פרק א
[א]
דִּבְרֵי֙
קֹהֶ֣לֶת
בֶּן־דָּוִ֔ד
מֶ֖לֶךְ
בִּירוּשָׁלִָֽם:
[ב]
הֲבֵ֤ל
הֲבָלִים֙
אָמַ֣ר
קֹהֶ֔לֶת
הֲבֵ֥ל
הֲבָלִ֖ים
הַכֹּ֥ל
הָֽבֶל:
[ג]
מַה־יִּתְר֖וֹן
לָאָדָ֑ם
בְּכָ֨ל־עֲמָל֔וֹ
שֶֽׁיַּעֲמֹ֖ל
תַּ֥חַת
הַשָּֽׁמֶשׁ:
[ד]
דּ֤וֹר
הֹלֵךְ֙
וְד֣וֹר
בָּ֔א
וְהָאָ֖רֶץ
לְעוֹלָ֥ם
עֹמָֽדֶת:
[ה]
וְזָרַ֥ח
הַשֶּׁ֖מֶשׁ
וּבָ֣א
הַשָּׁ֑מֶשׁ
וְאֶ֨ל־מְקוֹמ֔וֹ
שׁוֹאֵ֛ף
זוֹרֵ֥חַֽ
ה֖וּא
שָֽׁם:
[ו]
הוֹלֵךְ֙
אֶל־דָּר֔וֹם
וְסוֹבֵ֖ב
אֶל־צָפ֑וֹן
סוֹבֵ֤ב
׀
סֹבֵב֙
הוֹלֵ֣ךְ
הָר֔וּחַ
וְעַל־סְבִיבֹתָ֖יו
שָׁ֥ב
הָרֽוּחַ:
[ז]
כָּל־הַנְּחָלִים֙
הֹלְכִ֣ים
אֶל־הַיָּ֔ם
וְהַיָּ֖ם
אֵינֶ֣נּוּ
מָלֵ֑א
אֶל־מְק֗וֹם
שֶׁ֤הַנְּחָלִים֙
הֹֽלְכִ֔ים
שָׁ֛ם
הֵ֥ם
שָׁבִ֖ים
לָלָֽכֶת:
[ח]
כָּל־הַדְּבָרִ֣ים
יְגֵעִ֔ים
לֹא־יוּכַ֥ל
אִ֖ישׁ
לְדַבֵּ֑ר
לֹא־תִשְׂבַּ֥ע
עַ֙יִן֙
לִרְא֔וֹת
וְלֹא־תִמָּלֵ֥א
אֹ֖זֶן
מִשְּׁמֹֽעַ:
[ט]
מַה־שֶּֽׁהָיָה֙
ה֣וּא
שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה
וּמַה־שֶּׁנַּֽעֲשָׂ֔ה
ה֖וּא
שֶׁיֵּעָשֶׂ֑ה
וְאֵ֥ין
כָּל־חָדָ֖שׁ
תַּ֥חַת
הַשָּֽׁמֶשׁ:
[י]
יֵ֥שׁ
דָּבָ֛ר
שֶׁיֹּאמַ֥ר
רְאֵה־זֶ֖ה
חָדָ֣שׁ
ה֑וּא
כְּבָר֙
הָיָ֣ה
לְעֹֽלָמִ֔ים
אֲשֶׁ֥ר
הָיָ֖ה
מִלְּפָנֵֽנוּ:
[יא]
אֵ֥ין
זִכְר֖וֹן
לָרִאשֹׁנִ֑ים
וְגַ֨ם
לָאַחֲרֹנִ֜ים
שֶׁיִּהְי֗וּ
לֹֽא־יִהְיֶ֤ה
לָהֶם֙
זִכָּר֔וֹן
עִ֥ם
שֶׁיִּהְי֖וּ
לָאַחֲרֹנָֽה:
פ
[יב]
אֲנִ֣י
קֹהֶ֗לֶת
הָיִ֥יתִי
מֶ֛לֶךְ
עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל
בִּירוּשָׁלִָֽם:
[יג]
וְנָתַ֣תִּי
אֶת־לִבִּ֗י
לִדְר֤וֹשׁ
וְלָתוּר֙
בַּחָכְמָ֔ה
עַ֛ל
כָּל־אֲשֶׁ֥ר
נַעֲשָׂ֖ה
תַּ֣חַת
הַשָּׁמָ֑יִם
ה֣וּא׀
עִנְיַ֣ן
רָ֗ע
נָתַ֧ן
אֱלֹהִ֛ים
לִבְנֵ֥י
הָאָדָ֖ם
לַעֲנ֥וֹת
בּֽוֹ:
[יד]
רָאִ֙יתִי֙
אֶת־כָּל־הַֽמַּעֲשִׂ֔ים
שֶֽׁנַּעֲשׂ֖וּ
תַּ֣חַת
הַשָּׁ֑מֶשׁ
וְהִנֵּ֥ה
הַכֹּ֛ל
הֶ֖בֶל
וּרְע֥וּת
רֽוּחַ:
[טו]
מְעֻוָּ֖ת
לֹא־יוּכַ֣ל
לִתְקֹ֑ן
וְחֶסְר֖וֹן
לֹא־יוּכַ֥ל
לְהִמָּנֽוֹת:
[טז]
דִּבַּ֨רְתִּי
אֲנִ֤י
עִם־לִבִּי֙
לֵאמֹ֔ר
אֲנִ֗י
הִנֵּ֨ה
הִגְדַּ֤לְתִּי
וְהוֹסַ֙פְתִּי֙
חָכְמָ֔ה
עַ֛ל
כָּל־אֲשֶׁר־הָיָ֥ה
לְפָנַ֖י
עַל־יְרוּשָׁלִָ֑ם
וְלִבִּ֛י
רָאָ֥ה
הַרְבֵּ֖ה
חָכְמָ֥ה
וָדָֽעַת:
[יז]
וָאֶתְּנָ֤ה
לִבִּי֙
לָדַ֣עַת
חָכְמָ֔ה
וְדַ֥עַת
הוֹלֵלֹ֖ת
וְשִׂכְל֑וּת
יָדַ֕עְתִּי
שֶׁגַּם־זֶ֥ה
ה֖וּא
רַעְי֥וֹן
רֽוּחַ:
[יח]
כִּ֛י
בְּרֹ֥ב
חָכְמָ֖ה
רָב־כָּ֑עַס
וְיוֹסִ֥יף
דַּ֖עַת
יוֹסִ֥יף
מַכְאֽוֹב:
פרק א
[א]
דברי
קהלת
בן דוד
מלך
בירושלם:
[ב]
הבל
הבלים
אמר
קהלת
הבל
הבלים
הכל
הבל:
[ג]
מה יתרון
לאדם
בכל עמלו
שיעמל
תחת
השמש:
[ד]
דור
הלך
ודור
בא
והארץ
לעולם
עמדת:
[ה]
וזרח
השמש
ובא
השמש
ואל מקומו
שואף
זורח
הוא
שם:
[ו]
הולך
אל דרום
וסובב
אל צפון
סובב
׀
סבב
הולך
הרוח
ועל סביבתיו
שב
הרוח:
[ז]
כל הנחלים
הלכים
אל הים
והים
איננו
מלא
אל מקום
שהנחלים
הלכים
שם
הם
שבים
ללכת:
[ח]
כל הדברים
יגעים
לא יוכל
איש
לדבר
לא תשבע
עין
לראות
ולא תמלא
אזן
משמע:
[ט]
מה שהיה
הוא
שיהיה
ומה שנעשה
הוא
שיעשה
ואין
כל חדש
תחת
השמש:
[י]
יש
דבר
שיאמר
ראה זה
חדש
הוא
כבר
היה
לעלמים
אשר
היה
מלפננו:
[יא]
אין
זכרון
לראשנים
וגם
לאחרנים
שיהיו
לא יהיה
להם
זכרון
עם
שיהיו
לאחרנה:
פ
[יב]
אני
קהלת
הייתי
מלך
על ישראל
בירושלם:
[יג]
ונתתי
את לבי
לדרוש
ולתור
בחכמה
על
כל אשר
נעשה
תחת
השמים
הוא׀
ענין
רע
נתן
אלהים
לבני
האדם
לענות
בו:
[יד]
ראיתי
את כל המעשים
שנעשו
תחת
השמש
והנה
הכל
הבל
ורעות
רוח:
[טו]
מעות
לא יוכל
לתקן
וחסרון
לא יוכל
להמנות:
[טז]
דברתי
אני
עם לבי
לאמר
אני
הנה
הגדלתי
והוספתי
חכמה
על
כל אשר היה
לפני
על ירושלם
ולבי
ראה
הרבה
חכמה
ודעת:
[יז]
ואתנה
לבי
לדעת
חכמה
ודעת
הוללת
ושכלות
ידעתי
שגם זה
הוא
רעיון
רוח:
[יח]
כי
ברב
חכמה
רב כעס
ויוסיף
דעת
יוסיף
מכאוב: