב
-
לשון
"עבים"
(שו'
ה
,
ד)
הוא
,
והוא
לשון
חושך:
איך
החשיך?!
שזה
הוא
עבר
ומדבר
בלשון
עתיד.
הדום
רגליו
-
זהו
בית
המקדש
,
כמו
שנאמר
"ושוליו
מלאים
את
ההיכל"
(יש'
ו
,
א).
(ב)
בילע
-
לשון
השחתה
,
כמו
"בילע
המות"
(יש'
כה
,
ח).
(ג)
גדע
-
כמו
"ורמי
הקומה
גדועים"
(יש'
י
,
לג).
(ה)
וַיֶּרֶב
-
כמו
'וַיָּרֶב'
,
ופתרונו:
הִרְבָּה.
תאניה
ואניה
-
לשון
'אנינות'.
(ו)
ויחמס
כגן
סוכו
(בנוסחנו:
שכו)
-
לשון
הסרה
הוא
,
כמו
"חמסו
תורתי"
(יח'
כב
,
כו)
,
שפתרונו:
הסירו
תורתי
ממקומה.
כלומר:
סוכתו
שלבורא
,
שהיתה
מגינה
עלי
,
עכשיו
הסירו.
שיחת
מועדו
-
בית
המקדש
,
שהוא
בית
וועד
שלבורא.
(ז)
זנח
-
לשון
הרחקה.
ניאר
מקדשו
-
לשון
שריפה;
או
הוא
לשון
הרחקה
,
כמו
"נארת
ברית
עבדך"
(תה'
פט
,
מ).
קול
נתנו
האויבים
בבית
יי'
להחריבו
,
כיום
מועד
-
שהיו
מתקבצים
ישראל
שם
לשמוח
ולזמר.
נטה
קו
-
נטה
עליה
הבורא
קו
שממון.
חל
וחומה
-
חומה
הוא
גבוה
,
וחל
הוא
קיר
נמוך
בצידו
,
לחוזק.
אומללו
-
עניין
הכרתה
,
כמו
"אומלל
אני"
(תה'
ו
,
ג).
(ט)
בגוים
אין
תורה
-
אינם
יכולים
לעסוק
בתורה
בתוך
הגוים.
(יא)
בעטף
עולל
-
על
שם
שמתכסה
קצתו
בקצתו
כתב
לו
לשון
'עיטוף'
,
מלשון
"ועמקים
יעטפו
בר"
(תה'
סה
,
יד).
(יד)
נביאיך
חזו
לך
-
נביאי
השקר
היו
מתנבאים
לך
דברי
שקר
ותפלות
,
לומר
'שלום
לכם
אל
תיראו'
(ע"פ
בר'
מג
,
כג).
להשיב
שבותך
-
כדי
שתשובו
בתשובה
ולא
תִגלו.
משאות
שוא
-
נבואות
שלשוא;
כמו
"משא
מדבר"
(יש'
כא
,
א).
ומדוחים
-
דברי
מסית
ומדיח.
(טו)
כלילת
יופי
-
כלולה
וגמורה
מיופי.
(טז)
פצו
-
כמו
"ופצתה
הארץ
את
פיה"
(במ'
טז
,
ל).
(יז)
ביצע
אמרתו
-
השלים
וסיים
מה
שאמר.
(יח)
פוגת
לך
-
לשון
שינוי
,
כמו
"ויפג
ליבו"
(בר'
מה
,
כו).
תרגום
"וריחו
לא
נמר"
(יר'
מח
,
יא):
"וריחיה
לא
פג"
(ת"י).
(יט)
קומי
רוני
-
לשון
תפילה
,
כמו
"אל
הרינה
ואל
התפילה"
(מ"א
ח
,
כח).
לראש
אשמורות
-
בראש
כל
אשמורה.
(כ)
עוללי
טיפוחים
-
עניין
תיקון
וגידול
,
שמתקנים
התינוקות
בטפחיים.
אם
היה
פורענות
כזה
שיהרג
במקדש
יי'
כהן
ונביא.
(כב)
תקרא
כיום
מועד
-
קראת
כל
שכיניי
ומגוריי
מסביב
לבוא
עליי
בקיבוץ
כמו
שמתקבצים
ביום
מועד.
טיפחתי
-
כמו
"עוללי
טיפוחים"
(לעיל
,
כ).