מאגר הכתר קהלת פרק ד עם פירוש ראב"ע

פרק ד
(א) ושבתי - כאומר: חזרתי בי ושבתי מזה העניין , שחשבתי שהטוב לאדם - שישמח; בעבור שלא יוכל לשמוח , בעבור שיש בעולם חמס ויוקח ממנו ממונו בכח , ויהיה עשוק , שיעשקנו מלך או שופט שוחד או גנב. ופירוש מיד עושקיהם כח - שיש כח ביד העושקים , והעשוקים אין לאל ידם כי אם לבכות , ואין להם מנחם. כי דרך האבל הבוכה על המת , שיבואו לו מנחמים ויתנחם. והזכיר ואין להם מנחם פעמיים , בעבור שלא יועילו בכיתו וצעקתו פעם אחרי פעם. (ב) ושבח. ושבח - שם התואר , כמו "ירא אני" (דנ' א , י); ונפתח החי"ת בעבור היותו מאותיות הגרון. עדנה - חסר ה"א , והוא 'עד הנה'. וזה העניין שאמר , שהמתים יותר משובחים מן החיים , הוא כנגד העשוקים (ראה לעיל , א); שכל אדם יקבל כל מה שיבוא עליו מן השמים , ולא יוכל לסבול עושק שיעשה לו בן אדם שהוא כמוהו , ויבחר מות מחיים (ע"פ יר' ח , ג). (ג) וטוב. מלת עדן מורכבת , והיא חסרת ה"א לפני הנו"ן ואחריו , כמו "עדנה" (לעיל , ב). והעניין , שהמתים שמתו (ראה שם) כבר מצאו מנוח ולא שמעו קול נוגש (ע"פ איוב ג , יח). וטוב מהחיים והמתים - אשר לא נבראו עד עתה. בעבור היות העשוקים בגופם (ראה לעיל , א) , כמו האסירים והשבויים , או עשוקי ממון , שהם מצטערים , ואם הם חיים; והמתים , ואם שאיננו עתה , כבר נעשקו גם הם. ורבים יתמהו: איך יאמר וטוב למי שלא נברא? ואיננו תמה , בעבור קוצר הלשון לדבר , כי הם על דרך דמיונות. כמו שיאמרו חכמי שיקול הדעת , כי כל דבר הוא 'יש' או 'אין'; ואם הוא 'דבר' , איך הוא 'אין'? (ד) וראיתי רוב כל עמל האדם , גם כשרון מעשיהם - בעבור בני האדם שיקנאו זה בזה , וירצה להתפאר על חבירו , ושלא יהיה חסר ממנו בדירתו ומלבושו ובניו ומאכלו וחכמתו וטוב השם. (ה) הכסיל - גם יש באדם כסילים עצלים , אין להם קנאה ולא יתעסקו במלאכה שיחיו ממנה , רק חובקים את ידיהם ואוכלים מה שיש להם , וישארו בלא מחיה. ואחר שהוא אוכל כל מה שיש לו ולא יעמול להוסיף , כאילו אוכל את בשרו , בעבור שימות ברעב. (ו) טוב - דברי הכסיל הוא: דיי לי מלא כפי לחם בנחת , ממלא חפנים בעמל ורעות רוח - שיחשוב לדבר עתיד , מה יאכל מחר , והוא לא ידע מה ילד יום (ע"פ מש' כז , א). (ז) ושבתי - שבתי מהסתכל בדברי זה הכסיל , וראיתי כסיל אחר הפך הראשון: (ח) יש. יתכן היות שני - חבר או משרת; או אשה שהיא עזר כנגדו , והוא יותר נכון. ואין קץ לכל עמלו - והעניין , שיש לו עושר אין קץ לו , ונפשו לא שבעה ולא שקטה מעמל. ולמה לא יחשוב בלבו: למי אני עמל , ולמה אחסר את נפשי מכל תענוג? והנה אין מי יירשני , שתשמח נפשי שאעזוב בני או אחי בטוב! גם זה הבל - הוסיף גם , להורות כי הכסיל הראשון (ראה לעיל , ה) הבל הוא כמו האחרון. ואם שניהם כסילים , החכם יהיה כענין "רש (בנוסחנו: ראש) ועושר אל תתן לי" (מש' ל , ח). (ט) טובים - ישוב על הכסיל שהוא לבדו (ראה לעיל , ח) , ויאמר: הלא היה לו טוב להיות לו מי שיתחבר עמו ויעזור אותו! אז יהיה להם שכר טוב בעמלם - והוא המאכל והמשתה. (י) כי אם - ואם יארע לו חולי או יפול זה או זה , יעזרנו חבירו. ומלת אי (בנוסחנו: ואִילוֹ) - כמו "אוי" (הו' ז , יג) , ואין לה דומה כי אם בספר הזה: "אי לך ארץ" (קה' י , טז). (יא) גם בהתחבר הגויות יחמו , כענין "ושכבה בחיקך וחם לאדוני המלך" (מ"א א , ב). (יב) ואם יתקפו - אם יתחזק עליו אדם אחד , השנים יעמדו נגדו. מלת 'יתקף' - מהפעלים היוצאים , כמו "תתקפהו" (איוב יד , כ). ובא חסר נו"ן או ה"א , כמו "וזה שמו אשר יקראוֹ" (יר' כג , ו). ויש אומרים , כי וי"ו שליתקפו - נוסף; וזה רחוק , כי לא ימצא וי"ו נוסף בסוף המלה כי אם בשמות לבדם; כמו "למעיינו מים" (תה' קיד , ח); "בנו בעור" (במ' כד , ג). והחוט המשולש - אם עניין "ואין שני" (לעיל , י) הוא העזר , יהיה המשולש - הבן , כעניין "לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער" (תה' קכז , ה). (יג) טוב. כאשר השלים לבאר כי עניין הכסיל , ואפילו שיש לו עושר רב - הבל הוא , הזכיר כי הטוב הוא החכם , ואפילו יהיה עני; כי מסכן - כמו 'דל' , כמו "אשר לא במסכנות" (דב' ח , ט). וילד כנגד זקן , ומסכן כנגד מלך , וחכם כנגד כסיל. ועניין ילד - שכל יום יוסיף חכמה , והזקן לא ידע להזהר עוד , בעבור שזקן בכסילות. (יד) כי יתכן שיהיה הילד שהוא חכם - מלך (ראה לעיל , יג) , ואפילו שהיה בבית הסורים. והמלה חסרת אל"ף; כמו "מלפנו מבהמות ארץ" (איוב לה , יא) , שהוא מן "ואאלפך חכמה" (איוב לג , לג). וזה הילד - כמו יוסף , שחכמתו שמתהו לאדון. ואמר שלמה: אל תתמה איך יצא החכם מדָבָר להפך , כי גם הזקן שהוא מלך (ראה לעיל , יג) נולד רש; כעניין "ערום יצאתי מבטן אמי" (איוב א , כא). (טו) ראיתי. עם הילד השני - הוא שמלך תחת הזקן. וקראו שני בעבור היותו ילד , בא אחריו ועמד תחתיו. (טז) ואע"פ שהוא חכם לא ישמחו בו כל החיים , כי משפטי המלוכה קשים. ותוספת גם טרם האחרונים - להורות על אשר לפניהם , כי גם הם לא שמחו בזקן הכסיל. ויש מפרשים הילד השני - הדור הבא אחריו , והעניין , כי ראה "החיים המהלכים תחת השמש" (לעיל , טו) , והם עם יורשיהם שיעמדו תחתיהם כמו שהיו הם עם הראשונים אשר היו לפניהם , ואלה ואלה לא ישמחו לעולם. (יז) שמור רגלך. רובי המפרשים פרשו רגלך - כמו "ולא עשה רגליו" (ש"ב יט , כה); ודרך פשוטו הוא: כאשר הזכיר המלך , וש"לא ישמחו בו" (לעיל , טז) הקרובים אליו בעבור שיפחדו ממנו , והבא אל ארמונו ושומר במלבושיו ודברי פיו , אמר: יותר מזה יש עליך להשמר כאשר תלך אל בית האלהים. וענין שמור רגלך - כאדם שיאמר: מקום פלוני מסוכן הוא , ואם לא תדע להשמר , שמור רגלך מלכת , פן תהיה הליכת רגלך לך למוקש (ע"פ שמ' כג , לג). ועניין וקרוב לשמוע - אע"פ שאמרתי לך שמור רגלך , אין האלהים רחוק כדרך בשר ודם , רק יותר קרוב הוא לקבל דבריך , אם תקראנו באמת , מזבח שיתנו הכסילים. כי אינם יודעים , רק לעשות רע - כמו "אין טוב באדם שיאכל ושתה" (קה' ב , כד); והעניין: כי אין להם דעת נכונה לעשות טוב. ויש אומרים , כי הכסילים - אפילו לעשות רע אינם יודעים , ואף כי הטוב. ויש אומרים , כי פירוש רע - כמו 'רצון'.