פרק ב
[א]
אָמַ֤רְתִּי
אֲנִי֙
בְּלִבִּ֔י
לְכָה־נָּ֛א
אֲנַסְּכָ֥ה
בְשִׂמְחָ֖ה
וּרְאֵ֣ה
בְט֑וֹב
וְהִנֵּ֥ה
גַם־ה֖וּא
הָֽבֶל:
[ב]
לִשְׂח֖וֹק
אָמַ֣רְתִּי
מְהוֹלָ֑ל
וּלְשִׂמְחָ֖ה
מַה־זֹּ֥ה
עֹשָֽׂה:
[ג]
תַּ֣רְתִּי
בְלִבִּ֔י
לִמְשׁ֥וֹךְ
בַּיַּ֖יִן
אֶת־בְּשָׂרִ֑י
וְלִבִּ֞י
נֹהֵ֤ג
בַּֽחָכְמָה֙
וְלֶאֱחֹ֣ז
בְּסִכְל֔וּת
עַ֣ד
אֲשֶׁר־אֶרְאֶ֗ה
אֵי־זֶ֨ה
ט֜וֹב
לִבְנֵ֤י
הָאָדָם֙
אֲשֶׁ֤ר
יַעֲשׂוּ֙
תַּ֣חַת
הַשָּׁמַ֔יִם
מִסְפַּ֖ר
יְמֵ֥י
חַיֵּיהֶֽם:
[ד]
הִגְדַּ֖לְתִּי
מַעֲשָׂ֑י
בָּנִ֤יתִי
לִי֙
בָּתִּ֔ים
נָטַ֥עְתִּי
לִ֖י
כְּרָמִֽים:
[ה]
עָשִׂ֣יתִי
לִ֔י
גַּנּ֖וֹת
וּפַרְדֵּסִ֑ים
וְנָטַ֥עְתִּי
בָהֶ֖ם
עֵ֥ץ
כָּל־פֶּֽרִי:
[ו]
עָשִׂ֥יתִי
לִ֖י
בְּרֵכ֣וֹת
מָ֑יִם
לְהַשְׁק֣וֹת
מֵהֶ֔ם
יַ֖עַר
צוֹמֵ֥חַ
עֵצִֽים:
[ז]
קָנִ֙יתִי֙
עֲבָדִ֣ים
וּשְׁפָח֔וֹת
וּבְנֵי־בַ֖יִת
הָ֣יָה
לִ֑י
גַּ֣ם
מִקְנֶה֩
בָקָ֨ר
וָצֹ֤אן
הַרְבֵּה֙
הָ֣יָה
לִ֔י
מִכֹּ֛ל
שֶׁהָי֥וּ
לְפָנַ֖י
בִּירוּשָׁלִָֽם:
[ח]
כָּנַ֤סְתִּי
לִי֙
גַּם־כֶּ֣סֶף
וְזָהָ֔ב
וּסְגֻלַּ֥ת
מְלָכִ֖ים
וְהַמְּדִינ֑וֹת
עָשִׂ֨יתִי
לִ֜י
שָׁרִ֣ים
וְשָׁר֗וֹת
וְתַעֲנֻג֛וֹת
בְּנֵ֥י
הָאָדָ֖ם
שִׁדָּ֥ה
וְשִׁדּֽוֹת:
[ט]
וְגָדַ֣לְתִּי
וְהוֹסַ֔פְתִּי
מִכֹּ֛ל
שֶׁהָיָ֥ה
לְפָנַ֖י
בִּירוּשָׁלִָ֑ם
אַ֥ף
חָכְמָתִ֖י
עָ֥מְדָה
לִּֽי:
[י]
וְכֹל֙
אֲשֶׁ֣ר
שָׁאֲל֣וּ
עֵינַ֔י
לֹ֥א
אָצַ֖לְתִּי
מֵהֶ֑ם
לֹֽא־מָנַ֨עְתִּי
אֶת־לִבִּ֜י
מִכָּל־שִׂמְחָ֗ה
כִּֽי־לִבִּ֤י
שָׂמֵחַ֙
מִכָּל־עֲמָלִ֔י
וְזֶֽה־הָיָ֥ה
חֶלְקִ֖י
מִכָּל־עֲמָלִֽי:
[יא]
וּפָנִ֣יתִֽי
אֲנִ֗י
בְּכָֽל־מַעֲשַׂי֙
שֶׁעָשׂ֣וּ
יָדַ֔י
וּבֶֽעָמָ֖ל
שֶׁעָמַ֣לְתִּי
לַעֲשׂ֑וֹת
וְהִנֵּ֨ה
הַכֹּ֥ל
הֶ֙בֶל֙
וּרְע֣וּת
ר֔וּחַ
וְאֵ֥ין
יִתְר֖וֹן
תַּ֥חַת
הַשָּֽׁמֶשׁ:
[יב]
וּפָנִ֤יתִֽי
אֲנִי֙
לִרְא֣וֹת
חָכְמָ֔ה
וְהוֹלֵל֖וֹת
וְסִכְל֑וּת
כִּ֣י׀
מֶ֣ה
הָאָדָ֗ם
שֶׁיָּבוֹא֙
אַחֲרֵ֣י
הַמֶּ֔לֶךְ
אֵ֥ת
אֲשֶׁר־כְּבָ֖ר
עָשֽׂוּהוּ:
[יג]
וְרָאִ֣יתִי
אָ֔נִי
שֶׁיֵּ֥שׁ
יִתְר֛וֹן
לַחָכְמָ֖ה
מִן־הַסִּכְל֑וּת
כִּֽיתֲר֥וֹן
הָא֖וֹר
מִן־הַחֹֽשֶׁךְ:
[יד]
הֶֽחָכָם֙
עֵינָ֣יו
בְּרֹאשׁ֔וֹ
וְהַכְּסִ֖יל
בַּחֹ֣שֶׁךְ
הוֹלֵ֑ךְ
וְיָדַ֣עְתִּי
גַם־אָ֔נִי
שֶׁמִּקְרֶ֥ה
אֶחָ֖ד
יִקְרֶ֥ה
אֶת־כֻּלָּֽם:
[טו]
וְאָמַ֨רְתִּֽי
אֲנִ֜י
בְּלִבִּ֗י
כְּמִקְרֵ֤ה
הַכְּסִיל֙
גַּם־אֲנִ֣י
יִקְרֵ֔נִי
וְלָ֧מָּה
חָכַ֛מְתִּי
אֲנִ֖י
אָ֣ז
יֹתֵ֑ר
וְדִבַּ֣רְתִּי
בְלִבִּ֔י
שֶׁגַּם־זֶ֖ה
הָֽבֶל:
[טז]
כִּי֩
אֵ֨ין
זִכְר֧וֹן
לֶחָכָ֛ם
עִֽם־הַכְּסִ֖יל
לְעוֹלָ֑ם
בְּשֶׁכְּבָ֞ר
הַיָּמִ֤ים
הַבָּאִים֙
הַכֹּ֣ל
נִשְׁכָּ֔ח
וְאֵ֛יךְ
יָמ֥וּת
הֶחָכָ֖ם
עִֽם־הַכְּסִֽיל:
[יז]
וְשָׂנֵ֙אתִי֙
אֶת־הַ֣חַיִּ֔ים
כִּ֣י
רַ֤ע
עָלַי֙
הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה
שֶֽׁנַּעֲשָׂ֖ה
תַּ֣חַת
הַשָּׁ֑מֶשׁ
כִּֽי־הַכֹּ֥ל
הֶ֖בֶל
וּרְע֥וּת
רֽוּחַ:
[יח]
וְשָׂנֵ֤אתִֽי
אֲנִי֙
אֶת־כָּל־עֲמָלִ֔י
שֶׁאֲנִ֥י
עָמֵ֖ל
תַּ֣חַת
הַשָּׁ֑מֶשׁ
שֶׁ֣אַנִּיחֶ֔נּוּ
לָאָדָ֖ם
שֶׁיִּהְיֶ֥ה
אַחֲרָֽי:
[יט]
וּמִ֣י
יוֹדֵ֗עַ
הֶחָכָ֤ם
יִֽהְיֶה֙
א֣וֹ
סָכָ֔ל
וְיִשְׁלַט֙
בְּכָל־עֲמָלִ֔י
שֶׁעָמַ֥לְתִּי
וְשֶׁחָכַ֖מְתִּי
תַּ֣חַת
הַשָּׁ֑מֶשׁ
גַּם־זֶ֖ה
הָֽבֶל:
[כ]
וְסַבּ֥וֹתִֽי
אֲנִ֖י
לְיַאֵ֣שׁ
אֶת־לִבִּ֑י
עַ֚ל
כָּל־הֶ֣עָמָ֔ל
שֶׁעָמַ֖לְתִּי
תַּ֥חַת
הַשָּֽׁמֶשׁ:
[כא]
כִּי־יֵ֣שׁ
אָדָ֗ם
שֶׁעֲמָל֛וֹ
בְּחָכְמָ֥ה
וּבְדַ֖עַת
וּבְכִשְׁר֑וֹן
וּלְאָדָ֞ם
שֶׁלֹּ֤א
עָֽמַל־בּוֹ֙
יִתְּנֶ֣נּוּ
חֶלְק֔וֹ
גַּם־זֶ֥ה
הֶ֖בֶל
וְרָעָ֥ה
רַבָּֽה:
[כב]
כִּ֠י
מֶֽה־הֹוֶ֤ה
לָאָדָם֙
בְּכָל־עֲמָל֔וֹ
וּבְרַעְי֖וֹן
לִבּ֑וֹ
שְׁה֥וּא
עָמֵ֖ל
תַּ֥חַת
הַשָּֽׁמֶשׁ:
[כג]
כִּ֧י
כָל־יָמָ֣יו
מַכְאֹבִ֗ים
וָכַ֙עַס֙
עִנְיָנ֔וֹ
גַּם־בַּלַּ֖יְלָה
לֹא־שָׁכַ֣ב
לִבּ֑וֹ
גַּם־זֶ֖ה
הֶ֥בֶל
הֽוּא:
[כד]
אֵֽין־ט֤וֹב
בָּאָדָם֙
שֶׁיֹּאכַ֣ל
וְשָׁתָ֔ה
וְהֶרְאָ֧ה
אֶת־נַפְשׁ֛וֹ
ט֖וֹב
בַּעֲמָל֑וֹ
גַּם־זֹה֙
רָאִ֣יתִי
אָ֔נִי
כִּ֛י
מִיַּ֥ד
הָאֱלֹהִ֖ים
הִֽיא:
[כה]
כִּ֣י
מִ֥י
יֹאכַ֛ל
וּמִ֥י
יָח֖וּשׁ
ח֥וּץ
מִמֶּֽנִּי:
[כו]
כִּ֤י
לְאָדָם֙
שֶׁטּ֣וֹב
לְפָנָ֔יו
נָתַ֛ן
חָכְמָ֥ה
וְדַ֖עַת
וְשִׂמְחָ֑ה
וְלַחוֹטֶא֩
נָתַ֨ן
עִנְיָ֜ן
לֶאֱסֹ֣ף
וְלִכְנ֗וֹס
לָתֵת֙
לְטוֹב֙
לִפְנֵ֣י
הָאֱלֹהִ֔ים
גַּם־זֶ֥ה
הֶ֖בֶל
וּרְע֥וּת
רֽוּחַ:
פרק ב
(ב)
ולשמחה
ג'
וסרני
פלשתים
כה
אמר
יי'
צבאות
צום
מה
זה
עשה.
(ו)
ברכות
ב'
בחשבון
עשיתי
לי.
(ז)
וצאן
ד'
וכל
מעשר
בקר
ויזבח
בלק
בקר
וצאן
דחזקיה
גם
מקנה
בקר
וצאן
הרבה
היה
לי.
(ח)
שרים
ח'
בלשנה
קדמו
כחללים
בקול
וכנרות
וכנרות
עשיתי
לי
בקינותיהם
ומחוצה.
ב'
מלין
דמיין
חס'
בלשנ'
מבית
תענגיה
ותענגות
בני.
(ט)
עמדה
ד'
וסימ'
כי
עמדה
מלדת
וגם
האשרה
במישור
אף
חכמתי
עמדה
לי.
(טז)
זכרון
ג'
וסימנהון
זכרון
תרועה
מקרא
קדש
אין
זכרון
לראשנים
כי
אין
זכרון
לחכם
עם
הכסיל
לעולם.
(יז)
את
החיים
ג'
ראה
נתתי
לפניך
ותאמר
נעמי
ושנאתי.
(יח)
עמל
ה'
בסיפ'
וסימנ'
ושנאתי
אני
מה
הוה
מה
יתרון
יש
אחד
ואין
שני
כי
הוא
חלקך
בחיים.
(כא)
לאדם
כל
סיפרא
קמצ'
ב'
מ'
ב'
כי
לאדם
שטוב
ולאדם
שלא
עמל
בו.
(כד)
אני
ו'
בסיפ'
וסימנהון
וראיתי
אני
וידעתי
גם
אני
גם
זה
ראיתי
הנה
אשר
ראיתי
אשר
חטא
ואמרתי
אני.
(כו)
זה
הבל
ורעות
רוח
ג'
בסופ'
פס'
כי
לאדם
שטוב
לפניו
כי
היא
קנאת
טוב
מראה
עינים
מהלך
נפש.