מאגר הכתר קהלת פרק ד עם פירוש ר' ישעיה מטראני

פרק ד
[א] וְשַׁ֣בְתִּֽי אֲנִ֗י וָֽאֶרְאֶה֙ אֶת־כָּל־הָ֣עֲשֻׁקִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נַעֲשִׂ֖ים תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְהִנֵּ֣ה׀ דִּמְעַ֣ת הָעֲשֻׁקִ֗ים וְאֵ֤ין לָהֶם֙ מְנַחֵ֔ם וּמִיַּ֤ד עֹֽשְׁקֵיהֶם֙ כֹּ֔חַ וְאֵ֥ין לָהֶ֖ם מְנַחֵֽם:
[ב] וְשַׁבֵּ֧חַ אֲנִ֛י אֶת־הַמֵּתִ֖ים שֶׁכְּבָ֣ר מֵ֑תוּ מִן־הַ֣חַיִּ֔ים אֲשֶׁ֛ר הֵ֥מָּה חַיִּ֖ים עֲדֶֽנָה:
[ג] וְטוֹב֙ מִשְּׁנֵיהֶ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־עֲדֶ֖ן לֹ֣א הָיָ֑ה אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־רָאָה֙ אֶת־הַמַּעֲשֶׂ֣ה הָרָ֔ע אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ:
[ד] וְרָאִ֨יתִֽי אֲנִ֜י אֶת־כָּל־עָמָ֗ל וְאֵת֙ כָּל־כִּשְׁר֣וֹן הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה כִּ֛י הִ֥יא קִנְאַת־אִ֖ישׁ מֵרֵעֵ֑הוּ גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ:
[ה] הַכְּסִיל֙ חֹבֵ֣ק אֶת־יָדָ֔יו וְאֹכֵ֖ל אֶת־בְּשָׂרֽוֹ:
[ו] ט֕וֹב מְלֹ֥א כַ֖ף נָ֑חַת מִמְּלֹ֥א חָפְנַ֛יִם עָמָ֖ל וּרְע֥וּת רֽוּחַ:
[ז] וְשַׁ֧בְתִּי אֲנִ֛י וָאֶרְאֶ֥ה הֶ֖בֶל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ:
[ח] יֵ֣שׁ אֶחָד֩ וְאֵ֨ין שֵׁנִ֜י גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ וְאֵ֥ין קֵץ֙ לְכָל־עֲמָל֔וֹ גַּם־עֵינ֖יוֹ עֵינ֖וֹ לֹא־תִשְׂבַּ֣ע עֹ֑שֶׁר וּלְמִ֣י׀ אֲנִ֣י עָמֵ֗ל וּמְחַסֵּ֤ר אֶת־נַפְשִׁי֙ מִטּוֹבָ֔ה גַּם־זֶ֛ה הֶ֛בֶל וְעִנְיַ֥ן רָ֖ע הֽוּא:
[ט] טוֹבִ֥ים הַשְּׁנַ֖יִם מִן־הָאֶחָ֑ד אֲשֶׁ֧ר יֵשׁ־לָהֶ֛ם שָׂכָ֥ר ט֖וֹב בַּעֲמָלָֽם:
[י] כִּ֣י אִם־יִפֹּ֔לוּ הָאֶחָ֖ד יָקִ֣ים אֶת־חֲבֵר֑וֹ וְאִ֣יל֗וֹ הָֽאֶחָד֙ שֶׁיִּפּ֔וֹל וְאֵ֥ין שֵׁנִ֖י לַהֲקִימֽוֹ:
[יא] גַּ֛ם אִם־יִשְׁכְּב֥וּ שְׁנַ֖יִם וְחַ֣ם לָהֶ֑ם וּלְאֶחָ֖ד אֵ֥יךְ יֵחָֽם:
[יב] וְאִֽם־יִתְקְפוֹ֙ הָאֶחָ֔ד הַשְּׁנַ֖יִם יַעַמְד֣וּ נֶגְדּ֑וֹ וְהַחוּט֙ הַֽמֲשֻׁלָּ֔שׁ לֹ֥א בִמְהֵרָ֖ה יִנָּתֵֽק:
[יג] ט֛וֹב יֶ֥לֶד מִסְכֵּ֖ן וְחָכָ֑ם מִמֶּ֤לֶךְ זָקֵן֙ וּכְסִ֔יל אֲשֶׁ֛ר לֹא־יָדַ֥ע לְהִזָּהֵ֖ר עֽוֹד:
[יד] כִּֽי־מִבֵּ֥ית הָסוּרִ֖ים יָצָ֣א לִמְלֹ֑ךְ כִּ֛י גַּ֥ם בְּמַלְכוּת֖וֹ נוֹלַ֥ד רָֽשׁ:
[טו] רָאִ֙יתִי֙ אֶת־כָּל־הַ֣חַיִּ֔ים הַֽמְהַלְּכִ֖ים תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ עִ֚ם הַיֶּ֣לֶד הַשֵּׁנִ֔י אֲשֶׁ֥ר יַעֲמֹ֖ד תַּחְתָּֽיו:
[טז] אֵֽין־קֵ֣ץ לְכָל־הָעָ֗ם לְכֹ֤ל אֲשֶׁר־הָיָה֙ לִפְנֵיהֶ֔ם גַּ֥ם הָאַחֲרוֹנִ֖ים לֹ֣א יִשְׂמְחוּ־ב֑וֹ כִּֽי־גַם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וְרַעְי֥וֹן רֽוּחַ:
[יז] שְׁמֹ֣ר רַגְלְיךָ֗ רַגְלְךָ֗ כַּאֲשֶׁ֤ר תֵּלֵךְ֙ אֶל־בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים וְקָר֣וֹב לִשְׁמֹ֔עַ מִתֵּ֥ת הַכְּסִילִ֖ים זָ֑בַח כִּֽי־אֵינָ֥ם יוֹדְעִ֖ים לַעֲשׂ֥וֹת רָֽע:

פרק ד
(ב) מן החיים אשר הם (בנוסחנו: המה) חיים עדיין ומצטערים בעולם להיות עשוקים ונעלבים; אבל המתים כבר יצאו מזה הצער. עֲדֶנָה - כמו 'עדיין'. (ג) עדן - כמו 'עדיין'. (ד) גם זה הבל ורצון רוח - כי מה לו להִתְקנוֹת ולעמֹל בדבר שאין לו יתרון. (ה) הכסיל חובק את ידיו - וגם מי שאינו רוצה לעמל כל עיקר , אפילו בשביל כדי חייו , אלא שחובק את ידיו ואוכל את בשרו - הוא כסיל , כי ראוי לו לאדם להיות עמל בכדי חייו. (ו) ורעות רוח - ברצון רוחו ובקנאה. (ח) יש אחד - תמצא אדם שהוא יחיד ואין לו חבר , שני. גם בן ואח אין לו , שיאמר זה: אני עמל בשבילו. ולמי אני עמל - ואינו אומר: למי אני עמל. (ט-י) טובים הם השניים בכל עניין ובכל עסק שיתעסקו מן האחד , שהשנים בעודם יחד יש להם שכר טוב בעמלם. ומפרש והולך היאך: כי אם יפלו וגו'. (יג-יד) טוב ילד מסכן - חכמה בפני עצמה היא זו , ואינו עונה למעלה. טוב ילד מסכן , שיש בו שתים לגריעותא: שהוא מסכן וילד , ממלך זקן , שיש בו שתים לשבח: שהוא מלך והוא זקן. כי הילד מסכן וחכם - אפילו מבית האסורים (בנוסחנו: הסורים) יצא למלוך ברוב חכמתו , כמו שהיה יוסף אבינו (ראה בר' מא - מב); והמלך הזקן - אפילו בתוך מלכותו ובתוך עושרו הוא נולד להיות רש מחמת כסילותו. (טו) ראיתי את כל החיים - אינו עונה למעלה. עם הילד השיני - אלו הם הבנים שיעמדו תחת האבות. כלומר: נתתי ליבי וחישבתי על זה הדור ועל הדור השיני שעומד אחריו. (טז) אין קץ לכל העם - כלומר: לכל הדורות שהיו לפניהם של אלו שני הדורות , ולא היה להם יתרון בעולם הזה. וגם האחרונים - כלומר: גם אלו שני דורות נמי לא ישמחו בעולם הזה , כי גם זה הבל - גם עכשיו הוא הבל העולם הזה כמו שהיה מתחילה. לפיכך הזכיר שני דורות , לפי שאי אפשר העולם להימצא בלא שני דורות , האבות והבנים. (יז) שמור רגלך - היזהר היאך תצטרך לילך אל בית האלהים: שאם תצטרך להביא נדבת שלמים ותודות הרי טוב , ואם להביא חטאות ואשמות אינו טוב. וקרוב תהיה לשמוע דברי הבורא , שלא תחטא ותצטרך להביא חטאות ואשמות. מתת הכסילים זבח - על תחילת המקרא עונה: היזהר מלהיצטרך לתת זבח כמו הכסילים , שחוטאים ומביאין חטאות להתכפר , אשר אינם יודעים וסבורים לעשות רע כשחוטאים , ולבסוף מצטרכים להביא כפרה על נפשם. זה כי הוא כמו 'אשר'.