פרק ה
[א]
זכר
יהוה
מה־היה
לנו
הביט
הביטה
וראה
את־חרפתנו:
[ב]
נחלתנו
נהפכה
לזרים
בתינו
לנכרים:
[ג]
יתומים
היינו
אין
ואין
אב
אמתינו
כאלמנות:
[ד]
מימינו
בכסף
שתינו
עצינו
במחיר
יבאו:
[ה]
על
צוארנו
נרדפנו
יגענו
לא
ולא
הונח־לנו:
[ו]
מצרים
נתנו
יד
אשור
לשבע
לחם:
[ז]
אבתינו
חטאו
אינם
ואינם
אנחנו
ואנחנו
עונתיהם
סבלנו:
[ח]
עבדים
משלו
בנו
פרק
אין
מידם:
[ט]
בנפשנו
נביא
לחמנו
מפני
חרב
המדבר:
[י]
עורנו
כתנור
נכמרו
מפני
זלעפות
רעב:
[יא]
נשים
בציון
ענו
בתלת
בערי
יהודה:
[יב]
שרים
בידם
נתלו
פני
זקנים
לא
נהדרו:
[יג]
בחורים
טחון
נשאו
ונערים
בעץ
כשלו:
[יד]
זקנים
משער
שבתו
בחורים
מנגינתם:
[טו]
שבת
משוש
לבנו
נהפך
לאבל
מחלנו:
[טז]
נפלה
עטרת
ראשנו
אוי־נא
לנו
כי
חטאנו:
[יז]
על־זה
היה
דוה
לבנו
על־אלה
חשכו
עינינו:
[יח]
על
הר־ציון
ששמם
שועלים
הלכו־בו:
פ
[יט]
אתה
יהוה
לעולם
תשב
כסאך
לדור
ודור:
[כ]
למה
לנצח
תשכחנו
תעזבנו
לארך
ימים:
[כא]
השיבנו
יהוה
׀
אליך
ונשוב
ונשובה
חדש
ימינו
כקדם:
[כב]
כי
אם־מאס
מאסתנו
קצפת
עלינו
עד־מאד: