פרק ג
[א]
אֲנִ֤י
הַגֶּ֙בֶר֙
רָאָ֣ה
עֳנִ֔י
בְּשֵׁ֖בֶט
עֶבְרָתֽוֹ:
ס
[ב]
אוֹתִ֥י
נָהַ֛ג
וַיֹּלַ֖ךְ
חֹ֥שֶׁךְ
וְלֹא־אֽוֹר:
ס
[ג]
אַ֣ךְ
בִּ֥י
יָשֻׁ֛ב
יַהֲפֹ֥ךְ
יָד֖וֹ
כָּל־הַיּֽוֹם:
ס
[ד]
בִּלָּ֤ה
בְשָׂרִי֙
וְעוֹרִ֔י
שִׁבַּ֖ר
עַצְמוֹתָֽי:
ס
[ה]
בָּנָ֥ה
עָלַ֛י
וַיַּקַּ֖ף
רֹ֥אשׁ
וּתְלָאָֽה:
ס
[ו]
בְּמַחֲשַׁכִּ֥ים
הוֹשִׁיבַ֖נִי
כְּמֵתֵ֥י
עוֹלָֽם:
ס
[ז]
גָּדַ֧ר
בַּעֲדִ֛י
וְלֹ֥א
אֵצֵ֖א
הִכְבִּ֥יד
נְחָשְׁתִּֽי:
ס
[ח]
גַּ֣ם
כִּ֤י
אֶזְעַק֙
וַאֲשַׁוֵּ֔עַ
שָׂתַ֖ם
תְּפִלָּתִֽי:
ס
[ט]
גָּדַ֤ר
דְּרָכַי֙
בְּגָזִ֔ית
נְתִיבֹתַ֖י
עִוָּֽה:
ס
[י]
דֹּ֣ב
אֹרֵ֥ב
הוּא֙
לִ֔י
אֲרִ֖יה
אֲרִ֖י
בְּמִסְתָּרִֽים:
ס
[יא]
דְּרָכַ֥י
סוֹרֵ֛ר
וַֽיְפַשְּׁחֵ֖נִי
שָׂמַ֥נִי
שֹׁמֵֽם:
ס
[יב]
דָּרַ֤ךְ
קַשְׁתּוֹ֙
וַיַּצִּיבֵ֔נִי
כַּמַּטָּרָ֖א
לַחֵֽץ:
ס
[יג]
הֵבִיא֙
בְּכִלְיֹתָ֔י
בְּנֵ֖י
אַשְׁפָּתֽוֹ:
ס
[יד]
הָיִ֤יתִי
שְּׂחֹק֙
לְכָל־עַמִּ֔י
נְגִינָתָ֖ם
כָּל־הַיּֽוֹם:
ס
[טו]
הִשְׂבִּיעַ֥נִי
בַמְּרוֹרִ֖ים
הִרְוַ֥נִי
לַעֲנָֽה:
ס
[טז]
וַיַּגְרֵ֤ס
בֶּֽחָצָץ֙
שִׁנָּ֔י
הִכְפִּישַׁ֖נִי
בָּאֵֽפֶר:
ס
[יז]
וַתִּזְנַ֧ח
מִשָּׁל֛וֹם
נַפְשִׁ֖י
נָשִׁ֥יתִי
טוֹבָֽה:
ס
[יח]
וָאֹמַר֙
אָבַ֣ד
נִצְחִ֔י
וְתוֹחַלְתִּ֖י
מֵיְהוָֽה:
ס
[יט]
זְכָר־עָנְיִ֥י
וּמְרוּדִ֖י
לַעֲנָ֥ה
וָרֹֽאשׁ:
ס
[כ]
זָכ֣וֹר
תִּזְכּ֔וֹר
וְתָשֹׁ֥יחַ
וְתָשׁ֥וֹחַ
עָלַ֖י
נַפְשִֽׁי:
ס
[כא]
זֹ֛את
אָשִׁ֥יב
אֶל־לִבִּ֖י
עַל־כֵּ֥ן
אוֹחִֽיל:
ס
[כב]
חַֽסְדֵ֤י
יְהוָה֙
כִּ֣י
לֹא־תָ֔מְנוּ
כִּ֥י
לֹא־כָל֖וּ
רַחֲמָֽיו:
ס
[כג]
חֲדָשִׁים֙
לַבְּקָרִ֔ים
רַבָּ֖ה
אֱמוּנָתֶֽךָ:
ס
[כד]
חֶלְקִ֤י
יְהוָה֙
אָמְרָ֣ה
נַפְשִׁ֔י
עַל־כֵּ֖ן
אוֹחִ֥יל
לֽוֹ:
ס
[כה]
ט֤וֹב
יְהוָה֙
לְקֹוָ֔ו
לְנֶ֖פֶשׁ
תִּדְרְשֶֽׁנּוּ:
ס
[כו]
ט֤וֹב
וְיָחִיל֙
וְדוּמָ֔ם
לִתְשׁוּעַ֖ת
יְהוָֽה:
ס
[כז]
ט֣וֹב
לַגֶּ֔בֶר
כִּֽי־יִשָּׂ֥א
עֹ֖ל
בִּנְעוּרָֽיו:
ס
[כח]
יֵשֵׁ֤ב
בָּדָד֙
וְיִדֹּ֔ם
כִּ֥י
נָטַ֖ל
עָלָֽיו:
ס
[כט]
יִתֵּ֤ן
בֶּֽעָפָר֙
פִּ֔יהוּ
אוּלַ֖י
יֵ֥שׁ
תִּקְוָֽה:
ס
[ל]
יִתֵּ֧ן
לְמַכֵּ֛הוּ
לֶ֖חִי
יִשְׂבַּ֥ע
בְּחֶרְפָּֽה:
ס
[לא]
כִּ֣י
לֹ֥א
יִזְנַ֛ח
לְעוֹלָ֖ם
אֲדנָֽי:
ס
[לב]
כִּ֣י
אִם־הוֹגָ֔ה
וְרִחַ֖ם
כְּרֹ֥ב
חֲסָדָֽיו:
ס
[לג]
כִּ֣י
לֹ֤א
עִנָּה֙
מִלִּבּ֔וֹ
וַיַּגֶּ֖ה
בְּנֵי־אִֽישׁ:
ס
[לד]
לְדַכֵּא֙
תַּ֣חַת
רַגְלָ֔יו
כֹּ֖ל
אֲסִ֥ירֵי
אָֽרֶץ:
ס
[לה]
לְהַטּוֹת֙
מִשְׁפַּט־גָּ֔בֶר
נֶ֖גֶד
פְּנֵ֥י
עֶלְיֽוֹן:
ס
[לו]
לְעַוֵּ֤ת
אָדָם֙
בְּרִיב֔וֹ
אֲדנָ֖י
לֹ֥א
רָאָֽה:
ס
[לז]
מִ֣י
זֶ֤ה
אָמַר֙
וַתֶּ֔הִי
אֲדנָ֖י
לֹ֥א
צִוָּֽה:
ס
[לח]
מִפִּ֤י
עֶלְיוֹן֙
לֹ֣א
תֵצֵ֔א
הָרָע֖וֹת
וְהַטּֽוֹב:
ס
[לט]
מַה־יִּתְאוֹנֵן֙
אָדָ֣ם
חָ֔י
גֶּ֖בֶר
עַל־חֲטָאָֽו
חֲטָאָֽיו:
ס
[מ]
נַחְפְּשָׂ֤ה
דְרָכֵ֙ינוּ֙
וְֽנַחְקֹ֔רָה
וְנָשׁ֖וּבָה
עַד־יְהוָֽה:
ס
[מא]
נִשָּׂ֤א
לְבָבֵ֙נוּ֙
אֶל־כַּפָּ֔יִם
אֶל־אֵ֖ל
בַּשָּׁמָֽיִם:
ס
[מב]
נַ֤חְנוּ
פָשַׁ֙עְנוּ֙
וּמָרִ֔ינוּ
אַתָּ֖ה
לֹ֥א
סָלָֽחְתָּ:
ס
[מג]
סַכּ֤וֹתָה
בָאַף֙
וַֽתִּרְדְּפֵ֔נוּ
הָרַ֖גְתָּ
לֹ֥א
חָמָֽלְתָּ:
ס
[מד]
סַכּ֤וֹתָה
בֶֽעָנָן֙
לָ֔ךְ
מֵעֲב֖וֹר
תְּפִלָּֽה:
ס
[מה]
סְחִ֧י
וּמָא֛וֹס
תְּשִׂימֵ֖נוּ
בְּקֶ֥רֶב
הָעַמִּֽים:
ס
[מו]
פָּצ֥וּ
עָלֵ֛ינוּ
פִּיהֶ֖ם
כָּל־אֹיְבֵֽינוּ:
ס
[מז]
פַּ֧חַד
וָפַ֛חַת
הָ֥יָה
לָ֖נוּ
הַשֵּׁ֥את
וְהַשָּֽׁבֶר:
ס
[מח]
פַּלְגֵי־מַ֙יִם֙
תֵּרַ֣ד
עֵינִ֔י
עַל־שֶׁ֖בֶר
בַּת־עַמִּֽי:
ס
[מט]
עֵינִ֧י
נִגְּרָ֛ה
וְלֹ֥א
תִדְמֶ֖ה
מֵאֵ֥ין
הֲפֻגֽוֹת:
ס
[נ]
עַד־יַשְׁקִ֣יף
וְיֵ֔רֶא
יְהוָ֖ה
מִשָּׁמָֽיִם:
ס
[נא]
עֵינִי֙
עוֹלְלָ֣ה
לְנַפְשִׁ֔י
מִכֹּ֖ל
בְּנ֥וֹת
עִירִֽי:
ס
[נב]
צ֥וֹד
צָד֛וּנִי
כַּצִּפּ֖וֹר
אֹיְבַ֥י
חִנָּֽם:
ס
[נג]
צָמְת֤וּ
בַבּוֹר֙
חַיָּ֔י
וַיַּדּוּ־אֶ֖בֶן
בִּֽי:
ס
[נד]
צָפוּ־מַ֥יִם
עַל־רֹאשִׁ֖י
אָמַ֥רְתִּי
נִגְזָֽרְתִּי:
ס
[נה]
קָרָ֤אתִי
שִׁמְךָ֙
יְהוָ֔ה
מִבּ֖וֹר
תַּחְתִּיּֽוֹת:
ס
[נו]
קוֹלִ֖י
שָׁמָ֑עְתָּ
אַל־תַּעְלֵ֧ם
אָזְנְךָ֛
לְרַוְחָתִ֖י
לְשַׁוְעָתִֽי:
ס
[נז]
קָרַ֙בְתָּ֙
בְּי֣וֹם
אֶקְרָאֶ֔ךָּ
אָמַ֖רְתָּ
אַל־תִּירָֽא:
ס
[נח]
רַ֧בְתָּ
אֲדנָ֛י
רִיבֵ֥י
נַפְשִׁ֖י
גָּאַ֥לְתָּ
חַיָּֽי:
ס
[נט]
רָאִ֤יתָה
יְהוָה֙
עַוָּ֣תָתִ֔י
שָׁפְטָ֖ה
מִשְׁפָּטִֽי:
ס
[ס]
רָאִ֙יתָה֙
כָּל־נִקְמָתָ֔ם
כָּל־מַחְשְׁבֹתָ֖ם
לִֽי:
ס
[סא]
שָׁמַ֤עְתָּ
חֶרְפָּתָם֙
יְהוָ֔ה
כָּל־מַחְשְׁבֹתָ֖ם
עָלָֽי:
ס
[סב]
שִׂפְתֵ֤י
קָמַי֙
וְהֶגְיוֹנָ֔ם
עָלַ֖י
כָּל־הַיּֽוֹם:
ס
[סג]
שִׁבְתָּ֤ם
וְקִֽימָתָם֙
הַבִּ֔יטָה
אֲנִ֖י
מַנְגִּינָתָֽם:
ס
[סד]
תָּשִׁ֨יב
לָהֶ֥ם
גְּמ֛וּל
יְהוָ֖ה
כְּמַעֲשֵׂ֥ה
יְדֵיהֶֽם:
ס
[סה]
תִּתֵּ֤ן
לָהֶם֙
מְגִנַּת־לֵ֔ב
תַּאֲלָתְךָ֖
לָהֶֽם:
ס
[סו]
תִּרְדֹּ֤ף
בְּאַף֙
וְתַשְׁמִידֵ֔ם
מִתַּ֖חַת
שְׁמֵ֥י
יְהוָֽה:
פ
פרק ג
(א)
אני
הגבר
-
יספר
המקונן
,
שהיה
הצר
מכהו
בשבט
עברה.
(ב)
א':
והיה
מוליכו
בשבי
,
בחשך
,
ולא
יקוה
אור
(ע"פ
איוב
ג
,
ט).
(ג)
א':
ובכל
שעה
הופך
ידו
ומכהו.
(ד)
ב':
ומרוב
המכות
בלה
בשרו
ועורו
ונשברו
עצמותיו.
(ה)
ב':
ואחר
כן
בנה
עליו
בניין
והקיף
ראשו.
(ו)
ב':
והוא
יושב
בחשך.
(ז)
ג':
ושם
גדר
בעדו
,
ורגליו
בכבל
(ע"פ
תה'
קח
,
יח).
(ח)
ג':
ואם
יצעק
,
אין
צעקתו
נשמעת.
(ט)
ג':
ושם
גדר
בעדו
,
שהיה
נואש;
והנתיבות
שהיה
יודע
-
עוה
אותם.
(י)
ד':
ועוד
רעה
אחרת
-
שדוב
יבוא
אליו
,
(יא)
ד':
(ויפשחני)
ובא
מדרך
לא
ידעו
ופשחהו;
תרגום
"וישסף
שמואל"
(ש"א
טו
,
לג):
"ופשח"
(ת"י).
ושומם
-
שכל
רואהו
יִשום
(ע"פ
מ"א
ט
,
ח);
וכן
"שקוץ
משומם"
(דנ'
יא
,
לא)
,
ובמקום
אחר:
"שומם"
(דנ'
יב
,
יא).
(יב)
ד':
ומרחוק
הצר
יורה
עליו
חץ.
(יג)
ה':
ובאו
החצים
בכליותיו
,
שהם
נסתרים
בחֵלב.
(יד)
ה':
ושב
להיות
שחוק.
(טו)
ה':
ותחת
לחם
ומים
-
מרורים
ולענה.
(טז)
ו':
ונשברו
שניו
באבנים
,
ולא
יוכל
לאכל;
ומלא
הצר
פיו
באפר.
או:
כטעם
"כי
אפר
כלחם"
(תה'
קב
,
י).
(יז)
ו':
כאלו
לא
ירגיש
,
ונשה
הטובה.
(יח)
ו':
ואין
לו
תוחלת
שיראה
עוד
טובה.
(יט)
ז':
כי
תמיד
יזכר
עניו
שיְענה
אותו
הצר;
הלענה
והרוש
(בנוסחנו:
ראש)
והם
"המרורים"
(לעיל
,
טו)
-
מקום
לחם.
(כ)
ז':
יש
אומרים
(ראה
רש"י)
,
כי
זכור
תזכור
-
לַשם.
(כא)
ז':
זאת
הנחמה
אשיב
אל
לבי
כאשר
תשוח
נפשי
(ראה
לעיל
,
כ):
(כב)
ח':
שאין
קץ
לחסדי
השם.
(כג)
ח':
יתכן
חדשים
-
על
"רחמיו"
(לעיל
,
כב).
כי
רבה
אמונתך
-
גדולה;
כמו
"על
כל
רב
ביתו"
(אס'
א
,
ח).
או
מלשון
'רבים'.
(כד)
ח':
והוא
היה
חלקי
מימי
קדם
מכל
אלהים.
(כה)
ט':
ואדע
,
כי
טוב
יעשה
לקויו.
(כו)
ט':
טוב
שיסבול
הדורש
השם
,
ויחיל
-
ויסבול
חִיל
,
וישב
דומם
לתשועת
השם;
כטעם
"דום
ליי'"
(תה'
לז
,
ז);
"דמו
עד
הגיענו"
(ש"א
יד
,
ט).
(כז)
ט':
אולי
המקונן
נער
היה
כאשר
נשבה;
או:
יחזֵק
לב
הנערים.
(כח)
י':
כי
נטל
-
שב
אל
"עול"
האמור
למעלה
(פס'
כז).
(כט)
י':
יכנע
לעפר.
(ל)
י':
יתן
-
ברצונו.
(לא)
כ':
יש
אומרים:
יזנח
-
כמו
'ישכח'
,
והוא
הנכון;
והראיה:
"ותזנח
משלום
נפשי"
(לעיל
,
יז).
(לב)
כ':
רק
הוגה.
(לג)
כ':
מלבו
-
ולא
עלה
במחשבתו.
(לד)
ל':
דמה
השם
יושב
בשמים
,
ובני
אדם
אסורים
בארץ
,
סגורים
במסגר
האופן
(ראה
מ"א
ז
,
לב).
(לה)
ל':
להטות
הדין
בעבור
היותו
עליון
,
ויעש
בדרי
מטה
רצונו.
(לו)
ל':
אלה
השלשה
פסוקים
דבקים.
וטעם
לא
ראה
-
כטעם
'לא
היה'
,
כי
כל
יש
-
השם
רואהו.
(לז)
מ':
אם
כן
,
מי
גזר
הגזירה
על
בן
אדם
,
והנה
השם
לא
צוה?
וטעמו:
לא
גזר;
וכן
"כי
הוא
צוה
ונבראו"
(תה'
קמח
,
ה).
(לח)
מ':
השם
לא
יגזור
רע
או
טוב
מהמעשים
,
רק
הם
ברשות
אדם.
(לט)
מ':
אם
כן
למה
יתאונן
-
בדבור;
וכן
"כמתאוננים"
(במ'
יא
,
א)
,
והעד:
"וישמע
יי'"
(שם).
(מ)
נ':
רק
יחפש
אדם
דרכיו.
(מא)
נ':
יתן
לבו
דורון
בכפיו;
או:
יהי
נשוי
בכפיו.
(מב)
נ':
יודה
שישראל
לא
שבו
אל
השם
,
על
כן
לא
סלח.
(מג)
ס':
שמתה
סוכת
אף
עלינו
ולא
נראה
אנה
נברח
,
ותרדפנו.
(מד)
ס':
דרך
משל
,
כאילו
הענן
יבדיל
בין
התפילה
ובין
השם.
(מה)
ס':
טלטול
עם
מאוס.
(מו)
פ':
פצו
פיהם
-
מלעיגים.
(מז)
פ':
כאשר
תפחד
הנפש
,
והפחת
לפני
הגוף
-
מיד
יפול.
והנה
באה
שואת
הנפש
,
ונשבר
הגוף
בפחת.
(מח)
פ':
דברי
המקונן.
(מט)
ע':
תמיד
בוכה.
(נ)
ע':
עד
שיראה
השם
פלגֵי
מַעיָנַי
(ראה
לעיל
,
מח
-
מט).
(נא)
ע':
יותר
עשתה
עיני
בכי
לנפשי
מכל
בנות
עירי;
שמנהג
הנשים
לקונן.
(נב)
צ':
וכל
זה
הבכי
,
בעבור
שאני
תפוש
כצפור.
(נג)
צ':
והושמתי
בבור
,
ושמו
אבן
גדולה
על
פי
הבור.
או:
היו
משליכים
אבן
בי
לדעת
אם
אני
חי.
(נד)
צ':
ואין
הבור
רֵק
,
רק
הוא
מלא
מים.
(נה)
ק':
ואילו
היה
הבור
קרוב
הייתי
מתנחם;
רק
הוא
בתחתיות.
(נו)
ק':
ואדע
כי
אתה
,
השם
,
שמעת
קולי
,
ואם
אני
בתחתיות.
(נז)
ק':
וקדם
מצאתיך
קרוב
בעת
שקראתיך.
(נח)
ר':
וכמה
פעמים
רבתה
(בנוסחנו:
רבת)
בעדי;
(נט)
ר':
כאשר
ראית
(בנוסחנו:
ראיתה)
עתה
העיוות
שיעשו
לי
,
קח
משפטי.
(ס)
ר':
מה
שיש
בלבם
,
(סא)
ש':
גם
תשמע
דבריהם
,
(סב)
ש':
שפתי
קמי
מלעיגים
לי.
(סג)
ש':
בשבתם
וקימתם
-
תמיד
ינגנו
על
אידי.
(סד)
ת':
כמעשיהם
ששמוני
בבור
(ראה
לעיל
,
נג)
-
עשה
להם.
(סה)
ת':
מגנת
לב
-
סתר
בלב;
שלא
יראו
האָלָה
שתביא
להם.
(סו)
ת':
תרדפם
באפך
,
כי
תשיגם
ותשמידם.