מאגר הכתר איכה פרק ד עם פירוש ראב"ע דקדוק המלים

פרק ד
(א) א: איכה יועם. יש אומרים: יועם - כמו 'יחשיך'; תרגום "כהה הנגע" (וי' יג , ו): "עמא" (ראה ת"א). והישר בעיני , שהוא כמו "לא עממוהו" (יח' לא , ח). ומשקלו: "לחם יודק" (יש' כח , כח). ישנה (בנוסחנו: ישנא) - מ'שנוי' , ומגזרתו 'שנים'. (ב) ב': אל"ף המסולאים - תחת ה"א השורש , כי הה"א הנעלם לא ימצא בתוך מלה. (ג) ג': חלצו - כמו "וחלצה נעלו" (דב' כה , ט). (ד) ד': יש 'לחם' לשון זכר (ראה ש"א יז , יז) ונקבה (ראה ש"א י , ד). פורש - כמו "הלא פרוש (בנוסחנו: פרֹס) לרעב" (יש' נח , ז); והוא פת לחם פתותה. (ה) ה': האוכלים - שיתעדנו. תולע - כ"תולעת שני" (שמ' כח , ו). (ו) ו': חלו - מלשון 'חיל'; או מן "על ראש רשעים יחול" (יר' כג , יט). (ז) ז': משלג ומחלב - כפול; וכן ספיר כמו פנינים , וכן טעמו. מ"ם מפנינים ישרת עצמו ואחר עמו , כמ"ם "מאל אביך" (בר' מט , כה); כאילו נגזרו מספיר. ו"לבנת הספיר" (שמ' כד , י) - כמו לבֵנה; והעד: "כמעשה" (שם) , ובמקום אחר: "אבן" (יח' א , כו). (ח) ח': משחור - יותר מהשחרות; והוא שֵם. צפד - כמו "דבק" (לעיל , ד); והוא לבדו. (ט) ט': שהם יזובו והם מדוקרים. (י) י': לברות - מגזרת "להברות את דוד" (ש"ב ג , לה); והם שני בניינים. (יא) כ': דמה האף לאש. (יב) ל': תבל - מקום היישוב. (יג) מ': דם צדיקים - דם כל צדיק וצדיק; וכן "לב חכמים" (קה' ז , ד). (יד) נ': עורים - כְּעִוְרים; וכן "אש אוכלה הוא" (דב' ד , כד). נגואלו - מלה מורכבת מבניין 'נפעל' ובניין 'שלא נקרא שם פעלו'. (טו) ס': סורו גוי טמא. נצו - יש להם נוצה כעוף; וכן "כי נצא תצא" (יר' מח , ט). (טז) פ': פני יי' - זעף , כי בַּפנים יֵרָאה; וכן "ופניה לא היו לה עוד" (ש"א א , יח). (יז) ע': בצפייתנו - אין לו משקל. (יח) צ': כאילו צדו צרים צעדינו; וכן "ויאמר ליוסף" (בר' מח , א). (יט) ק': דלקונו - כמו "כי דלקת אחרי" (בר' לא , לו). (כ) ר': בשחיתותם - כמו "בשחתם נתפש" (יח' יט , ד). (כא) ש': עוץ - שְנַים (ראה בר' כב , כא; לו , כח); והם ארמים (ראה גם בר' י , כג). (כב) ת': לא יוסיף - שב אל עונך; ועליו ישוב 'פקד'. או ישוב אל השם , הנזכר ב"רוח אפינו" (לעיל , כ).