מאגר הכתר קהלת פרק ב טקסט בלבד

פרק ב
[א] אמרתי אני בלבי לכה־נא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם־הוא הבל:
[ב] לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה־זה עשה:
[ג] תרתי בלבי למשוך ביין את־בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות עד אשר־אראה אי־זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם:
[ד] הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים:
[ה] עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל־פרי:
[ו] עשיתי לי ברכות מים להשקות מהם יער צומח עצים:
[ז] קניתי עבדים ושפחות ובני־בית היה לי גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שהיו לפני בירושלם:
[ח] כנסתי לי גם־כסף וזהב וסגלת מלכים והמדינות עשיתי לי שרים ושרות ותענגות בני האדם שדה ושדות:
[ט] וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי:
[י] וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם לא־מנעתי את־לבי מכל־שמחה כי־לבי שמח מכל־עמלי וזה־היה חלקי מכל־עמלי:
[יא] ופניתי אני בכל־מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש:
[יב] ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי׀ מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר־כבר עשוהו:
[יג] וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן־הסכלות כיתרון האור מן־החשך:
[יד] החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם־אני שמקרה אחד יקרה את־כלם:
[טו] ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם־אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יתר ודברתי בלבי שגם־זה הבל:
[טז] כי אין זכרון לחכם עם־הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם־הכסיל:
[יז] ושנאתי את־החיים כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי־הכל הבל ורעות רוח:
[יח] ושנאתי אני את־כל־עמלי שאני עמל תחת השמש שאניחנו לאדם שיהיה אחרי:
[יט] ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל־עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם־זה הבל:
[כ] וסבותי אני ליאש את־לבי על כל־העמל שעמלתי תחת השמש:
[כא] כי־יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון ולאדם שלא עמל־בו יתננו חלקו גם־זה הבל ורעה רבה:
[כב] כי מה־הוה לאדם בכל־עמלו וברעיון לבו שהוא עמל תחת השמש:
[כג] כי כל־ימיו מכאבים וכעס ענינו גם־בלילה לא־שכב לבו גם־זה הבל הוא:
[כד] אין־טוב באדם שיאכל ושתה והראה את־נפשו טוב בעמלו גם־זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא:
[כה] כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני:
[כו] כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם־זה הבל ורעות רוח: