מאגר הכתר קהלת פרק ד עם פירוש רלב"ג ביאור המילות

פרק ד
[א] וְשַׁ֣בְתִּֽי אֲנִ֗י וָֽאֶרְאֶה֙ אֶת־כָּל־הָ֣עֲשֻׁקִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נַעֲשִׂ֖ים תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְהִנֵּ֣ה׀ דִּמְעַ֣ת הָעֲשֻׁקִ֗ים וְאֵ֤ין לָהֶם֙ מְנַחֵ֔ם וּמִיַּ֤ד עֹֽשְׁקֵיהֶם֙ כֹּ֔חַ וְאֵ֥ין לָהֶ֖ם מְנַחֵֽם:
[ב] וְשַׁבֵּ֧חַ אֲנִ֛י אֶת־הַמֵּתִ֖ים שֶׁכְּבָ֣ר מֵ֑תוּ מִן־הַ֣חַיִּ֔ים אֲשֶׁ֛ר הֵ֥מָּה חַיִּ֖ים עֲדֶֽנָה:
[ג] וְטוֹב֙ מִשְּׁנֵיהֶ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־עֲדֶ֖ן לֹ֣א הָיָ֑ה אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־רָאָה֙ אֶת־הַמַּעֲשֶׂ֣ה הָרָ֔ע אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ:
[ד] וְרָאִ֨יתִֽי אֲנִ֜י אֶת־כָּל־עָמָ֗ל וְאֵת֙ כָּל־כִּשְׁר֣וֹן הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה כִּ֛י הִ֥יא קִנְאַת־אִ֖ישׁ מֵרֵעֵ֑הוּ גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ:
[ה] הַכְּסִיל֙ חֹבֵ֣ק אֶת־יָדָ֔יו וְאֹכֵ֖ל אֶת־בְּשָׂרֽוֹ:
[ו] ט֕וֹב מְלֹ֥א כַ֖ף נָ֑חַת מִמְּלֹ֥א חָפְנַ֛יִם עָמָ֖ל וּרְע֥וּת רֽוּחַ:
[ז] וְשַׁ֧בְתִּי אֲנִ֛י וָאֶרְאֶ֥ה הֶ֖בֶל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ:
[ח] יֵ֣שׁ אֶחָד֩ וְאֵ֨ין שֵׁנִ֜י גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ וְאֵ֥ין קֵץ֙ לְכָל־עֲמָל֔וֹ גַּם־עֵינ֖יוֹ עֵינ֖וֹ לֹא־תִשְׂבַּ֣ע עֹ֑שֶׁר וּלְמִ֣י׀ אֲנִ֣י עָמֵ֗ל וּמְחַסֵּ֤ר אֶת־נַפְשִׁי֙ מִטּוֹבָ֔ה גַּם־זֶ֛ה הֶ֛בֶל וְעִנְיַ֥ן רָ֖ע הֽוּא:
[ט] טוֹבִ֥ים הַשְּׁנַ֖יִם מִן־הָאֶחָ֑ד אֲשֶׁ֧ר יֵשׁ־לָהֶ֛ם שָׂכָ֥ר ט֖וֹב בַּעֲמָלָֽם:
[י] כִּ֣י אִם־יִפֹּ֔לוּ הָאֶחָ֖ד יָקִ֣ים אֶת־חֲבֵר֑וֹ וְאִ֣יל֗וֹ הָֽאֶחָד֙ שֶׁיִּפּ֔וֹל וְאֵ֥ין שֵׁנִ֖י לַהֲקִימֽוֹ:
[יא] גַּ֛ם אִם־יִשְׁכְּב֥וּ שְׁנַ֖יִם וְחַ֣ם לָהֶ֑ם וּלְאֶחָ֖ד אֵ֥יךְ יֵחָֽם:
[יב] וְאִֽם־יִתְקְפוֹ֙ הָאֶחָ֔ד הַשְּׁנַ֖יִם יַעַמְד֣וּ נֶגְדּ֑וֹ וְהַחוּט֙ הַֽמֲשֻׁלָּ֔שׁ לֹ֥א בִמְהֵרָ֖ה יִנָּתֵֽק:
[יג] ט֛וֹב יֶ֥לֶד מִסְכֵּ֖ן וְחָכָ֑ם מִמֶּ֤לֶךְ זָקֵן֙ וּכְסִ֔יל אֲשֶׁ֛ר לֹא־יָדַ֥ע לְהִזָּהֵ֖ר עֽוֹד:
[יד] כִּֽי־מִבֵּ֥ית הָסוּרִ֖ים יָצָ֣א לִמְלֹ֑ךְ כִּ֛י גַּ֥ם בְּמַלְכוּת֖וֹ נוֹלַ֥ד רָֽשׁ:
[טו] רָאִ֙יתִי֙ אֶת־כָּל־הַ֣חַיִּ֔ים הַֽמְהַלְּכִ֖ים תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ עִ֚ם הַיֶּ֣לֶד הַשֵּׁנִ֔י אֲשֶׁ֥ר יַעֲמֹ֖ד תַּחְתָּֽיו:
[טז] אֵֽין־קֵ֣ץ לְכָל־הָעָ֗ם לְכֹ֤ל אֲשֶׁר־הָיָה֙ לִפְנֵיהֶ֔ם גַּ֥ם הָאַחֲרוֹנִ֖ים לֹ֣א יִשְׂמְחוּ־ב֑וֹ כִּֽי־גַם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וְרַעְי֥וֹן רֽוּחַ:
[יז] שְׁמֹ֣ר רַגְלְיךָ֗ רַגְלְךָ֗ כַּאֲשֶׁ֤ר תֵּלֵךְ֙ אֶל־בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים וְקָר֣וֹב לִשְׁמֹ֔עַ מִתֵּ֥ת הַכְּסִילִ֖ים זָ֑בַח כִּֽי־אֵינָ֥ם יוֹדְעִ֖ים לַעֲשׂ֥וֹת רָֽע:

פרק ד
(א) ומיד עושקיהם כח - הוא"ו מושכת השלילה הקודמת , באמרו ואין להם מנחם , והרצון בו: ולא מיד עושקיהם כח. (חלק רביעי) : "טוב ילד מסכן" (ד , יג) וגו' עד "שמור רגלך" (ד , יז). (יד) נולד רש - הוא מענין "ילד יום" (מש' כז , א) , שהרצון בו: הדבר שיתחדש ויקרה ביום ההוא. והנה הרצון בו: נתתחדש ויקרה לו שישוב רש אחר אשר היה מלך. (טו) אשר יעמוד תחתיו - רוצה לומר: במקומו , לרוב שלוָתו. וקרא 'הילד השני' - הילד הכסיל; כי מה שאמר בתחלה "מלך זקן וכסיל" (פס' יג) הוא על צד ההפלגה; רוצה לומר , שאע"פ שיהיה מלך ויהיה עם זה זקן , שהוא יותר מיושב הדעת. ואמנם ההקש השלם בבחינת אי זה יכשר (ע"פ קה' יא , ו) הוא ראוי שיהיה בנושא אחד , ולזה תארו אחר כך ב'ילד'. כאלו יאמר , שרבים בחרו שלמות הקנין בזולת החכמה , יותר מקנין החכמה בזולת שלמות הקנין. (חלק חמישי) : "שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים" (ד , יז) עד "טוב שם משמן טוב" (קה' ז , א). (יז) וקרוב לשמוע - הוא מקור לפי דעתנו. והרצון בו אצלנו , שראוי שיתקרב האדם לשמוע מצות השם , ולא יחשֹב שאין חשש אם יחטא כי יביא אחר זה קרבן על חטאו. כי שמוע לדברי השם יתעלה טוב מזבח (ע"פ ש"א טו , כב); ולזה אמר , כי ההתקרב לשמוע יותר נבחר מנתינת הכסילים זבח , כי אינם יודעים - רוצה לומר , שהם עושים זה לסכלותם ויחשבוהו עבודה לשם יתעלה. ואין הענין כן , כי לא ירצה השם יתעלה שיחטא האדם כדי שיביא לו זבח. והנה הכסילים יתנו הזבח לעשות רע , רוצה לומר: כדי שיעשו רע; כאלו היה הזבח פותח להם הדרך לעשות רע , כי חשבו שבו יתוקן מעוותם ועל זה הם סומכים בעשייתם הרע , וכאלו היה נתינתם הזבח כדי שיעשו רע. או יהיה פירוש לעשות רע - על עשיית הרע. והביאור הראשון נראה לנו יותר.