מאגר הכתר קהלת פרק י עם פירוש ר' ישעיה מטראני

פרק י
(א) זבובי מות - כמו שהזבובים מתים מבאישים ומעלים אבעבועות השמן הרוקח , כך סכלות מעט שיש לו לאדם מפסיד דבר שהוא יקר מחכמה ומכבוד; שפעמים המלך מפסיד מלכותו בשביל סכלותו. (ג) וגם בדרך כשהסכל הולך ליבו חסר - כלומר: גם במהלכו ניכר הסכל כי ליבו חסר , שאין הילוכו כשאר בני אדם. ואומר (בנוסחנו: ואמר) לכל - ומודיע ומגיד לכל כי הוא סכל. (ד) אם רוח המושל - כלומר: אם המושל יכעס עליך , מקומך אל תנח - כמו שהיית רגיל להיכנע לפניו , כך תלך ותתחנן לפניו בדברים רִצויים שימחול לך. כי מרפא - רפיון הדברים יניח וישקיט חטאים גדולים , כמו שנאמר "ולשון רכה תשבור גרם" (מש' כה , טו). (ו) ניתן הסכל במרומים רבים - כלומר: תמצא סכל שעלה בגדולה רבה , ותמצא עשירים שירדו מגדולתם ויושבים בשפל. (ז) ראיתי עבדים שעלו בגדולה ורוכבים על סוסים , וראיתי שרים שירדו מגדולתם והולכים כעבדים על הארץ. וכל זה הוא "כשגגה שיוצָא מלפני השליט" (לעיל , ה) , והוא דבר שאינו הגון. (ח) חופר גומץ בו יפול - כלומר: החושב רעה על חברו , סוף שישוב מחשבתו בראשו; כמו שחשב המן לתלות מרדכי , ולבסוף נתלו הוא ובניו (ראה אס' ט , כה). ופורץ גדר ישכנו נחש - כלומר: מי שיראה דברים מתוקנים , ומקנאה הוא רוצה לשבש ולקלקל אותם כדי שיוזקו שם בני אדם , סוף שיחזור ההזק עליו ויאבד הוא. ולפי שדיבר בלשון 'פריצת גדר' , לפיכך הזכיר בתשלומיו לשון 'נשיכת נחש' , שדר בחורי הכתלים. (ט) מסיע אבנים יעצב בהם - כלומר: לפי מעשיו שלאדם מקבל פורענות. בוקע עצים יסכן בם - כפל לשון הוא. יסכן - יש מפרשו לשון 'סכנה' בדברי רבותינו ז"ל (ראה ראב"ע) , ויש מפרשו (ראה רש"י) לשון חימום , כמו "ותהי לו סוכנת" (מ"א א , ב). (י) אם קהה הברזל - שהפסיד חיתוכו , והוא לא פנים קלקל - שאין פניו להוטים אלא חלודים , מה תקנתו של "בוקע" (לעיל , ט)? וחיילים יגבר - יוסיף ויגבר כח לחתוך בכל כחו. ויתרון הכשר (בנוסחנו: הכשיר) חכמה - כלומר: ולהכשיר את האדם ולישרו בדרך טובה , מה תקנתו ויתרון שלו? - להיות לו חכמה , שהחכמה מיישר את האדם בדרכיו. (יא) אם ישוך הנחש את האדם ומזיקו , מי גרם לו היזק זה? בלא (בנוסחנו: בלוא) לחש - כלומר: מפני שלא נלחש על פי החַבָּר. ואין יתרון וריוח בדבר זה לבעל הלשון , דהיינו: החובר , שהיה יכול ללוחשו ולא לחשו. וזהו משל , כלומר: אם ראית בני דורך נכשלים באיסורים ובעברות , מי גרם להם המכשול הזה? מפני שלא הוזהרו על פי החכם וראש הדור , ולאותו חכם אין לו שום יתרון וריוח על דבר זה. (יב) ושפתות כסיל תבלענו - לכסיל. (יג) תחילת דברי פיהו של כסיל כסילות. (יד) והסכל ירבה דברים - כלומר: עובר עבירות ועושה מעשים רעים ומרבה דברים ריקים , ואומר בליבו: יעשה האדם מה שירצה , כי לא ידע האדם מה שיהיה - אם יביא הבורא עליו פורענות בימיו; ואשר יהיה מאחריו - לאחר מותו , אם יביאנו הבורא במשפט; מי יגיד לו - כלומר: ספק הוא בדבר. (טו) עמל הכסיל (בנוסחנו: הכסילים) תייגענו - העמל שעושה הכסיל מיגע אותו; שמתוך כסלותו אינו יודע לישר עצמו לדרך המועיל בו , מתוך כך לא יישאר בידו כי אם יְגיע , כאדם שעומד בשדה ולא ידע ללכת אל עיר , ומתוך כך הוא טורח ויגע לילך אל עיר ולא יישאר בידו כי אם עייפות. ובא עמל בלשון נקבה. (טז) אי לך ארץ שמלכך נער - שמתנהג בנערותו ומחבל מלכותו. ושרייך בבקר יאכלו - שכל עסקם הוא לאכל ולשתות , הפך ל"דינו לבקר משפט" (יר' כא , יב). (יז) בן חורים - בן חשובים; שמתוך שאבותיו היו חשובים מעשיהם היו מתוקנים , וזה למד מהם. ושרייך בעת יאכלו , ואכילתם אינם קובעים אותה על שתיית היין , אלא על גבורת החכמה והצדק , שליבם תמיד לעשות משפט וצדק. בשתי - כמו שתאמר מן בָּכָה: בְּכִי , כך תאמר מן שָׁתָה: שְׁתִי. (יח) בעצלתיים ימך המקרה - העצלות שלאדם שאינו משתדל להרויח גורם לו להתקלקל תקרת ביתו. מְקָרֶה - כמו 'תקרה'. ובשפלות ידים - כפל לשון הוא. (יט) לשחוק עושים בני אדם סעודה , והיין מי ששותה אותו ישמחנו; אבל הכסף יענה את הכל , שאם אין לו כסף אינו יכול לעשות כלום. (כ) גם במדעך - כלומר: אפילו בליבך ובין עצמך , שאינו שומעו ויודעו שום אדם אלא אתה , אל תקלל המלך. עוף השמים - משל הוא , כלומר: אי איפשר שלא יישמע. ובעל כנפיים - כפל לשון הוא.