מאגר הכתר קהלת פרק ה עם פירוש ר' יוסף קרא

פרק ה
(א) אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים - לדבֵּר קשות , כשם שאמרו דור המדבר: "או במדבר הזה לו מתנו" (במ' יד , ב); והוּשַב להם: "אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם. במדבר הזה יפלו פגריכם" וגו' (שם , כח - כט). כי האלהים בשמים ואתה על הארץ - ואפילו חלש למעלה וגבור למטה , אימת חלש על הגבור; כל שכן כשהגבור למעלה והחלש למטה (ראה קה"ר ד , יח). (ב) כי בא החלום ברוב עניין וקול כסיל ברוב דברים - דרך החלום לבוא ברוב הרהורים שאדם מהרהר ביום , והחלומות שוא ידברו (ע"פ זכ' י , ב); כן קול כסיל ברוב דברים - כי "ברוב דברים לא יחדל פשע" (מש' י , יט). (ג) כאשר תדור נדר לאלהים וגו' , כי אין חפץ בכסילים - אילו שמאחרין את נדרם , אע"פ שמשלמין אותו לאחר זמן , אין חפץ להקדוש ברוך הוא בהם. את אשר תדור שלם - לאלתר. (ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך - שתפסוק צדקה ברבים ולא תשלם. אל (בנוסחנו: ואל) תאמר לפני המלאך כי שגגה היא - פתרונו: כשגבאי צדקה [שהוא מלאך ושליח ציבור] נכנסין אצלך לגבות מה שנדרת , אל תאמר: שוגג הייתי בשעה שנדרתי; לאחר שנדרתי נתתי בדעתי שאין בידי יכולת ליתן כל כך. למה יקצוף האלהים על קולך - פתרונו: עלוב הוא אדם זה , שבדבר קל , שאין בו מעשה כי אם קול בלבד , שפסק צדקה ולא נתן , יאבד מעשה ידיו! וכן שנינו במשנה (? ראה סוכה כט , ב): בעון פוסקי צדקה ברבים ואינם נותנים , נכסי בעלי בתים יורדים לטמיון. (ו) כי ברוב חלומות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא - מקרא זה מוסב למעלה , שאומר "כי בא החלום ברוב עניין" (פס' ב): שאם יהו מאיימין אותך בחלום: כך וכך יקרך , את האלהים ירא - ולא תירא מן החלום. וכן כשלבך מייעצך "להוציא דבר לפני האלהים" (לעיל , א) - את האלהים ירא. (ז) אם עושק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ - פתרונו: אם תראה עניים נעשקים , וכן אם תראה שהמשפט וצדק נגזלים , שאם תראה דור שאין אחד מהם קורא בצדק ואין נשפט באמונה (ע"פ יש' נט , ד) , אל תתמה על החפץ - היאך הקדוש ברוך הוא סובלם; כי גבוה מעל גבוה שומר - הקדוש ברוך הוא , שהוא גבוה על כל הגבוהים , ממתין להם שישובו בתשובה; וכיון שאינם חוזרים - מביא גבוהים עליהם לגבות מהם על גזל משפט וצדק שעשו. שומר - פתרונו: ממתין; כמו "ואביו שמר את הדבר" (בר' לז , יא). (ח) ויתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד - יתרונה שלעבודת האדמה בכל דבר היא: ביין , בתבואה ובפירות ובכל גידולי קרקע. מלך לשדה נעבד - אפילו מלך צריך לתבואה; שאם כנס כמה בתים מלאים זהב וכסף , אם אין לו תבואה לפרנס חיילותיו , אין לו בכל כסף וזהב שכנס הנאה. (ט) אוהב כסף לא ישבע כסף ומי אוהב בהמון לא תבואה גם זה הבל - שתי מדות בדיעות: יש אדם שאוהב כסף כל כך , שאם יצבור כעפר כסף (ע"פ איוב כז , טז) לא ישבע כסף , אלא כל שעה ושעה עמל להוסיף; ואינו אוהב המון רב - לקנות עבדים הרבה ובני בית הרבה; ויש לך אדם שאוהב המון רב בעבדים ושפחות ובני בית (ע"פ קה' ב , ז) , אע"פ שאין לו תבואה במה לפרנסם. ושניהם הבל: זה שכנס כסף וזהב הרבה ועדין לא ישבע כסף - הבל הוא , שאינו שבע במה שכנס כבר , שדי לו אפילו במקצתו; וזה שאוהב המון רב ואין לו תבואה במה לפרנסם - גם זה הבל. (י) ברבות הטובה רבו אוכליה - פתרונו: ברבות הטובה לאדם , ראוי היה וכבוד לאדם שירבו אוכליה , כגון עבדים ושפחות ובני בית , ושיהיו עניים מתפרנסים ממנו. אבל כשאדם כונס נכסים הרבה ואין לו הנאה מהם ולא לאחרים , מה כשרון לבעליה כי אם ראות עיניו? (יא) מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל - פתרונו: נוח לו לזה שלא כנס אוצרות כסף וזהב מימיו ועובד אדמתו כדי פרנסת אנשי ביתו , מזה שכנס כסף וזהב הרבה. שזה שעובד אדמתו - יגע היום בעבודת אדמתו , כשיבא מן השדה בערב מתוקה תהיה שנתו , בין מעט בין הרבה יאכל; וזה עשיר ששבע בנכסים - ממון שכנס אינינו (בנוסחנו: איננו) מניח לו לישון , אלא דואג עליו ביום ובלילה. וכן שנינו במשנה (אבות ב , ח): מרבה נכסים מרבה דאגה. (יב-יג) יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עושר שמור לבעליו לרעתו - כיצד? אדם קיבץ ממון הרבה ולא שבע ממנו מימיו , ומחר - או מלכות נוטלו או ליסטים מקפחין אותו או אש שורפתו או ספינתו טובעת בים , כמו שמפרש: ואבד העושר ההוא בעניין רע; נמצא שלרעתו היה שמור אצלו כמה שנים; שהוא יגע בו כמה שנים , ונגזלה שנתו עליו , וסוף אבד. וגם לזרעו אחריו אינו מניחו , שכבר אבד; כמו שמפרש: והוליד בן ואין בידו מאומה. (יד) כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא - פתרונו: כאשר בא. ומאומה לא ישא בעמלו כדי שיוליך (בנוסחנו: שיֹלֵך) בידו מקצת מעמלו שעמל בחייו. ומאחר שכן הוא , שאין אדם יכול ליהנות מכל נכסיו בעולם שהוא הולך בו , (יז) הנה אשר ראיתי אני: טוב אשר יפה לאכול ולשתות וגו' , כי הוא חלקו - 'טאנטשין אד' בלעז: מכל מה שכנס , אין לו חלק בו כי אם מה שאכל ושתה ושמח. (יח-יט) גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עושר ונכסים והשליטו [לאכול ממנו] - זה מתת אלהים היא. כי לא הרבה יזכור את ימי חייו - פתרונו: יזכור כי לא הרבה יהיו ימי חייו , לפיכך בעודו בחיים ייהנה מנכסיו. כי האלהים מענה בשמחת לבו - פתרונו: כשהקדוש ברוך הוא נותן לו ממון , כאילו מעיד עליו , לומר: אני נתתי לך ממון זה כדי שתשמח בו ותהנה ממנו.