פרק ג
[א]
לַכֹּ֖ל
זְמָ֑ן
וְעֵ֥ת
לְכָל־חֵ֖פֶץ
תַּ֥חַת
הַשָּׁמָֽיִם:
ס
[ב]
עֵ֥ת
לָלֶ֖דֶת
וְעֵ֣ת
לָמ֑וּת
עֵ֣ת
לָטַ֔עַת
וְעֵ֖ת
לַעֲק֥וֹר
נָטֽוּעַ:
[ג]
עֵ֤ת
לַהֲרוֹג֙
וְעֵ֣ת
לִרְפּ֔וֹא
עֵ֥ת
לִפְר֖וֹץ
וְעֵ֥ת
לִבְנֽוֹת:
[ד]
עֵ֤ת
לִבְכּוֹת֙
וְעֵ֣ת
לִשְׂח֔וֹק
עֵ֥ת
סְפ֖וֹד
וְעֵ֥ת
רְקֽוֹד:
[ה]
עֵ֚ת
לְהַשְׁלִ֣יךְ
אֲבָנִ֔ים
וְעֵ֖ת
כְּנ֣וֹס
אֲבָנִ֑ים
עֵ֣ת
לַחֲב֔וֹק
וְעֵ֖ת
לִרְחֹ֥ק
מֵחַבֵּֽק:
[ו]
עֵ֤ת
לְבַקֵּשׁ֙
וְעֵ֣ת
לְאַבֵּ֔ד
עֵ֥ת
לִשְׁמ֖וֹר
וְעֵ֥ת
לְהַשְׁלִֽיךְ:
[ז]
עֵ֤ת
לִקְר֙וֹעַ֙
וְעֵ֣ת
לִתְפּ֔וֹר
עֵ֥ת
לַחֲשׁ֖וֹת
וְעֵ֥ת
לְדַבֵּֽר:
[ח]
עֵ֤ת
לֶֽאֱהֹב֙
וְעֵ֣ת
לִשְׂנֹ֔א
עֵ֥ת
מִלְחָמָ֖ה
וְעֵ֥ת
שָׁלֽוֹם:
ס
[ט]
מַה־יִּתְרוֹן֙
הָעוֹשֶׂ֔ה
בַּאֲשֶׁ֖ר
ה֥וּא
עָמֵֽל:
[י]
רָאִ֣יתִי
אֶת־הָעִנְיָ֗ן
אֲשֶׁ֨ר
נָתַ֧ן
אֱלֹהִ֛ים
לִבְנֵ֥י
הָאָדָ֖ם
לַעֲנ֥וֹת
בּֽוֹ:
[יא]
אֶת־הַכֹּ֥ל
עָשָׂ֖ה
יָפֶ֣ה
בְעִתּ֑וֹ
גַּ֤ם
אֶת־הָעֹלָם֙
נָתַ֣ן
בְּלִבָּ֔ם
מִבְּלִ֞י
אֲשֶׁ֧ר
לֹא־יִמְצָ֣א
הָאָדָ֗ם
אֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֛ה
אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה
הָאֱלֹהִ֖ים
מֵרֹ֥אשׁ
וְעַד־סֽוֹף:
[יב]
יָדַ֕עְתִּי
כִּ֛י
אֵ֥ין
ט֖וֹב
בָּ֑ם
כִּ֣י
אִם־לִשְׂמ֔וֹחַ
וְלַעֲשׂ֥וֹת
ט֖וֹב
בְּחַיָּֽיו:
[יג]
וְגַ֤ם
כָּל־הָאָדָם֙
שֶׁיֹּאכַ֣ל
וְשָׁתָ֔ה
וְרָאָ֥ה
ט֖וֹב
בְּכָל־עֲמָל֑וֹ
מַתַּ֥ת
אֱלֹהִ֖ים
הִֽיא:
[יד]
יָדַ֗עְתִּי
כִּ֠י
כָּל־אֲשֶׁ֨ר
יַעֲשֶׂ֤ה
הָאֱלֹהִים֙
ה֚וּא
יִהְיֶ֣ה
לְעוֹלָ֔ם
עָלָיו֙
אֵ֣ין
לְהוֹסִ֔יף
וּמִמֶּ֖נּוּ
אֵ֣ין
לִגְרֹ֑עַ
וְהָאֱלֹהִ֣ים
עָשָׂ֔ה
שֶׁיִּֽרְא֖וּ
מִלְּפָנָֽיו:
[טו]
מַה־שֶּֽׁהָיָה֙
כְּבָ֣ר
ה֔וּא
וַאֲשֶׁ֥ר
לִהְי֖וֹת
כְּבָ֣ר
הָיָ֑ה
וְהָאֱלֹהִ֖ים
יְבַקֵּ֥שׁ
אֶת־נִרְדָּֽף:
[טז]
וְע֥וֹד
רָאִ֖יתִי
תַּ֣חַת
הַשָּׁ֑מֶשׁ
מְק֤וֹם
הַמִּשְׁפָּט֙
שָׁ֣מָּה
הָרֶ֔שַׁע
וּמְק֥וֹם
הַצֶּ֖דֶק
שָׁ֥מָּה
הָרָֽשַׁע:
[יז]
אָמַ֤רְתִּֽי
אֲנִי֙
בְּלִבִּ֔י
אֶת־הַצַּדִּיק֙
וְאֶת־הָ֣רָשָׁ֔ע
יִשְׁפֹּ֖ט
הָאֱלֹהִ֑ים
כִּי־עֵ֣ת
לְכָל־חֵ֔פֶץ
וְעַ֥ל
כָּל־הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה
שָֽׁם:
[יח]
אָמַ֤רְתִּֽי
אֲנִי֙
בְּלִבִּ֔י
עַל־דִּבְרַת֙
בְּנֵ֣י
הָאָדָ֔ם
לְבָרָ֖ם
הָאֱלֹהִ֑ים
וְלִרְא֕וֹת
שְׁהֶם־בְּהֵמָ֥ה
הֵ֖מָּה
לָהֶֽם:
[יט]
כִּי֩
מִקְרֶ֨ה
בְֽנֵי־הָאָדָ֜ם
וּמִקְרֶ֣ה
הַבְּהֵמָ֗ה
וּמִקְרֶ֤ה
אֶחָד֙
לָהֶ֔ם
כְּמ֥וֹת
זֶה֙
כֵּ֣ן
מ֣וֹת
זֶ֔ה
וְר֥וּחַ
אֶחָ֖ד
לַכֹּ֑ל
וּמוֹתַ֨ר
הָאָדָ֤ם
מִן־הַבְּהֵמָה֙
אָ֔יִן
כִּ֥י
הַכֹּ֖ל
הָֽבֶל:
[כ]
הַכֹּ֥ל
הוֹלֵ֖ךְ
אֶל־מָק֣וֹם
אֶחָ֑ד
הַכֹּל֙
הָיָ֣ה
מִן־הֶעָפָ֔ר
וְהַכֹּ֖ל
שָׁ֥ב
אֶל־הֶעָפָֽר:
[כא]
מִ֣י
יוֹדֵ֗עַ
ר֚וּחַ
בְּנֵ֣י
הָאָדָ֔ם
הָעֹלָ֥ה
הִ֖יא
לְמָ֑עְלָה
וְר֙וּחַ֙
הַבְּהֵמָ֔ה
הַיֹּרֶ֥דֶת
הִ֖יא
לְמַ֥טָּה
לָאָֽרֶץ:
[כב]
וְרָאִ֗יתִי
כִּ֣י
אֵ֥ין
טוֹב֙
מֵאֲשֶׁ֨ר
יִשְׂמַ֤ח
הָאָדָם֙
בְּֽמַעֲשָׂ֔יו
כִּי־ה֖וּא
חֶלְק֑וֹ
כִּ֣י
מִ֤י
יְבִיאֶ֙נּוּ֙
לִרְא֔וֹת
בְּמֶ֖ה
שֶׁיִּהְיֶ֥ה
אַחֲרָֽיו:
פרק ג
[א]
לכל
זמן
ועת
לכל חפץ
תחת
השמים:
ס
[ב]
עת
ללדת
ועת
למות
עת
לטעת
ועת
לעקור
נטוע:
[ג]
עת
להרוג
ועת
לרפוא
עת
לפרוץ
ועת
לבנות:
[ד]
עת
לבכות
ועת
לשחוק
עת
ספוד
ועת
רקוד:
[ה]
עת
להשליך
אבנים
ועת
כנוס
אבנים
עת
לחבוק
ועת
לרחק
מחבק:
[ו]
עת
לבקש
ועת
לאבד
עת
לשמור
ועת
להשליך:
[ז]
עת
לקרוע
ועת
לתפור
עת
לחשות
ועת
לדבר:
[ח]
עת
לאהב
ועת
לשנא
עת
מלחמה
ועת
שלום:
ס
[ט]
מה יתרון
העושה
באשר
הוא
עמל:
[י]
ראיתי
את הענין
אשר
נתן
אלהים
לבני
האדם
לענות
בו:
[יא]
את הכל
עשה
יפה
בעתו
גם
את העלם
נתן
בלבם
מבלי
אשר
לא ימצא
האדם
את המעשה
אשר עשה
האלהים
מראש
ועד סוף:
[יב]
ידעתי
כי
אין
טוב
בם
כי
אם לשמוח
ולעשות
טוב
בחייו:
[יג]
וגם
כל האדם
שיאכל
ושתה
וראה
טוב
בכל עמלו
מתת
אלהים
היא:
[יד]
ידעתי
כי
כל אשר
יעשה
האלהים
הוא
יהיה
לעולם
עליו
אין
להוסיף
וממנו
אין
לגרע
והאלהים
עשה
שיראו
מלפניו:
[טו]
מה שהיה
כבר
הוא
ואשר
להיות
כבר
היה
והאלהים
יבקש
את נרדף:
[טז]
ועוד
ראיתי
תחת
השמש
מקום
המשפט
שמה
הרשע
ומקום
הצדק
שמה
הרשע:
[יז]
אמרתי
אני
בלבי
את הצדיק
ואת הרשע
ישפט
האלהים
כי עת
לכל חפץ
ועל
כל המעשה
שם:
[יח]
אמרתי
אני
בלבי
על דברת
בני
האדם
לברם
האלהים
ולראות
שהם בהמה
המה
להם:
[יט]
כי
מקרה
בני האדם
ומקרה
הבהמה
ומקרה
אחד
להם
כמות
זה
כן
מות
זה
ורוח
אחד
לכל
ומותר
האדם
מן הבהמה
אין
כי
הכל
הבל:
[כ]
הכל
הולך
אל מקום
אחד
הכל
היה
מן העפר
והכל
שב
אל העפר:
[כא]
מי
יודע
רוח
בני
האדם
העלה
היא
למעלה
ורוח
הבהמה
הירדת
היא
למטה
לארץ:
[כב]
וראיתי
כי
אין
טוב
מאשר
ישמח
האדם
במעשיו
כי הוא
חלקו
כי
מי
יביאנו
לראות
במה
שיהיה
אחריו: