מאגר הכתר קהלת פרק י עם פירוש ר' יוסף כספי

פרק י
(ד) וכן תועיל החכמה בהנצל מחמת המושל , וזהו אמרו: אם רוח המושל וכו'. לכן מה שגיניתי זאת החכמה - רצוני: קצהּ והפלגתהּ , כי התבאר שהוא הבל. (ה-ז) ועוד טענה אחרת על ביאור שקצה זאת החכמה היא הבל , כי יש רעה ראיתי תחת השמש וכו'. וטעם כשגגה שיוצא מלפני השליט - כי השליט והמלך יתן בעלי הסכלות במרומים רבים ויעשה אותם שרים גדולים , ויושיב בשפל את החכמים , שהם העשירים , בעלי גדולת המעשים; וכן מצדו ובמצוָתו ילכו העבדים על סוסים ושרים הולכים כעבדים וכו'. ולא תועיל לזה הפלגת זאת החכמה , כי יזדמן כמה פעמים שהפחותים והסכלים יהיו קרובים למלכות , וזה אם לסבות רבות חיצוניות מצדם , אין סבה עצמית בזה , אם לסבה שהמלך והשליט נער חסר לב (ע"פ מש' ז , ז; ראה להלן , טז) , כמו רחבעם שנִשֵּׂא והגדיל הנערים ש"גדלו אתו" (מ"א יב , ח). (ח-יב) ולכן אמר על זה , רצוני: על השליט השוגג: חופר גומץ בו יפול , וכן מסיע אבנים וכו' , וכן אם קהה הברזל , וכן אם ישוך הנחש וכו' , וכן ושפתות כסיל תבלענו. (טו) וכן עמל הכסילים - הם זה השליט ושריו הסכלים שיגיע להם בהכרח בהנהגת המלכות , והם לא ידעו מה ישימו ראשון ומה ישימו אחרון. (טז) עד אמרו: אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו - שזהו "השליט" שקדם זכרו (לעיל , ה) ושריו שהם בעלי הסכל והסכלות (ראה לעיל , ו). (יח-יט) וכן זה השליט ושריו הם בעלי העצלה , כי הם שוטים , ולכן יתקלקל בם המלכות; והם בעלי השחוק , אכל ושתה ומוציא כסף רב בכל הבלי העולם; לכן אחרית כל זה רעה. ודי בזה משל ברחבעם , אשר עזבוהו עשרת השבטים (ראה מ"א יב , כד) , ואחר עלה עליו שישק מלך מצרים (ראה מ"א יד , כה - כו). (כ) אמנם בעבור שזכר זה המלך ושריו הנערים והשוטים (ראה לעיל , ו - ז , טז , יח - יט) , פן תאמר שטוב לחרפו ולקללו - אמר: לא כן , כי "חמת מלך מלאכי מות" (מש' טז , יד) , "ומי יאמר לו מה תעשה" (קה' ח , ד) , אבל במדעך מלך אל תקלל. ובכלל , העולה מכל זה , כי קצה זאת החכמה הבל , אחר שאנו רואים שהסכלים עולים לגדולה והחכמים בשפל ישבו (ראה לעיל , ו).