מאגר הכתר קהלת פרק יב עם פירוש ר' ישעיה מטראני

פרק יב
(א) ימי הרעה - הם ימי הזקנה. (ב) עד אשר לא תחשך השמש - שבימי זקנותו נראה לו כל העולם חשוך. ושבו העבים אחר הגשם - נראה לו העולם חשוך כיום מעונן , שחוזרים העבים אחר הגשם להגשים. (ג) ביום שיזועו שומרי הבית - אלו הם השוקיים והרגליים , שכל הגוף נכון עליהם. והתעותו אנשי החיל - אלו הם הזרועות והידים; והוא לשון "עוה עוה אשימנה" (יח' כא , לב). ובטלו הטוחנות - אלו הם השיניים. וחשכו הרואות - אלו הם העיניים , שמחמת הזקנה נחשכים ואינם רואים. (ד) וסוגרו דלתים בשוק - שתמיד יהיה כלוא בתוך הבית , ודלתי ביתו יהיו סגורים מלצאת בשוק. בשפל קול הטחנה - זו הכרס העליון , ששם נטחן המאכל ויורד לתוך המעים. ויקום לקול הציפור - מחמת פחד וחלישות שיש לו. וישחו כל בנות השיר - כל כלי זמר ישפלו לפניו , שאינו מרגיש בהם כלום מחמת הזקנה. (ה) גם מגבה ייראו - שתמיד מתפחדים הזקנים לישב או לעלות במקום גבוה. וחתחתים בדרך - שבלכתו בדרך יש לו חתית ורעדה מחמת חלישותו. ויאנץ (בנוסחנו: וינאץ) השקד - האל"ף יתירה , כלומר: ינץ ויפרח השיבה שלו ויחזור להיות שיער לבן כפרחי השקדים. ויסתבל החגב - אפילו אם יעלה עליו חגב אחד , שהוא עוף קטן , נראה לו כאילו הוא סובל משא גדול. ותפר האביונה - יתבטל ממנו כל תאות המשגל; והוא לשון "ולא אבו שמוע" (יש' כח , יב) , והיו"ד במקום למ"ד הפועל. (ו) ירתק חבל הכסף אחר שמת , וזהו חוט השדרה שהוא לבן ככסף; ומלת יירתק הוא כמו שֹׁרֶשׁ - "תְשָׁרֵשׁ" (איוב לא , יב) , מלשון "ורתוקות כסף צורף" (יש' מ , יט). ותרוץ גולת הזהב - זהו המוח עם הנרתיק שלו , שהוא עשוי כמו גולת מים והוא נקי כזהב. ו'תרוץ' הוא לשון שבירה , כמו "ותרץ את גלגלתו" (שו' ט , נג). ותישבר כד על המבוע - 'כד' קורא המרה שתשבר ותישפך על המבוע , היא הכרס העשויה כמו מעיין שֶלְמַיִם. ונרוץ הגלגל - הוא הוושט שמוריד המאכל והמשתה אל הכרס , וישבר ויפל אל החלל הגוף העשוי כמו בור. (ח) הבל הבלים אמר הקהלת (בנוסחנו: הקוהלת) - הה"א יתירה. (ט) ויותר שהיה קהלת חכם - כלומר: כמו שהיה קוהלת חכם ביותר , כך לימד את העם ביותר ובריבוי. זה 'עוד' הוא כמו "ויבך על צואריו עוד" (בר' מו , כט). ואיזן - האזין את העם חכמה. וחיקר - חיקר אחר החכמות. תיקן משלים הרבה - כמו "וידבר שלשת אלפים משל" (מ"א ה , יב); כמו 'משל למה הדבר דומה' (ראה משנה סוכה ב , ט ועוד). (י) למצוא דברי חפץ - אלו הם הלכה למשה מסיני וגזירות שוות וקל וחומר וכל הקבלות שלמדו בעלי המשנה והתלמוד , שגם מתחילה בימי הנביאים היו לומדים אותם על פה. וכתוב יושר דברי אמת - וביקש למצוא אותם כדי שיהיה כתוב ביושר דברי אמת , הם דברי התורה , כדי שלא ייכשל אדם בהם; שאילמלא הם לא היה אדם מבין את התורה ביושר. (יא) דברי חכמים - מפני שדברי חכמים , שמפרשים את התורה על ידי הלכה למשה מסיני ועל ידי גזירה שוה וקל וחומר , הם דומים לדרבונות שמיישרים את הפרה לחרישה , כך מיישרים דבריהם את האדם להבין את התורה ביושר (ראה לעיל , י). וכמסמרות (בנוסחנו: וכמשמרות) שהם נטועים , שאינם זזים ממקומם , כך הם דברי חכמים - שאין לזוז מהם ימין ושמאל. בעלי אסופות - אותם חכמים שלומדים באסיפת חבורה , שמתפלפלים ומתווכחים זה עם זה לבאר הדבר על אמתו. ניתנו מרועה אחד - כל דבריהם ניתנו למשה בסיני. (יב) ויותר מהמה בני היזהר - וכך אמר קהלת: הרבה וביותר תיזהר מהם שלא תזוז מהם , מדברי חכמים. עשות ספרים הרבה אין קץ - על "ניתנו מרועה אחד" (לעיל , יא) עונה , כלומר: כולם ניתנו למשה בסיני , אבל לא נכתבו , כי היו הרבה ליכתב. ולהג הרבה יגיעת בשר - על ויותר מהמה בני היזהר עונה , כלומר: תיזהר הרבה מדבריהם , שמבארים ומבינים ומיישרים את התורה על ביאורה; כי הלימוד שאדם עושה בלי הבנה הוא יגיעת בשר , בלי תועלת. להג - הוא לימוד בלי הבנה. (יג) סוף דבר הכל נשמע - סוף ותכלית דבר אני אומר לך , שהכל נשמע ממנו. ומה הוא? את האלהים ירא ואת מצוותיו שמור , כי על דבר זה נברא כל אדם. (יד) כי את כל מעשה שעושה האדם יביאנו האלהים עליו במשפט. על כל נעלם - מעשה שאדם עושה אפילו בסתר , בין טוב בין רע; הרע - ליפרע ממנו , והטוב - לשלם לו גמול טוב , כמו שנאמר "מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך" (תה' לא , כ).