מאגר הכתר איכה פרק ה עם פירוש רש"י

פרק ה
(ד) מימינו בכסף שתינו - שהיינו יריאים לשאוב מים מן הנהר , מפני האויבים , והיינו קונים מהם בכסף. (ה) על צוארינו נרדפנו - בעול עבודה קשה. יגענו - לאסוף מזון ונכסים. ולא הונח - יגיענו בידינו , כי האויבים גובים וחוטפים הכל במסים וגולגליות וארנוניות. (ו) מצרים נתנו יד - דרך אדם הנופל ורוצה לעמוד , מושיט ידו למי שאצלו לעזור לו; [וכן "נתנה יד נפלו אשיותיה" (ראה יר' נ , טו;)] אף כאן: למצרים הושטנו יד שיעזרונו , ולאשור - שישביעונו בלחמם. נתנו - כמו 'נָתננו'; דגשות הנו"ן משמש במקום נו"ן שנייה , וכן "ממך הכל ומידך נתנו לך" (דה"א כט , יד) , וכן "ונתנו את בנותינו לכם" (בר' לד , טז). (ט) בנפשינו נביא לחמינו - בסכנת נפשינו היינו מסוכנים כשהיינו מביאים מזונותינו מן השדה , מפני חרב המדבר. (י) נכמרו - נתחממו , וכן "כי נכמרו רחמיו" (בר' מג , ל). ובלשון תלמוד יש הרבה: על הכומר של ענבים (ב"מ עד , א); מכמר בשרא (פסחים נח , א). זלעפות רעב , "ורוח זלעפות" (תה' יא , ו) - לשון שדיפה ושריפה. (יג) טחון נשאו - כשהיו האויבים מוליכים אותן בקולרין , היו נותנין על כתפיהם ריחים ומשואות כדי לייגעם (ראה איכ"ר ה , יג). וכן בעץ כשלו - כשל כחם. ולשון "כשלון" (מש' טז , יח) נופל ב'תשות כח' , כמו שנאמר בעזרא "ויאמר יהודה כשל כח הסבל" (נחמ' ד , ד) , וכן "הכשיל כחי" (איכה א , יד). (יז-יח) על זה היה דוה לבנו וגו' - על המפורש במקרא שלאחריו: על ששמם הר ציון ושהילכו בו שועלים. (יט-כ) ואתה יי' - ידענו כי לעולם תשב , והואיל וכן , למה לנצח תשכחנו , הלא נשבעת לנו בך; וכשם שאתה קיים , כך שבועתך קיימת! (כא-כב) כי אם מאס מאסתנו בשביל שחטאנו , לא היה לך להרבות קצף עד מאד כאשר קצפת. השיבנו יי' - מפני שמסיים בדברי תוכחה , הוזקק לכפול מקרא שלפניו פעם אחרת , וכן ישעיה ותרי עשר וקהלת [וסימן יתק"ק.]