מאגר הכתר קהלת פרק י עם פירוש ר' ישעיה מטראני

פרק י
[א] זְב֣וּבֵי מָ֔וֶת יַבְאִ֥ישׁ יַבִּ֖יעַ שֶׁ֣מֶן רוֹקֵ֑חַ יָקָ֛ר מֵחָכְמָ֥ה מִכָּב֖וֹד סִכְל֥וּת מְעָֽט:
[ב] לֵ֤ב חָכָם֙ לִֽימִינ֔וֹ וְלֵ֥ב כְּסִ֖יל לִשְׂמֹאלֽוֹ:
[ג] וְגַם־בַּדֶּ֛רֶךְ כְּשֶׁהסָּכָ֥ל כְּשֶׁסָּכָ֥ל הֹלֵ֖ךְ לִבּ֣וֹ חָסֵ֑ר וְאָמַ֥ר לַכֹּ֖ל סָכָ֥ל הֽוּא:
[ד] אִם־ר֤וּחַ הַמּוֹשֵׁל֙ תַּעֲלֶ֣ה עָלֶ֔יךָ מְקוֹמְךָ֖ אַל־תַּנַּ֑ח כִּ֣י מַרְפֵּ֔א יַנִּ֖יחַ חֲטָאִ֥ים גְּדוֹלִֽים:
[ה] יֵ֣שׁ רָעָ֔ה רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ כִּשְׁגָגָ֕ה שֶׁיֹּצָ֖א מִלִּפְנֵ֥י הַשַּׁלִּֽיט:
[ו] נִתַּ֣ן הַסֶּ֔כֶל בַּמְּרוֹמִ֖ים רַבִּ֑ים וַעֲשִׁירִ֖ים בַּשֵּׁ֥פֶל יֵשֵֽׁבוּ:
[ז] רָאִ֥יתִי עֲבָדִ֖ים עַל־סוּסִ֑ים וְשָׂרִ֛ים הֹלְכִ֥ים כַּעֲבָדִ֖ים עַל־הָאָֽרֶץ:
[ח] חֹפֵ֥ר גּוּמָּ֖ץ בּ֣וֹ יִפּ֑וֹל וּפֹרֵ֥ץ גָּדֵ֖ר יִשְּׁכֶ֥נּוּ נָחָֽשׁ:
[ט] מַסִּ֣יעַ אֲבָנִ֔ים יֵעָצֵ֖ב בָּהֶ֑ם בּוֹקֵ֥עַ עֵצִ֖ים יִסָּ֥כֶן בָּֽם:
[י] אִם־קֵהָ֣ה הַבַּרְזֶ֗ל וְהוּא֙ לֹא־פָנִ֣ים קִלְקַ֔ל וַחֲיָלִ֖ים יְגַבֵּ֑ר וְיִתְר֥וֹן הַכְשֵׁ֖יר הַכְשֵׁ֖ר חָכְמָֽה:
[יא] אִם־יִשֹּׁ֥ךְ הַנָּחָ֖שׁ בְּלוֹא־לָ֑חַשׁ וְאֵ֣ין יִתְר֔וֹן לְבַ֖עַל הַלָּשֽׁוֹן:
[יב] דִּבְרֵ֥י פִי־חָכָ֖ם חֵ֑ן וְשִׂפְת֥וֹת כְּסִ֖יל תְּבַלְּעֶֽנּוּ:
[יג] תְּחִלַּ֥ת דִּבְרֵי־פִ֖יהוּ סִכְל֑וּת וְאַחֲרִ֣ית פִּ֔יהוּ הוֹלֵל֖וּת רָעָֽה:
[יד] וְהַסָּכָ֖ל יַרְבֶּ֣ה דְבָרִ֑ים לֹא־יֵדַ֤ע הָאָדָם֙ מַה־שֶּׁיִּֽהְיֶ֔ה וַאֲשֶׁ֤ר יִֽהְיֶה֙ מֵֽאַחֲרָ֔יו מִ֖י יַגִּ֥יד לֽוֹ:
[טו] עֲמַ֥ל הַכְּסִילִ֖ים תְּיַגְּעֶ֑נּוּ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע לָלֶ֥כֶת אֶל־עִֽיר:
[טז] אִֽי־לָ֣ךְ אֶ֔רֶץ שֶׁמַּלְכֵּ֖ךְ נָ֑עַר וְשָׂרַ֖יִךְ בַּבֹּ֥קֶר יֹאכֵֽלוּ:
[יז] אַשְׁרֵ֣יךְ אֶ֔רֶץ שֶׁמַּלְכֵּ֖ךְ בֶּן־חוֹרִ֑ים וְשָׂרַ֙יִךְ֙ בָּעֵ֣ת יֹאכֵ֔לוּ בִּגְבוּרָ֖ה וְלֹ֥א בַשְּׁתִֽי:
[יח] בַּעֲצַלְתַּ֖יִם יִמַּ֣ךְ הַמְּקָרֶ֑ה וּבְשִׁפְל֥וּת יָדַ֖יִם יִדְלֹ֥ף הַבָּֽיִת:
[יט] לִשְׂחוֹק֙ עֹשִׂ֣ים לֶ֔חֶם וְיַ֖יִן יְשַׂמַּ֣ח חַיִּ֑ים וְהַכֶּ֖סֶף יַעֲנֶ֥ה אֶת־הַכֹּֽל:
[כ] גַּ֣ם בְּמַדָּעֲךָ֗ מֶ֚לֶךְ אַל־תְּקַלֵּ֔ל וּבְחַדְרֵי֙ מִשְׁכָּ֣בְךָ֔ אַל־תְּקַלֵּ֖ל עָשִׁ֑יר כִּ֣י ע֤וֹף הַשָּׁמַ֙יִם֙ יוֹלִ֣יךְ אֶת־הַקּ֔וֹל וּבַ֥עַל הכְּנָפַ֖יִם כְּנָפַ֖יִם יַגֵּ֥יד דָּבָֽר:

פרק י
(א) זבובי מות - כמו שהזבובים מתים מבאישים ומעלים אבעבועות השמן הרוקח , כך סכלות מעט שיש לו לאדם מפסיד דבר שהוא יקר מחכמה ומכבוד; שפעמים המלך מפסיד מלכותו בשביל סכלותו. (ג) וגם בדרך כשהסכל הולך ליבו חסר - כלומר: גם במהלכו ניכר הסכל כי ליבו חסר , שאין הילוכו כשאר בני אדם. ואומר (בנוסחנו: ואמר) לכל - ומודיע ומגיד לכל כי הוא סכל. (ד) אם רוח המושל - כלומר: אם המושל יכעס עליך , מקומך אל תנח - כמו שהיית רגיל להיכנע לפניו , כך תלך ותתחנן לפניו בדברים רִצויים שימחול לך. כי מרפא - רפיון הדברים יניח וישקיט חטאים גדולים , כמו שנאמר "ולשון רכה תשבור גרם" (מש' כה , טו). (ו) ניתן הסכל במרומים רבים - כלומר: תמצא סכל שעלה בגדולה רבה , ותמצא עשירים שירדו מגדולתם ויושבים בשפל. (ז) ראיתי עבדים שעלו בגדולה ורוכבים על סוסים , וראיתי שרים שירדו מגדולתם והולכים כעבדים על הארץ. וכל זה הוא "כשגגה שיוצָא מלפני השליט" (לעיל , ה) , והוא דבר שאינו הגון. (ח) חופר גומץ בו יפול - כלומר: החושב רעה על חברו , סוף שישוב מחשבתו בראשו; כמו שחשב המן לתלות מרדכי , ולבסוף נתלו הוא ובניו (ראה אס' ט , כה). ופורץ גדר ישכנו נחש - כלומר: מי שיראה דברים מתוקנים , ומקנאה הוא רוצה לשבש ולקלקל אותם כדי שיוזקו שם בני אדם , סוף שיחזור ההזק עליו ויאבד הוא. ולפי שדיבר בלשון 'פריצת גדר' , לפיכך הזכיר בתשלומיו לשון 'נשיכת נחש' , שדר בחורי הכתלים. (ט) מסיע אבנים יעצב בהם - כלומר: לפי מעשיו שלאדם מקבל פורענות. בוקע עצים יסכן בם - כפל לשון הוא. יסכן - יש מפרשו לשון 'סכנה' בדברי רבותינו ז"ל (ראה ראב"ע) , ויש מפרשו (ראה רש"י) לשון חימום , כמו "ותהי לו סוכנת" (מ"א א , ב). (י) אם קהה הברזל - שהפסיד חיתוכו , והוא לא פנים קלקל - שאין פניו להוטים אלא חלודים , מה תקנתו של "בוקע" (לעיל , ט)? וחיילים יגבר - יוסיף ויגבר כח לחתוך בכל כחו. ויתרון הכשר (בנוסחנו: הכשיר) חכמה - כלומר: ולהכשיר את האדם ולישרו בדרך טובה , מה תקנתו ויתרון שלו? - להיות לו חכמה , שהחכמה מיישר את האדם בדרכיו. (יא) אם ישוך הנחש את האדם ומזיקו , מי גרם לו היזק זה? בלא (בנוסחנו: בלוא) לחש - כלומר: מפני שלא נלחש על פי החַבָּר. ואין יתרון וריוח בדבר זה לבעל הלשון , דהיינו: החובר , שהיה יכול ללוחשו ולא לחשו. וזהו משל , כלומר: אם ראית בני דורך נכשלים באיסורים ובעברות , מי גרם להם המכשול הזה? מפני שלא הוזהרו על פי החכם וראש הדור , ולאותו חכם אין לו שום יתרון וריוח על דבר זה. (יב) ושפתות כסיל תבלענו - לכסיל. (יג) תחילת דברי פיהו של כסיל כסילות. (יד) והסכל ירבה דברים - כלומר: עובר עבירות ועושה מעשים רעים ומרבה דברים ריקים , ואומר בליבו: יעשה האדם מה שירצה , כי לא ידע האדם מה שיהיה - אם יביא הבורא עליו פורענות בימיו; ואשר יהיה מאחריו - לאחר מותו , אם יביאנו הבורא במשפט; מי יגיד לו - כלומר: ספק הוא בדבר. (טו) עמל הכסיל (בנוסחנו: הכסילים) תייגענו - העמל שעושה הכסיל מיגע אותו; שמתוך כסלותו אינו יודע לישר עצמו לדרך המועיל בו , מתוך כך לא יישאר בידו כי אם יְגיע , כאדם שעומד בשדה ולא ידע ללכת אל עיר , ומתוך כך הוא טורח ויגע לילך אל עיר ולא יישאר בידו כי אם עייפות. ובא עמל בלשון נקבה. (טז) אי לך ארץ שמלכך נער - שמתנהג בנערותו ומחבל מלכותו. ושרייך בבקר יאכלו - שכל עסקם הוא לאכל ולשתות , הפך ל"דינו לבקר משפט" (יר' כא , יב). (יז) בן חורים - בן חשובים; שמתוך שאבותיו היו חשובים מעשיהם היו מתוקנים , וזה למד מהם. ושרייך בעת יאכלו , ואכילתם אינם קובעים אותה על שתיית היין , אלא על גבורת החכמה והצדק , שליבם תמיד לעשות משפט וצדק. בשתי - כמו שתאמר מן בָּכָה: בְּכִי , כך תאמר מן שָׁתָה: שְׁתִי. (יח) בעצלתיים ימך המקרה - העצלות שלאדם שאינו משתדל להרויח גורם לו להתקלקל תקרת ביתו. מְקָרֶה - כמו 'תקרה'. ובשפלות ידים - כפל לשון הוא. (יט) לשחוק עושים בני אדם סעודה , והיין מי ששותה אותו ישמחנו; אבל הכסף יענה את הכל , שאם אין לו כסף אינו יכול לעשות כלום. (כ) גם במדעך - כלומר: אפילו בליבך ובין עצמך , שאינו שומעו ויודעו שום אדם אלא אתה , אל תקלל המלך. עוף השמים - משל הוא , כלומר: אי איפשר שלא יישמע. ובעל כנפיים - כפל לשון הוא.