פרק ד
[א]
וְשַׁ֣בְתִּֽי
אֲנִ֗י
וָֽאֶרְאֶה֙
אֶת־כָּל־הָ֣עֲשֻׁקִ֔ים
אֲשֶׁ֥ר
נַעֲשִׂ֖ים
תַּ֣חַת
הַשָּׁ֑מֶשׁ
וְהִנֵּ֣ה׀
דִּמְעַ֣ת
הָעֲשֻׁקִ֗ים
וְאֵ֤ין
לָהֶם֙
מְנַחֵ֔ם
וּמִיַּ֤ד
עֹֽשְׁקֵיהֶם֙
כֹּ֔חַ
וְאֵ֥ין
לָהֶ֖ם
מְנַחֵֽם:
[ב]
וְשַׁבֵּ֧חַ
אֲנִ֛י
אֶת־הַמֵּתִ֖ים
שֶׁכְּבָ֣ר
מֵ֑תוּ
מִן־הַ֣חַיִּ֔ים
אֲשֶׁ֛ר
הֵ֥מָּה
חַיִּ֖ים
עֲדֶֽנָה:
[ג]
וְטוֹב֙
מִשְּׁנֵיהֶ֔ם
אֵ֥ת
אֲשֶׁר־עֲדֶ֖ן
לֹ֣א
הָיָ֑ה
אֲשֶׁ֤ר
לֹֽא־רָאָה֙
אֶת־הַמַּעֲשֶׂ֣ה
הָרָ֔ע
אֲשֶׁ֥ר
נַעֲשָׂ֖ה
תַּ֥חַת
הַשָּֽׁמֶשׁ:
[ד]
וְרָאִ֨יתִֽי
אֲנִ֜י
אֶת־כָּל־עָמָ֗ל
וְאֵת֙
כָּל־כִּשְׁר֣וֹן
הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה
כִּ֛י
הִ֥יא
קִנְאַת־אִ֖ישׁ
מֵרֵעֵ֑הוּ
גַּם־זֶ֥ה
הֶ֖בֶל
וּרְע֥וּת
רֽוּחַ:
[ה]
הַכְּסִיל֙
חֹבֵ֣ק
אֶת־יָדָ֔יו
וְאֹכֵ֖ל
אֶת־בְּשָׂרֽוֹ:
[ו]
ט֕וֹב
מְלֹ֥א
כַ֖ף
נָ֑חַת
מִמְּלֹ֥א
חָפְנַ֛יִם
עָמָ֖ל
וּרְע֥וּת
רֽוּחַ:
[ז]
וְשַׁ֧בְתִּי
אֲנִ֛י
וָאֶרְאֶ֥ה
הֶ֖בֶל
תַּ֥חַת
הַשָּֽׁמֶשׁ:
[ח]
יֵ֣שׁ
אֶחָד֩
וְאֵ֨ין
שֵׁנִ֜י
גַּ֣ם
בֵּ֧ן
וָאָ֣ח
אֵֽין־ל֗וֹ
וְאֵ֥ין
קֵץ֙
לְכָל־עֲמָל֔וֹ
גַּם־עֵינ֖יוֹ
עֵינ֖וֹ
לֹא־תִשְׂבַּ֣ע
עֹ֑שֶׁר
וּלְמִ֣י׀
אֲנִ֣י
עָמֵ֗ל
וּמְחַסֵּ֤ר
אֶת־נַפְשִׁי֙
מִטּוֹבָ֔ה
גַּם־זֶ֛ה
הֶ֛בֶל
וְעִנְיַ֥ן
רָ֖ע
הֽוּא:
[ט]
טוֹבִ֥ים
הַשְּׁנַ֖יִם
מִן־הָאֶחָ֑ד
אֲשֶׁ֧ר
יֵשׁ־לָהֶ֛ם
שָׂכָ֥ר
ט֖וֹב
בַּעֲמָלָֽם:
[י]
כִּ֣י
אִם־יִפֹּ֔לוּ
הָאֶחָ֖ד
יָקִ֣ים
אֶת־חֲבֵר֑וֹ
וְאִ֣יל֗וֹ
הָֽאֶחָד֙
שֶׁיִּפּ֔וֹל
וְאֵ֥ין
שֵׁנִ֖י
לַהֲקִימֽוֹ:
[יא]
גַּ֛ם
אִם־יִשְׁכְּב֥וּ
שְׁנַ֖יִם
וְחַ֣ם
לָהֶ֑ם
וּלְאֶחָ֖ד
אֵ֥יךְ
יֵחָֽם:
[יב]
וְאִֽם־יִתְקְפוֹ֙
הָאֶחָ֔ד
הַשְּׁנַ֖יִם
יַעַמְד֣וּ
נֶגְדּ֑וֹ
וְהַחוּט֙
הַֽמֲשֻׁלָּ֔שׁ
לֹ֥א
בִמְהֵרָ֖ה
יִנָּתֵֽק:
[יג]
ט֛וֹב
יֶ֥לֶד
מִסְכֵּ֖ן
וְחָכָ֑ם
מִמֶּ֤לֶךְ
זָקֵן֙
וּכְסִ֔יל
אֲשֶׁ֛ר
לֹא־יָדַ֥ע
לְהִזָּהֵ֖ר
עֽוֹד:
[יד]
כִּֽי־מִבֵּ֥ית
הָסוּרִ֖ים
יָצָ֣א
לִמְלֹ֑ךְ
כִּ֛י
גַּ֥ם
בְּמַלְכוּת֖וֹ
נוֹלַ֥ד
רָֽשׁ:
[טו]
רָאִ֙יתִי֙
אֶת־כָּל־הַ֣חַיִּ֔ים
הַֽמְהַלְּכִ֖ים
תַּ֣חַת
הַשָּׁ֑מֶשׁ
עִ֚ם
הַיֶּ֣לֶד
הַשֵּׁנִ֔י
אֲשֶׁ֥ר
יַעֲמֹ֖ד
תַּחְתָּֽיו:
[טז]
אֵֽין־קֵ֣ץ
לְכָל־הָעָ֗ם
לְכֹ֤ל
אֲשֶׁר־הָיָה֙
לִפְנֵיהֶ֔ם
גַּ֥ם
הָאַחֲרוֹנִ֖ים
לֹ֣א
יִשְׂמְחוּ־ב֑וֹ
כִּֽי־גַם־זֶ֥ה
הֶ֖בֶל
וְרַעְי֥וֹן
רֽוּחַ:
[יז]
שְׁמֹ֣ר
רַגְלְיךָ֗
רַגְלְךָ֗
כַּאֲשֶׁ֤ר
תֵּלֵךְ֙
אֶל־בֵּ֣ית
הָאֱלֹהִ֔ים
וְקָר֣וֹב
לִשְׁמֹ֔עַ
מִתֵּ֥ת
הַכְּסִילִ֖ים
זָ֑בַח
כִּֽי־אֵינָ֥ם
יוֹדְעִ֖ים
לַעֲשׂ֥וֹת
רָֽע:
פרק ד
(א)
ומיד
עושקיהם
כח
-
הוא"ו
מושכת
השלילה
הקודמת
,
באמרו
ואין
להם
מנחם
,
והרצון
בו:
ולא
מיד
עושקיהם
כח.
(חלק
רביעי)
:
"טוב
ילד
מסכן"
(ד
,
יג)
וגו'
עד
"שמור
רגלך"
(ד
,
יז).
(יד)
נולד
רש
-
הוא
מענין
"ילד
יום"
(מש'
כז
,
א)
,
שהרצון
בו:
הדבר
שיתחדש
ויקרה
ביום
ההוא.
והנה
הרצון
בו:
נתתחדש
ויקרה
לו
שישוב
רש
אחר
אשר
היה
מלך.
(טו)
אשר
יעמוד
תחתיו
-
רוצה
לומר:
במקומו
,
לרוב
שלוָתו.
וקרא
'הילד
השני'
-
הילד
הכסיל;
כי
מה
שאמר
בתחלה
"מלך
זקן
וכסיל"
(פס'
יג)
הוא
על
צד
ההפלגה;
רוצה
לומר
,
שאע"פ
שיהיה
מלך
ויהיה
עם
זה
זקן
,
שהוא
יותר
מיושב
הדעת.
ואמנם
ההקש
השלם
בבחינת
אי
זה
יכשר
(ע"פ
קה'
יא
,
ו)
הוא
ראוי
שיהיה
בנושא
אחד
,
ולזה
תארו
אחר
כך
ב'ילד'.
כאלו
יאמר
,
שרבים
בחרו
שלמות
הקנין
בזולת
החכמה
,
יותר
מקנין
החכמה
בזולת
שלמות
הקנין.
(חלק
חמישי)
:
"שמור
רגלך
כאשר
תלך
אל
בית
האלהים"
(ד
,
יז)
עד
"טוב
שם
משמן
טוב"
(קה'
ז
,
א).
(יז)
וקרוב
לשמוע
-
הוא
מקור
לפי
דעתנו.
והרצון
בו
אצלנו
,
שראוי
שיתקרב
האדם
לשמוע
מצות
השם
,
ולא
יחשֹב
שאין
חשש
אם
יחטא
כי
יביא
אחר
זה
קרבן
על
חטאו.
כי
שמוע
לדברי
השם
יתעלה
טוב
מזבח
(ע"פ
ש"א
טו
,
כב);
ולזה
אמר
,
כי
ההתקרב
לשמוע
יותר
נבחר
מנתינת
הכסילים
זבח
,
כי
אינם
יודעים
-
רוצה
לומר
,
שהם
עושים
זה
לסכלותם
ויחשבוהו
עבודה
לשם
יתעלה.
ואין
הענין
כן
,
כי
לא
ירצה
השם
יתעלה
שיחטא
האדם
כדי
שיביא
לו
זבח.
והנה
הכסילים
יתנו
הזבח
לעשות
רע
,
רוצה
לומר:
כדי
שיעשו
רע;
כאלו
היה
הזבח
פותח
להם
הדרך
לעשות
רע
,
כי
חשבו
שבו
יתוקן
מעוותם
ועל
זה
הם
סומכים
בעשייתם
הרע
,
וכאלו
היה
נתינתם
הזבח
כדי
שיעשו
רע.
או
יהיה
פירוש
לעשות
רע
-
על
עשיית
הרע.
והביאור
הראשון
נראה
לנו
יותר.