מאגר הכתר קהלת פרק א עם פירוש רשב"ם

פרק א
(א) דברי קהלת - שלמה נקרא 'קהלת' , על שם שקיהל חכמות מכל בני קדם ונתחכם מכל האדם; כי גם במקום אחד נקרא 'אגור' מפני שאגר חכמות , שנאמר "דברי אגור בן יקא" (בנוסחנו: יקה; מש' ל , א). מלך - אשר היה מלך בירושלים. (ב) הבל הבלים אמר - עדיין לא אמר , רק תחילת מלה; וכופל לשונו לומר , לכלול ולפרש דברו , שהכל הבל. מקרא זה דוגמת "לא לנו יי' לא לנו" (תה' קטו , א); "נשאו נהרות יי' נשאו נהרות" (תה' צג , ג); "כי הנה אויביך יי' כי הנה אויביך" (תה' צב , י) - שפותח תחילה במלה , ומזכיר את השם , מחמת שהוא להוט להזכיר את השם ומזכירו בתוך מילתו - ואחריכן מתחיל בה , לפרשהּ. וכן עתה מזכיר שם קהלת בתחילת המלה , ואחריכן מתחיל בה וגומרה. שתי מקראות הללו - "דברי קהלת" (לעיל , א) , הבל הבלים - לא אמרן קהלת , כי אם אותו שסידר הדברים כמות שהן. הבל הבלים - נתן לבו לדרוש ולתור בעינייני העולם ומצאם כולם הבל. (ג) מה יתרון - כל הדברים הללו מוסבים למטה על "אין טוב באדם שיאכל ושתה" וגו' (קה' ב , כד) , לומר: כל אילו מעשי האדם הבל הם , ואין טוב מעשה להנאת האדם רק לאכול ולשתות ולשמוח בחלקו. מה יתרון - איזה שכר וריוח יש לו לאדם בכל עמלו שהוא עמל תחת השמש? שהרי סופו עבר ובטל מן העולם , ושוב לא יהיה לו. כעיניין זה מוסבת המלה בשיטתה. תחת השמש - לפי שאין נסתר מחמתו (ע"פ תה' יט , ז) אחז לשון זה , והרי הוא כאילו כתוב 'תחת השמים'. (ד) דור הולך ודור בא - שכולם מתים ושבים אל העפר. והארץ לעולם עומדת וקיימת , שאינה זזה ממקומה. (ה-ו) וזרח השמש - לבוקר הוא זורח במקומו במזרח , ולעת ערב בא ושוקע במערב , והולך כל הלילה מחמת שהוא שואף ומהיר עד שהוא מגיע לעת בוקר במקומו אשר זרח היום. וגם למחר הוא זורח שם , והולך ביום מן המזרח לצד דרום , והולך דרום ומערב עד שהוא סובב והולך אל הצפון , עד שמגיע במקומו במזרח. וסובב - כאשר השמש בצפון , שהוא קרב והולך לצד המזרח , נופל בו לומר לשון היקף וסיבוב. סובב סובב הולך הרוח - מלה כפולה על הולך אל דרום וסובב , לומר שהוא סובב והולך כל הרוחות שבעולם. ועל סביבותיו שב הרוח - וכן חוזר וסובב חלילה לעולם בכל היקיפותיו וסיבוביו שהוא שב והולך בכל הרוחות שבעולם. אבל אדם - היום כאן ומחר בקבר , ומעשיו נפסקין , שלא יזכר עוד; על כן נאמר "מה יתרון לאדם" (לעיל , ג). (ז) והים איננו מלא - שאם יתמלא לא יהו הנחלים הולכים עוד אליו. אל מקום שהנחלים הולכים שם היום , שם הם שבים ללכת - גם למחר הם שבים והולכים אל הים , שלא יניחו הנחלים מנהגן ומרוצתן. אבל אדם מניח מנהגו ווסתו , להיות בטל מעולמו. הכל מוסב על "מה יתרון" (לעיל , ג). (ח) כל הדברים - כל מעשה עולם יגיעים הם , שאין איש יכול לספר ולדבר כולם. לא תשבע עין לראות - כי תמיד הוא רואה ומצפה את הנולדות. ולא תמלא אוזן לשמוע (בנוסחנו: משמֹע) - תמיד אוזן שומעת ותאיבה לשמוע את המעשים שנעשים בעולם. לא תמלא - על שם שהאוזן חלולה נופל בה לשון 'מילאוי'. יגיעים - לשון "עיף ויגיע" (דב' כה , יח). (ט-י) מה שהיה - ומה "יתרון לאדם בכל" אלה (לעיל , ג)? מה שהיה כבר הוא שיהיה עוד להבא , ומה שנעשה כבר הוא שיעשה עוד להבא , שאין דבר חדש תחת השמש. שהרי יש לך דבר אחד בעולם שיאמר אדם לחבירו: ראה זה דבר חדש הוא בעולם , ואין דבריו אמיתאין , שכבר היה לפנינו כדבר זה. (יא) אין זכרון לראשונים - מוסב על "מה יתרון לאדם" (לעיל , ג). לראשונים - בני אדם שנבראו לפנינו בעולם אין להם זכרון , שכבר מתו ואבד זכרם. וגם לאחרונים - שיבואו אחרינו בעולם - לא יהיה להם זכרון עוד , עם אותן שיהיו לאחרונה , באחרית הימים של אחרונים , כי כולם ימותו ולא ייזכרו עוד. שאם ימות אדם אחד היום , לא יוולד לעולם אדם כמוהו , שאין בני אדם דומין זה לזה. אבל שאר בריות מתות יש להם זכרון , שאם ימותו אילו היום , ייוולדו למחר דוגמתן בעולם. ועל כן יאמרו הרואים 'ברייה זו דומה לברייה פלונית שעברה מן העולם' , נמצא שיש להם זכרון , לשאר בריות , מה שאין כן באדם. על כן נאמר "מה יתרון לאדם" (שם). (יב-יג) אני קהלת - שהרי הייתי מלך , ומפני גדולתי היה לבי פנוי , ונתתיהו לדרוש ולתור בחכמה במעשה עולם , ומצאתי שהוא עיניין רע נתן הקדוש ברוך הוא לבני אדם להתנהג בם. עיניין - מהפעל של ה"י: עָנָה (בכה"י: עָנַה) , וכן לַעֲנוֹת (בכה"י: לְעַנות) מן עָנָה (בכה"י: עָנַה) , ועל כן הוא נופל על לשונו. כאשר יאמר קִינְיָין , לִקְנוֹת - מן קָנָה; בִּנְיָין , לִבְנוֹת - מן בָּנָה; כן יאמר עִינְיָין , לַעֲנוֹת - מן עָנָה. לשון אחד לשניהם. (יד) ורעות רוח - ורצון רוח. ורְעוּת מן פעל של רָעָה (בכה"י רָעַה) , כמו דְּמוּת מן דָּמָה (בכה"י: דַמַה) , רְאוּת מן רָאָה , עֱנוּת מן עָנָה. רוח - 'טלנט' בלעז. (טו) מעוות לא יוכל לתקון - שאם עיוות אדם את מעשיו , אינו יכול להיות מתוקן במעשיו כבתחילה לפני הקדוש ברוך הוא. וחסרון לא יוכל - כופל מלתו: ואם חיסר שום דבר , אותו חסרון אינו יכול להיות עוד מנוי וספור עם המוֹתר שנשתייר. (טז) דברתי אני עם לבי - 'פיר פנשיימי' בלעז. לאמר - וכך אמרתי. על כל - יותר מכל החכמים שהיו לפניי בירושלים קודם שנולדתי. (יז) ודעת - כמו 'ולדעת'. וכן "דעת (בנוסחנו: לדעת) מה יעשה ישראל" (דה"א יב , לג) כמו 'לדעת'. הוללות - כמו "לשחוק אמרתי מהולל" (קה' ב , ב). וסכלות (בנוסחנו: ושכלות) - חכמה. וכופל לשונו על לדעת חכמה. ורעיון - לשון ריצוי , כמו "ורעות רוח" (לעיל , יד). וכאשר יאמר צִבְיוֹן מן צָבָה , אֶבְיוֹן מן אָבָה , עֶלְיוֹן מן עָלָה , הֶגְיוֹן מן הָגָה , כן יאמר רַעְיוֹן מן רָעָה , לשון ריצוי. (יח) כי ברוב חכמה - שהרי ברוב חכמתו מחשב ומעמיק על ראות עיניו , ומתוך כך כועס ברוב כעס. ויוסיף - כופל מלה: שמתוך שהוא מוסיף חכמה יתירה ודעת הרבה , מחשב ומעמיק במעשיו של הקדוש ברוך הוא שהוא עושה בעולם על מה הוא עושה אותם , שאינו יכול לעמוד עליהם , ומתוך רוב מחשבותיו כועס ומוסיף מכאוב.