מאגר הכתר קהלת פרק ה עם פירוש רלב"ג

פרק ה
(א) וכשתתבונן בשם יתעלה להשכיל ולדעת אותו , אל תבהל ותמהר על פיך , ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים , אם לא אַחַר העיון הרב , והתבאר לך שמה שחייבת אותו לו הוא מחויב בהכרח , או מה ששללת ממנו הוא משולל ממנו בהכרח. וזה , כי האלהים בשמים ואתה על הארץ , ורחוקה מדרגתו מאד ממדרגתך; ולזה אין ראוי שתשלח לשונך ומחשבתך לחייב לו מה שתדמהו שלמות בחֻקך , כי גבהו שמים מארץ וכן גבהו דרכיו מדרכיך ומחשבותיו ממחשבותיך (ע"פ יש' נה , ט). ולזאת הסבה ראוי גם כן שיהיו דבריך מעטים , כי כל מה שתדבר בו אי אפשר שתדבר כי אם על צד ההשאלה וצד משתוף השם , כמו שהתבאר זה במקומותיו. וכבר הרחבנו המאמר בזה בשלישי מ'ספר מלחמות ה'' (פרקים ב - ג). (ב) הנה כמו שבא החלום , ואעפ"י שהוא צודק , ברוב ענין , לפי שכבר יורכבו עמו דברים בלתי צודקים מצד ההרכבות וההפרדות אשר יעשה הדמיון בעת השינה , כמו שהתבאר ב'טבעיות' - כן בא קול כסיל ברוב דברים , כי אי אפשר ברבוי הדברים שלא יהיה בהם שגגה. ולזאת הסבה הוא מבואר גם כן , שהוא ראוי שיהיו דברי האדם מעטים (ראה לעיל , א) בדברי השם יתעלה , כי השגגה בדברים ההם היא חטא עצום. והֵנָה לפי דעתי החל לספר זה החכם בענין כשרון המעשה , אשר הוא הצעה ללכת אל בית האלהים , ואמר מפני זה שישמור האדם את רגליו כשידרוך ללכת אל בית האלהים (ראה קה' ד , יז) ושישמע למצות השם יתעלה , אשר בהם יִשלַם כשרון המעשה. והזהירוֹ שלא ימהר להוציא דבר לפני האלהים (ראה לעיל , א) קודם נַקוֹתוֹ עצמו מצוֹאת המדות המגונות. והוסיף להזהירו גם כן , שכאשר תגיע מדרגתו לגבול שיאות לו לדבר בו , שיהיו דבריו מעטים (ראה שם) , כי זה גם כן מכלל כשרון המעשה. (ג-ד) והזהירו עוד בכשרון המעשה ממה שיביא למיעוט ההאמנה בשם יתעלה , ולזה אמר: כאשר תדור נדר לאלהים אל תאחר לשלמו - כי האיחור מלשלם אותו יביא למיעוט יראת השם יתעלה ולמיעוט ההאמנה בו. כי אין חפץ לשם יתעלה בכסילים , אשר לא יזהרו במה שיאמרו ויתנחמו אחר כן. אבל ראוי שתשלם אשר תדור , או לא תדור כלל. (ה-ו) לא תשלח לשונך לנדור נדר ואין רצונך לשלמו , אשר הוא חטא ומרי לך , ואל תאמר לפני המלאך , השלוח מהשם יתעלה לענוש אותך על זה , כי שגגה היא - ולא היה רצונך ולבך לנדור זה הנדר היוצא מפיך. למה יקצוף האלהים על דבריך וישחית את מעשה ידיך?! כי ברוב חלומות והבלים ודברים הרבה יראה השם לך שהוא כועס עליך , כשיראה לך חלומות רעים ליסרך ומקרים רבים מכאיבים , כי ראוי שיירא האדם מהשם יתעלה. ואפשר שירצה בזה: אל תרבה דברים בשם יתעלה להחטיא עצמך , ואל תאמר לפני המלאך , השלוח לך מהשם יתעלה לענוש אותך על זה , כי שגגה היא. למה יקצוף השם יתעלה על דבריך שתֶהרוס (ע"פ שמ' יט , כא) לדבר בו , וישחית את מעשה ידיך?! כי ברוב חלומות והבלים ודברים הרבה ימצא הכזב בהכרח. ולזה אין ראוי להרבות דברים בשם יתעלה , כי ראוי שיירא האדם מהשם יתעלה. (ז) ולפי שכבר היה מן המבוכה ומההרחקה מיראת השם יתעלה במה שיראה מרוע הסידור בזה המציאות השפל , הסיר זה החכם באופן - מה זאת המבוכה ואמר: אם תראה במדינה שיעשקו הדלים ויגזלו אותם , ותראה עם זה בה משפט וצדק , אל תתמה על החפץ אשר הוא מקביל קצתו לקצתו , כי לא כל הרעות שירצו לעשות הרעים נתונות בכחם שיעשו אותם. כי הכוכבים אשר הם גבוה מעל גבוה וגבוהים עליהם , והם הכוכבים הקיימים , ישמרו האנשים מהרבה מהרעות הנכונות לבא עליהם , לפי מה שנתן להם השם יתעלה מהכח ביום הבראם. ובזה האופן תמצא שירבו הרעים המבקשים לעשות רע וישתדלו בעשייתו בכל עוז , ולא יגיע מהם כי אם רע מעטי , מצד זאת ההשגחה המינית אשר ישגיח השם יתעלה באדם , באמצעות הכוכבים. (ח) ואם תאמר: איך יתכן שיהיה פועל הנכבד בעבור השפל? הנה תמצא יתרון לשפל בכל הדברים בזה האופן , עד שהמלך עובד השדה וישרתהו במלאכת החרישה והזריעה , ויִשלם בזה פועַל השדה , כי המלאכה היא משרתת לטבע. ואולם ביאר זה מן המלאכה ולא מן הטבע , לפי שהענין בזה במלאכה יותר מבואר. ובכלל , הנה ימָצא בכל הדברים שהגבוה יפעל בשפל וישלימהו , ובזה האופן יפעל השם יתעלה הנמצאות ויפעל השכל הפועל אלו הדברים אשר בכאן. (ט) ולפי שההשתדלות הרב לאסוף ולכנוס (ע"פ קה' ב , כו) מרחיק האדם משלמותו , התחיל לגנות אהבת העושר ושבח ההסתפקות , ואמר: מי שהוא אוהב כסף לא ישבע כסף , כי אין לזה השלמות תכלית. והמשל , שמי שאסף קנין רב יחשוק שיהיה לו מהקנינים יותר מזה , וזה אל לא תכלית; ולזה ישאר תמיד בחסרונו לפי דמיונו. ומי ראוי שיהיה אוהב בהמון הקנינים מזולת שיבא לו שום תענוג ותועלת מהקנין ההוא? גם זה הקנין אשר בזה האופן הוא הבל , לפי שאין בעליו שמח בחלקו. כי שלמות הקנין , ואעפ"י שהוא מועיל באופן - מה , כמו שקדם , הנה לא ימצא בו תועלת בזה האופן. (י-יא) ברבות הטובה רבו האוכלים אותה , כי רבוי הטובה יחייב שיהיו לאדם עבדים ושפחות ובני בית רבים. ובהיות הענין כן , מה תועלת ימָצא בזאת הטובה הרבה לבעליה , והנה הוא לא יאכל ממנה אלא חלק מועט? הנה אין בה לו תועלת כי אם ראות עיניו - כשיראה שזה עבדו וזה שורו , דרך משל. אבל ימָצא בה תועלת יותר לעבדיו ממנו , כי הם אוכלים ושותים מהטובה אשר לו , ושנתם תערב להם , יאכלו מעט או הרבה , כי אין להם מחשבה בשמירת זה הקנין כמו שיש לבעל הטובה. ואולם בעל הטובה - ימנעהו עשרו מהשינה , לְרוב שוטט מחשבתו במה שיצטרך להשגיח בו בשמירת קניניו ובהצלחתם. (יב) יש רעה חולה ראיתי תחת השמש בענין אהבת העושר ורוב ההשתדלות לאסוף ולכנוס , וזה , שכבר ימָצא אדם שישמור עשרו ולא יאכל ממנו , לרעתו; רוצה לומר , שעשרו יהיה סבה אל שיתחדש לו דבר רע , יאבד בו העושר ההוא; וזה דבר כבר ימָצא הרבה , כי העשיר יש לו מקנאים רבים מצד עשרו. (יג) והנה האיש ההוא הוליד בן , ואין בידו מאומה שיורישנו. (יד) כאשר יצא מבטן אמו ישוב להיות ערום בחלדו , וילך ממנו ערום במותו כאשר בא , ומאומה לא ישא בעמלו - אחר מותו - שיולך בידו; כי לא השתדל להשלים נפשו כי אם לאסוף ולכנוס (ע"פ קה' ב , כו) , לא ירדו במותו אחריו קניניו (ע"פ תה' מט , יח). (טו) וגם זה רעה חולה - בענין אהבת העושר: כל עומת שבא כן ילך , מזולת שישאר לו ממנו רושם ותועלת בשלמות נפשו; ומה יתרון לו שיעמל לרוח ולהבל? (טז) ועוד , שגם בהחזיקו בעושר , בחשך יאכל , וכעס הרבה וחלי וקצף - לרוב טרדתו באסיפת הקנינים ומָנעוֹ נפשו מאכֹל מהם , ויגוֹנוֹ במה שיאבד מקניניו , או שלא יצליח כראוי. (יז) הנה אשר ראיתי אני טוב בענין העושר (ראה לעיל , יב) הוא , שהוא יפה שלא ימנע אהבת האדם העושר משיאכל ממנו וישלים בו נפשו , כי זה יהיה חלקו אשר אפשר שיגיע לו מקניניו. וכשתהיה לאדם העשיר זאת התכונה בענין העושר , היא חלק טוב מאד לו , (יח-יט) ומתת אלהים שהשליטו בקניניו לאכול מהם , ושיגיע לו מהם הפרי הראוי שיגיע לאדם משלמות הקנין. ובזה גם כן תועלת להסיר ממנו דאגת המות , כי מפני שהוא שמח בחלקו לא יזכור הרבה שימי חייו מוגבלים וישיגהו המות , כי האלהים נתן לו עסק וענין במה שישמח לבו. או ירצה בזה , שזאת התכונה היא מתת אלהים - כי לא הרבה יזכור עניני קניניו ותשוטט מחשבתו בהם בימי חייו , ולזה לא יהיה טרוד בעניניהם , כי האלהים נתן לו ענין בשמחת לבו , כי הוא שמח בחלקו ולא יבקש גדולות , ויקח מקניניו לנפשו הראוי.