מאגר הכתר קהלת פרק יא עם פירוש רש"י

פרק יא
[א] שַׁלַּ֥ח לַחְמְךָ֖ עַל־פְּנֵ֣י הַמָּ֑יִם כִּֽי־בְרֹ֥ב הַיָּמִ֖ים תִּמְצָאֶֽנּוּ:
[ב] תֶּן־חֵ֥לֶק לְשִׁבְעָ֖ה וְגַ֣ם לִשְׁמוֹנָ֑ה כִּ֚י לֹ֣א תֵדַ֔ע מַה־יִּהְיֶ֥ה רָעָ֖ה עַל־הָאָֽרֶץ:
[ג] אִם־יִמָּלְא֨וּ הֶעָבִ֥ים גֶּ֙שֶׁם֙ עַל־הָאָ֣רֶץ יָרִ֔יקוּ וְאִם־יִפּ֥וֹל עֵ֛ץ בַּדָּר֖וֹם וְאִ֣ם בַּצָּפ֑וֹן מְק֛וֹם שֶׁיִּפּ֥וֹל הָעֵ֖ץ שָׁ֥ם יְהֽוּא:
[ד] שֹׁמֵ֥ר ר֖וּחַ לֹ֣א יִזְרָ֑ע וְרֹאֶ֥ה בֶעָבִ֖ים לֹ֥א יִקְצֽוֹר:
[ה] כַּאֲשֶׁ֨ר אֵינְךָ֤ יוֹדֵעַ֙ מַה־דֶּ֣רֶךְ הָר֔וּחַ כַּעֲצָמִ֖ים בְּבֶ֣טֶן הַמְּלֵאָ֑ה כָּ֗כָה לֹ֤א תֵדַע֙ אֶת־מַעֲשֵׂ֣ה הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֶׂ֖ה אֶת־הַכֹּֽל:
[ו] בַּבֹּ֙קֶר֙ זְרַ֣ע אֶת־זַרְעֶ֔ךָ וְלָעֶ֖רֶב אַל־תַּנַּ֣ח יָדֶ֑ךָ כִּי֩ אֵינְךָ֨ יוֹדֵ֜עַ אֵ֣י זֶ֤ה יִכְשָׁר֙ הֲזֶ֣ה אוֹ־זֶ֔ה וְאִם־שְׁנֵיהֶ֥ם כְּאֶחָ֖ד טוֹבִֽים:
[ז] וּמָת֖וֹק הָא֑וֹר וְט֥וֹב לַעֵינַ֖יִם לִרְא֥וֹת אֶת־הַשָּֽׁמֶשׁ:
[ח] כִּ֣י אִם־שָׁנִ֥ים הַרְבֵּ֛ה יִחְיֶ֥ה הָאָדָ֖ם בְּכֻלָּ֣ם יִשְׂמָ֑ח וְיִזְכֹּר֙ אֶת־יְמֵ֣י הַחֹ֔שֶׁךְ כִּֽי־הַרְבֵּ֥ה יִהְי֖וּ כָּל־שֶׁבָּ֥א הָֽבֶל:
[ט] שְׂמַ֧ח בָּח֣וּר בְּיַלְדוּתֶ֗יךָ וִיטִֽיבְךָ֤ לִבְּךָ֙ בִּימֵ֣י בְחוּרוֹתֶ֔יךָ וְהַלֵּךְ֙ בְּדַרְכֵ֣י לִבְּךָ֔ וּבְמַרְאֵ֖י עֵינֶ֑יךָ וְדָ֕ע כִּ֧י עַל־כָּל־אֵ֛לֶּה יְבִיאֲךָ֥ הָאֱלֹהִ֖ים בַּמִּשְׁפָּֽט:
[י] וְהָסֵ֥ר כַּ֙עַס֙ מִלִּבֶּ֔ךָ וְהַעֲבֵ֥ר רָעָ֖ה מִבְּשָׂרֶ֑ךָ כִּֽי־הַיַּלְד֥וּת וְהַֽשַּׁחֲר֖וּת הָֽבֶל:

פרק יא
(א) שלח לחמך על פני המים - עשה טובה וחסד לאדם , שיאמר לך לבך עליו שלא תראנו עוד , כאדם המשליך מזונותיו על פני המים. כי ברב הימים תמצאנו - עוד ימים באים ותקבל תשלומיך; ראה מה נאמר ביתרו: "קראן לו ויאכל לחם" (שמ' ב , כ) - וסבור שהוא איש מצרי ולא יראנו עוד; מה היה סופו? נעשה חתנו , ומלך על ישראל , והכניסן תחת כנפי השכינה , וזכו בני בניו לישב בלישכת הגזית (ראה סוטה יא , א). (ב) תן חלק לשבעה וגם לשמונה - חילקתה מלחמך ומשלך לשבעה צריכי חסד , חלוק עוד לשמונה שיבואו אחריהם , ואל תאמר 'דיי'. כי לא תדע מה יהיה רעה - שמא עוד ימים באים ותצטרך לכולם , אז תִנצל על ידי צדקה זו מן הרעה; ואם לא עכשיו - אימתי? ורבותינו אמרו (ראה עירובין מ , ב): תן חלק לשבעה - אילו שבעת ימי בראשית; תן אחד מהם חלק ליוצרך , לנוח בשבת. וגם לשמונה - אילו שמונה ימי מילה. דבר אחר: תן חלק לשבעה קרבנות ציבור של שבעת ימי הפסח; וגם לשמונה - של שמונת ימי החג (ראה קה"ר יא , ה); כי לא תדע מה יהיה רעה - אם יחרב הבית ולא תקריבו עוד , ויועילו הראשונים. דבר אחר: כי לא תדע וגו' - לא ידעת מה נגזר על הגשמים בחג , ויועילו הקרבנות לבטל גזירה הרעה. (ג) אם ימלאו העבים גשם וגו' - אם ראית עבים מלאים גשם , ידעת שסופן יריקו גשמיהם על הארץ; במקום שהטובה צומחת וניכרת , שם סופה לנוח. אף כן דע , שאם יפול עץ וגו' - אם ישכון חכם וצדיק בעיר או במדינה , מקום שישכון החכם שם יהו נראין אחרי מותו חכמותיו ומדות תרומותיו (ראה גיטין סז , א); ותשלום טובה ליושבי המקום על מנהג הטוב , שהדריכם בדרך ישרה. יפול - ישכון , כמו "על פני כל אחיו נפל" (בר' כה , יח). עץ - תלמיד חכם , שמגין כעץ המיסך על הארץ. (ד) שומר רוח - ממתין ומצפה עד בוא הרוח. לא יזרע - פעמים ממתין ואינו בא. ורואה בעבים - נותן עיניו בעבים , וכשרואה אותן קודרים ירא לקצור מפני הגשמים - לעולם לא יקצור , לפי שירא תמיד. (ה) כאשר אינך יודע וגו' - הרי זה מקרא מסורס , נדרש מסופו לראשו: כאשר אינך יודע עצמים בבטן המלאה - דברים הנסגרים ונעצמים בבטן שהיא מלאה ואעפ"י שבולטת לחוץ , כאשר אינך יודע דרך הרוח - כלומר: ידיעת שתי אלה שוה; לא זו גלוייה לך , ולא זו גלוייה לך. פעמים אתה סבור להכיר בעבים שיבוא הרוח (ראה לעיל , ד) ואינו בא כאן , כי הולך ועובר לו אל ארץ אחרת. והרי לשון זה כמו "כגן יי' כארץ מצרים" (בר' יג , י); "כשפחה כגבירתה כקונה כמוכר" (יש' כד , ב); פעמים שהוא משוה מוקדם למאוחר , פעמים שהוא משוה מאוחר למוקדם. אף כאן , למד ידיעת הרוח מידיעת הבטן; כלומר: אין לך לשמור את הרוח ולראות בעבים (ראה לעיל , ד). כעצמים - 'אינקלושידיש' (בלעז); כמו "עוצם עיניו" (יש' לג , טו). ככה לא תדע וגו' - ואף גזירותיו של מקום לעניין עניות ועשירות כך הם עלומות ממך; ולא תמָנע מן החסד , לדאג: שמא אחסיר נכסיי , ואעני; לא אעסוק בתורה ואתבטל ממלאכתי , ואעני; לא אשא אשה ויהיו לי בנים , ואצטרך להוציא עליהם. (ו) ובבקר זרע את זרעך וגו' - למדת תורה בילדותך , למוד בזקנותך; היו לך תלמידים בילדותך , יהיו לך תלמידים בזקנותך; נשאת אשה בת בנים בילדותך , שא אשה בת בנים בזקנותך; עשית צדקה בילדותך , עשה בזקנותך (ראה קה"ר יא , י). כי אינך יודע איזה (בנוסחנו: אי זה) יכשר - אם תלמידים ובנים שבילדות יתקיימו לך , או שמא לא יתקיימו אלא שבזקנות. מצינו ברבי עקיבא שהיו לו עשרים וארבעה אלף תלמידים מגבת עד אנטיפטרס , וכולן מתו מפסח ועד עצרת; ובא אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם (ראה יבמות סב , ב). ולעניין הבנים - מצינו באבצן "שלשים בנות שלח החוצה ושלשים בנות הביא לבניו מן החוץ" (שו' יב , ט) , וכולם מתו בחייו; ובזקנותו "הוליד את עובד" (רות ד , כא) ונתקיים לו (ראה ב"ב צא , א). (ז) ומתוק האור - מתוק הוא אורה של תורה; וטוב לעינים לראות השמש (בנוסחנו: את השמש) - ואשריהם עינים - [תלמידים שעיניהם רואים] שרואים הלכה מלובנת ומחוורת על בורייה. כך נדרש באגדת תילים (שו"ט מט , א). (ח) בכולם ישמח - יהי שמח בחלקו , ובלבד שיזכור ימי החשך וייטיב מעשיו , שינצל מהם; והם ימי מיתת עולם , הם ימי הרשעים. כי הרבה יהיו באותן הימים יותר מימי החיים. כל שבא - עליו , יהי הבל וחשך; יש 'הבל' שהוא לשון פורענות וצְדוּ (ראה ת"א דב' כח , לז) , כמו "כי בהבל בא ובחשך ילך" (קה' ו , ד). (ט) שמח בחור בילדותך (בנוסחנו: בילדותיך) וגו' - כאדם האומר לעבדו ולבנו: חטא , חטא! כי פעם אחת תלקה על הכל. אף כאן החכם אומר: שמח בחור בילדותך והלך בדרכי לבך - ובטוח תהיה כי על כל אלה יביאך השופט במשפט. (י) והסר כעס מלבך - דברים המכעיסים את המקום. והעבר רעה - יצר הרע מבשרך , שיהא לך לב בשר (ע"פ יח' יא , יט). והשחרות - נערוּת , שראש האדם שחור בימי עלומיו.