פרק ה
[א]
זְכֹ֤ר
יְהוָה֙
מֶֽה־הָ֣יָה
לָ֔נוּ
הַבִּ֖יטָ
הַבִּ֖יטָה
וּרְאֵ֥ה
אֶת־חֶרְפָּתֵֽנוּ:
[ב]
נַחֲלָתֵ֙נוּ֙
נֶהֶפְכָ֣ה
לְזָרִ֔ים
בָּתֵּ֖ינוּ
לְנָכְרִֽים:
[ג]
יְתוֹמִ֤ים
הָיִ֙ינוּ֙
ְאֵ֣ין
וְאֵ֣ין
אָ֔ב
אִמֹּתֵ֖ינוּ
כְּאַלְמָנֽוֹת:
[ד]
מֵימֵ֙ינוּ֙
בְּכֶ֣סֶף
שָׁתִ֔ינוּ
עֵצֵ֖ינוּ
בִּמְחִ֥יר
יָבֹֽאוּ:
[ה]
עַ֤ל
צַוָּארֵ֙נוּ֙
נִרְדָּ֔פְנוּ
יָגַ֖עְנוּ
ְלֹ֥א
וְלֹ֥א
הוּנַֽח־לָֽנוּ:
[ו]
מִצְרַ֙יִם֙
נָתַ֣נּוּ
יָ֔ד
אַשּׁ֖וּר
לִשְׂבֹּ֥עַֽ
לָֽחֶם:
[ז]
אֲבֹתֵ֤ינוּ
חָֽטְאוּ֙
ְאֵינָ֔ם
וְאֵינָ֔ם
ַאֲנַ֖חְנוּ
וַאֲנַ֖חְנוּ
עֲוֺנֹתֵיהֶ֥ם
סָבָֽלְנוּ:
[ח]
עֲבָדִים֙
מָ֣שְׁלוּ
בָ֔נוּ
פֹּרֵ֖ק
אֵ֥ין
מִיָּדָֽם:
[ט]
בְּנַפְשֵׁ֙נוּ֙
נָבִ֣יא
לַחְמֵ֔נוּ
מִפְּנֵ֖י
חֶ֥רֶב
הַמִּדְבָּֽר:
[י]
עוֹרֵ֙נוּ֙
כְּתַנּ֣וּר
נִכְמָ֔רוּ
מִפְּנֵ֖י
זַלְעֲפ֥וֹת
רָעָֽב:
[יא]
נָשִׁים֙
בְּצִיּ֣וֹן
עִנּ֔וּ
בְּתֻלֹ֖ת
בְּעָרֵ֥י
יְהוּדָֽה:
[יב]
שָׂרִים֙
בְּיָדָ֣ם
נִתְל֔וּ
פְּנֵ֥י
זְקֵנִ֖ים
לֹ֥א
נֶהְדָּֽרוּ:
[יג]
בַּחוּרִים֙
טְח֣וֹן
נָשָׂ֔אוּ
וּנְעָרִ֖ים
בָּעֵ֥ץ
כָּשָֽׁלוּ:
[יד]
זְקֵנִים֙
מִשַּׁ֣עַר
שָׁבָ֔תוּ
בַּחוּרִ֖ים
מִנְּגִינָתָֽם:
[טו]
שָׁבַת֙
מְשׂ֣וֹשׂ
לִבֵּ֔נוּ
נֶהְפַּ֥ךְ
לְאֵ֖בֶל
מְחֹלֵֽנוּ:
[טז]
נָֽפְלָה֙
עֲטֶ֣רֶת
רֹאשֵׁ֔נוּ
אֽוֹי־נָ֥א
לָ֖נוּ
כִּ֥י
חָטָֽאנוּ:
[יז]
עַל־זֶ֗ה
הָיָ֤ה
דָוֶה֙
לִבֵּ֔נוּ
עַל־אֵ֖לֶּה
חָשְׁכ֥וּ
עֵינֵֽינוּ:
[יח]
עַ֤ל
הַר־צִיּוֹן֙
שֶׁשָּׁמֵ֔ם
שׁוּעָלִ֖ים
הִלְּכוּ־בֽוֹ:
פ
[יט]
אַתָּ֤ה
יְהוָה֙
לְעוֹלָ֣ם
תֵּשֵׁ֔ב
כִּסְאֲךָ֖
לְד֥וֹר
וָדֽוֹר:
[כ]
לָ֤מָּה
לָנֶ֙צַח֙
תִּשְׁכָּחֵ֔נוּ
תַּעַזְבֵ֖נוּ
לְאֹ֥רֶךְ
יָמִֽים:
[כא]
הֲשִׁיבֵ֨נוּ
יְהוָ֤ה
׀
אֵלֶ֙יךָ֙
וְֽנָשׁ֔וּבָ
וְֽנָשׁ֔וּבָה
חַדֵּ֥שׁ
יָמֵ֖ינוּ
כְּקֶֽדֶם:
[כב]
כִּ֚י
אִם־מָאֹ֣ס
מְאַסְתָּ֔נוּ
קָצַ֥פְתָּ
עָלֵ֖ינוּ
עַד־מְאֹֽד:
פרק ה
(ה)
על
צוארינו
נרדפנו
-
טוענים
משואותיהם
על
צוארינו
ורודפים
אותנו.
(ו)
מצרים
נתנּו
יד
-
עלינו
לשוללינו;
והדגש
שלנו"ן
בלי
צורך
,
כמו
"יי'
מקדש"
(ראה
שמ'
טו
,
יז).
(ח)
פורק
-
תרגום
"ויושע"
(שמ'
יד
,
ל):
"ופרק"
(ת"א).
(ט)
בנפשינו
נביא
לחמנו
-
בדוחק
ובפחד
נמצא
מזונותינו
,
מפני
חרב
-
שאורבים
לנו
האויבים
במדברות
ובדרכים.
(י)
עורנו
כתנור
נכמרו
-
נתחממו
ונשרפו;
ודומה
לו
בדברי
רבותינו
ז"ל
(ראה
ב"מ
עד
,
א):
'כומר
שלזתים'
,
שהוא
מקום
שמתחממים
שם
הזתים.
זלעפות
-
עניין
בעתה
ורעדה
,
כמו
"זלעפה
אחזתני"
(תה'
קיט
,
נג).
(יג)
טחון
נשאו
-
היו
טוחנים
בהם
בריחיים.
ונערים
-
בעבודת
העץ
כשלו.