מאגר הכתר איכה פרק ג עם פירוש ראב"ע דקדוק המלים

פרק ג
(א) אני הגבר - אמרו קדמונינו ז"ל (ראה איכ"ר ג , א) , כי זאת המגלה - ירמיהו חיברה; אם כן יהיה הוא האומר: אני הגבר. או: יאמר כן כל אחד מישראל. עני - סמוך , ויחסר המקום: 'השבי' או 'הגלות'. וראה - תחת 'ראיתי'; וכן "ונשאר (בנוסחנו: ונאשאר) אני" (יח' ט , ח). ו"ו בעברתו - שב אל "אויבי כלם" (איכה ב , כב). ויש אומרים שהוא שב אל "אף יי'" (שם) , ואיננו נכון בעיני. וזה המקונן אמר , כי הצר היה מענה אותו בשבט עברתו , (ב) א': ונהג אותו ממקומו במקום חשך. (ג) א': המפרש (ראה רש"י) וי"ו "בעברתו" (ראה לעיל , א) על השם , יפרש 'ידו' - מכתו; כמו "הנה יד יי'" (שמ' ט , ג) , והמכה - ביד. (ד) ב': הבשר והעור , שירגישו , בלו , והעצמות שלא ירגישו , נשברו. (ה) ב': ויקף ראשי בצרה ותלאה. או יהיה כמו "ועמי תלואים" (הו' יא , ז) , ויהי ראש לשון נקבה , והה"א נעלם כה"א "ושערה לא הפך לבן" (וי' יג , ד). (ו) ב': במחשכים - מחשך בתוך מחשך. (ז) ג': נחשתי - כבלי. (ח) ג': שתם - בשי"ן כסמ"ך (ראה בר' כו , טו); וכן "השירו ולא ממני" (ראה הו' ח , ד ופירושו שם). (ט) ג': הנתיבות הם ידועות. (י) ד': יש אומרים , כי מנהג הדוב להכריז על הארי; והוא רחוק. (יא) ד': יש אומרים (ראה רש"י): סורר - מגזרת "סירים" (יש' לד , יג); וכן "הנני שך" (הו' ב , ח) - מגזרת "לשכים" (במ' לג , נה). והישר בעיני , שהוא פועל עבר מגזרת "כפרה סוררה" (הו' ד , טז). (יב) ד': כמטרא - אל"ף במקום ה"א הנקבה; והוא מגזרת 'נטר'. (יג) ה': דמה האשפה לבטן ההרה. (יד) ה': לכל עמי - עד שיהיו עמי שוחקים ממני; או: לכל העם שהיה תחת ידי , כמו "את עמלק ואת עמו" (שמ' יז , יג); או היו"ד נוסף. ואין "ותפלטני מריבי עם" (ש"ב כב , מד) כמו 'עמים' , כי על שאול רמז; וכן אמר בראשית השירה "ומכף שאול" (שם , א). (טו) ה': בי"ת במרורים - נוסף; וכן "... בדמעות שליש" (תה' פ , ו). (טז) ו': ויגרס - כמו 'וישבר'; וכן "גרסה נפשי" (תה' קיט , כ). הכפישני - אין לו אח; והטעם: גֵאלני. (יז) ו': ותזנח - כמו "ותמאס" (תה' פט , לט). (יח) ו': נצחי - עמידתי בנצח שיש לי; וכן "ויז נצחם על בגדי" (יש' סג , ג) - הדם , שבו "אגאלתי" (שם); על הדם שבו יעמיד החי נצחו (ראה פירושו שם). (יט) ז': זכר עניי - שם הפועל: "כזכר בניהם" (יר' יז , ב). או: לשון בקשה לַשם. (כ) ז': כאשר תזכור נפשי זאת הרעה , תשוח נפשי עלי. (כא) ז': זאת - התוחלת. (כב) ח': תמנו - כמשמעו; או הנו"ן תחת חסרון הכפל. (כג) ח': חדשים - הם החסדים (ראה לעיל , כב). לבקרים - בכל יום; כמו "לבקרים אצמית" (תה' קא , ח). רבה אמונתך - גדולה. או כמשמעו. (כד) ח': אמרה - לי. (כה) ט': תדרשנו - באמת. (כו) ט': וי"ו ויחיל - כפ"ה רפה בלשון ישמעאל. (כז) ט': עול - מוסר. (כח) י': כי נטל עליו - העול. (כט) י': ישתחוה לעושהו עד בא העפר בפיו. (ל) י': בי"ת בחרפה - נוסף , כבי"ת "השביעני במרורים" (לעיל , טו). (לא) כ': יזנח - ימאס. (לב) כ': ורחם - כמו 'ירחם'; וכן דרך הלשון: "והיה יי' לי לאלהים" (בר' כח , כא). (לג) כ': מלבו - מרצונו. ויגא (בנוסחנו: ויגה) - אל"ף תחת ה"א. והוא מבניין 'הכבד הנוסף' , כמו "היְצא אתך" (בר' ח , יז). (לד) ל': האל"ף במלת לדכא - שורש. (לה) ל': מלת 'הטה' עם 'משפט' - כמו 'עיות'. (לו) ל': לא ראה - בחכמה להיות כן. (לז) מ': אם כן , מי אמר - אמריה. (לח) מ': וכן לא תצא אחת הרעות; וכמוהו "עיר בן אתונות" (זכ' ט , ט). (לט) מ': מה יתאונן - מגזרת "און" (במ' כג , כא). (מ) נ': נחפשה - מהבניין 'הקל'. (מא) נ': נשא לבבינו - כטעם "וישא משאות" (בר' מג , לד). (מב) אל"ף 'אנחנו' - נוסף. (מג) ס': סכותה - מפעלי הכפל. (מה) ס': "וסחיתי עפרה" (יח' כו , ד) - כטעם טילטול. (מו) פ': פצו - פצחו , פתחו. (מז) פ': השאת - כמו 'השׁוֹאה'; והיה האל"ף ראוי להֵראות. (מח) פ': (פלגי) - נהרים נפלגים עם הפלגים. (מט) ע': תדמה - כטעם 'לא תדום' , ואם הוא שורש אחר; וכן "אל דמי" (יש' סב , ו). ויש אומרים: לא תדמה לכל עין. והוא רחוק. וה"א הפוגות - כמו תי"ו; כתי"ו "תרומה" (שמ' כה , ב). (נ) ע': כאילו יש לשמים חלון שישקיף ממנו. (נא) ע': יש אומרים: עיני - האדון. ויפרשו עוללה - "כעוללות בציר" (מי' ז , א). והישר בעיני: מגזרת "ועולל למו" (איכה א , כב). (נב) צ': חנם - שב אל אויבי. (נג) צ': צמתו - כמו כרתו; מגזרת "לצמיתות" (וי' כה , כג); וידו - וישליכו , וכן "ידו גורל" (יואל ד , ג). (נד) צ': צפו - כמו "שחו" (יח' מז , ה) , מגזרת "אשר הציף" (דב' יא , ד). (נה) ק': תחתיות - מתחתית התחתית. (נו) ק': לרוחתי - שתעשה לי רווחה. או: עת רוחתי ושועתי. (נז) ק': קרוב מצאתיך. (נח) ר': מה שהייתי אני רב , רבתה (בנוסחנו: רבת) אתה. (נט) ר': עוותתי - העיוות שיעשו לי. (ס) ר': נקמתם - בפרהסיא. (סא) ש': וחרפתם - בגלוי. (סב) ש': עלי - לרעתי. (סג) ש': מנגינתם - כמו "נגינתם" (לעיל , יד); והמ"ם - נוסף. (סד) ת': גמול - בסמוך (ראה שו' ט , טז) ובמוכרת - שוה. (סה) ת': (מגִנּת) - יש אומרים , שדגשות הנו"ן - נוסף , והוא מגזרת "מגן צריך" (בר' יד , כ) , על משקל 'אכילה'. והנכון בעיני שהוא מן "גנון והציל" (יש' לא , ה). תאלתך - מגזרת "אָלָה" (בר' כו , כח); והתי"ו נוסף , כמו "תאנתה מי ישיבנה" (יר' ב , כד). (סו) ת': שמי יי' - כמו "שמיך" (תה' ח , ד); וכן "ואל משה אמר עלה אל יי'" (שמ' כד , א).