מאגר הכתר איכה פרק ב עם פירוש ר' ישעיה מטראני

פרק ב
[א] אֵיכָה֩ יָעִ֨יב בְּאַפּ֤וֹ ׀ אֲדנָי֙ אֶת־בַּת־צִיּ֔וֹן הִשְׁלִ֤יךְ מִשָּׁמַ֙יִם֙ אֶ֔רֶץ תִּפְאֶ֖רֶת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹא־זָכַ֥ר הֲדֹם־רַגְלָ֖יו בְּי֥וֹם אַפּֽוֹ: ס
[ב] בִּלַּ֨ע אֲדנָ֜י ְלֹ֣א וְלֹ֣א חָמַ֗ל אֵ֚ת כָּל־נְא֣וֹת יַעֲקֹ֔ב הָרַ֧ס בְּעֶבְרָת֛וֹ מִבְצְרֵ֥י בַת־יְהוּדָ֖ה הִגִּ֣יעַ לָאָ֑רֶץ חִלֵּ֥ל מַמְלָכָ֖ה וְשָׂרֶֽיהָ: ס
[ג] גָּדַ֣ע בָּחֳרִי־אַ֗ף כֹּ֚ל קֶ֣רֶן יִשְׂרָאֵ֔ל הֵשִׁ֥יב אָח֛וֹר יְמִינ֖וֹ מִפְּנֵ֣י אוֹיֵ֑ב וַיִּבְעַ֤ר בְּיַֽעֲקֹב֙ כְּאֵ֣שׁ לֶהָבָ֔ה אָכְלָ֖ה סָבִֽיב: ס
[ד] דָּרַ֨ךְ קַשְׁתּ֜וֹ כְּאוֹיֵ֗ב נִצָּ֤ב יְמִינוֹ֙ כְּצָ֔ר וַיַּהֲרֹ֕ג כֹּ֖ל מַחֲמַדֵּי־עָ֑יִן בְּאֹ֙הֶל֙ בַּת־צִיּ֔וֹן שָׁפַ֥ךְ כָּאֵ֖שׁ חֲמָתֽוֹ: ס
[ה] הָיָ֨ה אֲדנָ֤י ׀ כְּאוֹיֵב֙ בִּלַּ֣ע יִשְׂרָאֵ֔ל בִּלַּע֙ כָּל־אַרְמְנוֹתֶ֔יהָ שִׁחֵ֖ת מִבְצָרָ֑יו וַיֶּ֙רֶב֙ בְּבַת־יְהוּדָ֔ה תַּאֲנִיָּ֖ה וַאֲנִיָּֽה: ס
[ו] וַיַּחְמֹ֤ס כַּגַּן֙ שֻׂכּ֔וֹ שִׁחֵ֖ת מֹעֲד֑וֹ שִׁכַּ֨ח יְהוָ֤ה ׀ בְּצִיּוֹן֙ מוֹעֵ֣ד וְשַׁבָּ֔ת וַיִּנְאַ֥ץ בְּזַֽעַם־אַפּ֖וֹ מֶ֥לֶךְ וְכֹהֵֽן: ס
[ז] זָנַ֨ח אֲדנָ֤י ׀ מִזְבְּחוֹ֙ נִאֵ֣ר מִקְדָּשׁ֔וֹ הִסְגִּיר֙ בְּיַד־אוֹיֵ֔ב חוֹמֹ֖ת אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ ק֛וֹל נָתְנ֥וּ בְּבֵית־יְהוָ֖ה כְּי֥וֹם מוֹעֵֽד: ס
[ח] חָשַׁ֨ב יְהוָ֤ה ׀ לְהַשְׁחִית֙ חוֹמַ֣ת בַּת־צִיּ֔וֹן נָ֣טָה קָ֔ו לֹא־הֵשִׁ֥יב יָד֖וֹ מִבַּלֵּ֑עַ וַיַּֽאֲבֶל־חֵ֥ל וְחוֹמָ֖ה יַחְדָּ֥ו אֻמְלָֽלוּ: ס
[ט] טָבְע֤וּ בָאָ֙רֶץ֙ שְׁעָרֶ֔יהָ אִבַּ֥ד וְשִׁבַּ֖ר בְּרִיחֶ֑יהָ מַלְכָּ֨הּ וְשָׂרֶ֤יהָ בַגּוֹיִם֙ אֵ֣ין תּוֹרָ֔ה גַּם־נְבִיאֶ֕יהָ לֹא־מָצְא֥וּ חָז֖וֹן מֵיְהוָֽה: ס
[י] יֵשְׁב֨וּ לָאָ֤רֶץ יִדְּמוּ֙ זִקְנֵ֣י בַת־צִיּ֔וֹן הֶעֱל֤וּ עָפָר֙ עַל־רֹאשָׁ֔ם חָגְר֖וּ שַׂקִּ֑ים הוֹרִ֤ידוּ לָאָ֙רֶץ֙ רֹאשָׁ֔ן בְּתוּלֹ֖ת יְרוּשָׁלִָֽם: ס
[יא] כָּל֨וּ בַדְּמָע֤וֹת עֵינַי֙ חֳמַרְמְר֣וּ מֵעַ֔י נִשְׁפַּ֤ךְ לָאָ֙רֶץ֙ כְּבֵדִ֔י עַל־שֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּ֑י בֵּעָטֵ֤ף עוֹלֵל֙ וְיוֹנֵ֔ק בִּרְחֹב֖וֹת קִרְיָֽה: ס
[יב] לְאִמֹּתָם֙ יֹֽאמְר֔וּ אַיֵּ֖ה דָּגָ֣ן וָיָ֑יִן בְּהִֽתְעַטְּפָ֤ם כֶּֽחָלָל֙ בִּרְחֹב֣וֹת עִ֔יר בְּהִשְׁתַּפֵּ֣ךְ נַפְשָׁ֔ם אֶל־חֵ֖יק אִמֹּתָֽם: ס
[יג] מָֽה־אֲעִידֵ֞ךְ מָ֣ה אֲדַמֶּה־לָּ֗ךְ הַבַּת֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם מָ֤ה אַשְׁוֶה־לָּךְ֙ וַאֲנַֽחֲמֵ֔ךְ בְּתוּלַ֖ת בַּת־צִיּ֑וֹן כִּֽי־גָד֥וֹל כַּיָּ֛ם שִׁבְרֵ֖ךְ מִ֥י יִרְפָּא־לָֽךְ: ס
[יד] נְבִיאַ֗יִךְ חָ֤זוּ לָךְ֙ שָׁ֣וְא וְתָפֵ֔ל וְלֹא־גִלּ֥וּ עַל־עֲוֺנֵ֖ךְ לְהָשִׁ֣יב שְׁביּתֵ֑ךְ שְׁבוּתֵ֑ךְ וַיֶּ֣חֱזוּ לָ֔ךְ מַשְׂא֥וֹת שָׁ֖וְא וּמַדּוּחִֽים: ס
[טו] סָפְק֨וּ עָלַ֤יִךְ כַּפַּ֙יִם֙ כָּל־עֹ֣בְרֵי דֶ֔רֶךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיָּנִ֣עוּ רֹאשָׁ֔ם עַל־בַּ֖ת יְרוּשָׁלִָ֑ם הֲזֹ֣את הָעִ֗יר שֶׁיֹּֽאמְרוּ֙ כְּלִ֣ילַת יֹ֔פִי מָשׂ֖וֹשׂ לְכָל־הָאָֽרֶץ: ס
[טז] פָּצ֨וּ עָלַ֤יִךְ פִּיהֶם֙ כָּל־אֹ֣יְבַ֔יִךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיַּֽחַרְקוּ־שֵׁ֔ן אָמְר֖וּ בִּלָּ֑עְנוּ אַ֣ךְ זֶ֥ה הַיּ֛וֹם שֶׁקִּוִּינֻ֖הוּ מָצָ֥אנוּ רָאִֽינוּ: ס
[יז] עָשָׂ֨ה יְהוָ֜ה אֲשֶׁ֣ר זָמָ֗ם בִּצַּ֤ע אֶמְרָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה מִֽימֵי־קֶ֔דֶם הָרַ֖ס וְלֹ֣א חָמָ֑ל וַיְשַׂמַּ֤ח עָלַ֙יִךְ֙ אוֹיֵ֔ב הֵרִ֖ים קֶ֥רֶן צָרָֽיִךְ: ס
[יח] צָעַ֥ק לִבָּ֖ם אֶל־אֲדנָ֑י חוֹמַ֣ת בַּת־צִ֠יּוֹן הוֹרִ֨ידִי כַנַּ֤חַל דִּמְעָה֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה אַֽל־תִּתְּנִ֤י פוּגַת֙ לָ֔ךְ אַל־תִּדֹּ֖ם בַּת־עֵינֵֽךְ: ס
[יט] ק֣וּמִי׀ רֹ֣נִּי בַלַּ֗יְלָ בַלַּ֗יְלָה לְרֹאשׁ֙ אַשְׁמֻר֔וֹת שִׁפְכִ֤י כַמַּ֙יִם֙ לִבֵּ֔ךְ נֹ֖כַח פְּנֵ֣י אֲדנָ֑י שְׂאִ֧י אֵלָ֣יו כַּפַּ֗יִךְ עַל־נֶ֙פֶשׁ֙ עוֹלָלַ֔יִךְ הָעֲטוּפִ֥ים בְּרָעָ֖ב בְּרֹ֥אשׁ כָּל־חוּצֽוֹת: ס
[כ] רְאֵ֤ה יְהוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה לְמִ֖י עוֹלַ֣לְתָּ כֹּ֑ה אִם־תֹּאכַ֨לְנָה נָשִׁ֤ים פִּרְיָם֙ עֹלֲלֵ֣י טִפֻּחִ֔ים אִם־יֵהָרֵ֛ג בְּמִקְדַּ֥שׁ אֲדנָ֖י כֹּהֵ֥ן וְנָבִֽיא: ס
[כא] שָׁכְב֨וּ לָאָ֤רֶץ חוּצוֹת֙ נַ֣עַר וְזָקֵ֔ן בְּתוּלֹתַ֥י וּבַחוּרַ֖י נָפְל֣וּ בֶחָ֑רֶב הָרַ֙גְתָּ֙ בְּי֣וֹם אַפֶּ֔ךָ טָבַ֖חְתָּ לֹ֥א חָמָֽלְתָּ: ס
[כב] תִּקְרָא֩ כְי֨וֹם מוֹעֵ֤ד מְגוּרַי֙ מִסָּבִ֔יב וְלֹ֥א הָיָ֛ה בְּי֥וֹם אַף־יְהוָ֖ה פָּלִ֣יט וְשָׂרִ֑יד אֲשֶׁר־טִפַּ֥חְתִּי וְרִבִּ֖יתִי אֹיְבִ֥י כִלָּֽם: פ

פרק ב
(א) איכה יעיב - לשון "עבים" (שו' ה , ד) הוא , והוא לשון חושך: איך החשיך?! שזה הוא עבר ומדבר בלשון עתיד. הדום רגליו - זהו בית המקדש , כמו שנאמר "ושוליו מלאים את ההיכל" (יש' ו , א). (ב) בילע - לשון השחתה , כמו "בילע המות" (יש' כה , ח). (ג) גדע - כמו "ורמי הקומה גדועים" (יש' י , לג). (ה) וַיֶּרֶב - כמו 'וַיָּרֶב' , ופתרונו: הִרְבָּה. תאניה ואניה - לשון 'אנינות'. (ו) ויחמס כגן סוכו (בנוסחנו: שכו) - לשון הסרה הוא , כמו "חמסו תורתי" (יח' כב , כו) , שפתרונו: הסירו תורתי ממקומה. כלומר: סוכתו שלבורא , שהיתה מגינה עלי , עכשיו הסירו. שיחת מועדו - בית המקדש , שהוא בית וועד שלבורא. (ז) זנח - לשון הרחקה. ניאר מקדשו - לשון שריפה; או הוא לשון הרחקה , כמו "נארת ברית עבדך" (תה' פט , מ). קול נתנו האויבים בבית יי' להחריבו , כיום מועד - שהיו מתקבצים ישראל שם לשמוח ולזמר. נטה קו - נטה עליה הבורא קו שממון. חל וחומה - חומה הוא גבוה , וחל הוא קיר נמוך בצידו , לחוזק. אומללו - עניין הכרתה , כמו "אומלל אני" (תה' ו , ג). (ט) בגוים אין תורה - אינם יכולים לעסוק בתורה בתוך הגוים. (יא) בעטף עולל - על שם שמתכסה קצתו בקצתו כתב לו לשון 'עיטוף' , מלשון "ועמקים יעטפו בר" (תה' סה , יד). (יד) נביאיך חזו לך - נביאי השקר היו מתנבאים לך דברי שקר ותפלות , לומר 'שלום לכם אל תיראו' (ע"פ בר' מג , כג). להשיב שבותך - כדי שתשובו בתשובה ולא תִגלו. משאות שוא - נבואות שלשוא; כמו "משא מדבר" (יש' כא , א). ומדוחים - דברי מסית ומדיח. (טו) כלילת יופי - כלולה וגמורה מיופי. (טז) פצו - כמו "ופצתה הארץ את פיה" (במ' טז , ל). (יז) ביצע אמרתו - השלים וסיים מה שאמר. (יח) פוגת לך - לשון שינוי , כמו "ויפג ליבו" (בר' מה , כו). תרגום "וריחו לא נמר" (יר' מח , יא): "וריחיה לא פג" (ת"י). (יט) קומי רוני - לשון תפילה , כמו "אל הרינה ואל התפילה" (מ"א ח , כח). לראש אשמורות - בראש כל אשמורה. (כ) עוללי טיפוחים - עניין תיקון וגידול , שמתקנים התינוקות בטפחיים. אם היה פורענות כזה שיהרג במקדש יי' כהן ונביא. (כב) תקרא כיום מועד - קראת כל שכיניי ומגוריי מסביב לבוא עליי בקיבוץ כמו שמתקבצים ביום מועד. טיפחתי - כמו "עוללי טיפוחים" (לעיל , כ).