מאגר הכתר קהלת פרק ה עם פירוש ר' ישעיה מטראני

פרק ה
[א] אַל־תְּבַהֵ֨ל עַל־פִּ֜יךָ וְלִבְּךָ֧ אַל־יְמַהֵ֛ר לְהוֹצִ֥יא דָבָ֖ר לִפְנֵ֣י הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י הָאֱלֹהִ֤ים בַּשָּׁמַ֙יִם֙ וְאַתָּ֣ה עַל־הָאָ֔רֶץ עַל־כֵּ֛ן יִהְי֥וּ דְבָרֶ֖יךָ מְעַטִּֽים:
[ב] כִּ֛י בָּ֥א הַחֲל֖וֹם בְּרֹ֣ב עִנְיָ֑ן וְק֥וֹל כְּסִ֖יל בְּרֹ֥ב דְּבָרִֽים:
[ג] כַּאֲשֶׁר֩ תִּדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לֵאלֹהִ֗ים אַל־תְּאַחֵר֙ לְשַׁלְּמ֔וֹ כִּ֛י אֵ֥ין חֵ֖פֶץ בַּכְּסִילִ֑ים אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּדֹּ֖ר שַׁלֵּֽם:
[ד] ט֖וֹב אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־תִדֹּ֑ר מִשֶּׁתִּדּ֖וֹר וְלֹ֥א תְשַׁלֵּֽם:
[ה] אַל־תִּתֵּ֤ן אֶת־פִּ֙יךָ֙ לַחֲטִ֣יא אֶת־בְּשָׂרֶ֔ךָ וְאַל־תֹּאמַר֙ לִפְנֵ֣י הַמַּלְאָ֔ךְ כִּ֥י שְׁגָגָ֖ה הִ֑יא לָ֣מָּה יִקְצֹ֤ף הָֽאֱלֹהִים֙ עַל־קוֹלֶ֔ךָ וְחִבֵּ֖ל אֶת־מַעֲשֵׂ֥ה יָדֶֽיךָ:
[ו] כִּ֣י בְרֹ֤ב חֲלֹמוֹת֙ וַהֲבָלִ֔ים וּדְבָרִ֖ים הַרְבֵּ֑ה כִּ֥י אֶת־הָאֱלֹהִ֖ים יְרָֽא:
[ז] אִם־עֹ֣שֶׁק רָ֠שׁ וְגֵ֨זֶל מִשְׁפָּ֤ט וָצֶ֙דֶק֙ תִּרְאֶ֣ה בַמְּדִינָ֔ה אַל־תִּתְמַ֖הּ עַל־הַחֵ֑פֶץ כִּ֣י גָבֹ֜הַּ מֵעַ֤ל גָּבֹהַּ֙ שֹׁמֵ֔ר וּגְבֹהִ֖ים עֲלֵיהֶֽם:
[ח] וְיִתְר֥וֹן אֶ֖רֶץ בַּכֹּ֣ל ה֑יּא ה֑וּא מֶ֥לֶךְ לְשָׂדֶ֖ה נֶעֱבָֽד:
[ט] אֹהֵ֥ב כֶּ֙סֶף֙ לֹא־יִשְׂבַּ֣ע כֶּ֔סֶף וּמִֽי־אֹהֵ֥ב בֶּהָמ֖וֹן לֹ֣א תְבוּאָ֑ה גַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל:
[י] בִּרְבוֹת֙ הַטּוֹבָ֔ה רַבּ֖וּ אוֹכְלֶ֑יהָ וּמַה־כִּשְׁרוֹן֙ לִבְעָלֶ֔יהָ כִּ֖י אִם־רְא֥יּת רְא֥וּת עֵינָֽיו:
[יא] מְתוּקָה֙ שְׁנַ֣ת הָעֹבֵ֔ד אִם־מְעַ֥ט וְאִם־הַרְבֵּ֖ה יֹאכֵ֑ל וְהַשָּׂבָע֙ לֶֽעָשִׁ֔יר אֵינֶ֛נּוּ מַנִּ֥יחַֽ ל֖וֹ לִישֽׁוֹן:
[יב] יֵ֚שׁ רָעָ֣ה חוֹלָ֔ה רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ עֹ֛שֶׁר שָׁמ֥וּר לִבְעָלָ֖יו לְרָעָתֽוֹ:
[יג] וְאָבַ֛ד הָעֹ֥שֶׁר הַה֖וּא בְּעִנְיַ֣ן רָ֑ע וְהוֹלִ֣יד בֵּ֔ן וְאֵ֥ין בְּיָד֖וֹ מְאֽוּמָה:
[יד] כַּאֲשֶׁ֤ר יָצָא֙ מִבֶּ֣טֶן אִמּ֔וֹ עָר֛וֹם יָשׁ֥וּב לָלֶ֖כֶת כְּשֶׁבָּ֑א וּמְא֙וּמָה֙ לֹא־יִשָּׂ֣א בַעֲמָל֔וֹ שֶׁיֹּלֵ֖ךְ בְּיָדֽוֹ:
[טו] וְגַם־זֹה֙ רָעָ֣ה חוֹלָ֔ה כָּל־עֻמַּ֥ת שֶׁבָּ֖א כֵּ֣ן יֵלֵ֑ךְ וּמַה־יִּתְר֣וֹן ל֔וֹ שֶֽׁיַּעֲמֹ֖ל לָרֽוּחַ:
[טז] גַּ֥ם כָּל־יָמָ֖יו בַּחֹ֣שֶׁךְ יֹאכֵ֑ל וְכָעַ֥ס הַרְבֵּ֖ה וְחָלְי֥וֹ וָקָֽצֶף:
[יז] הִנֵּ֞ה אֲשֶׁר־רָאִ֣יתִי אָ֗נִי ט֣וֹב אֲשֶׁר־יָפֶ֣ה לֶֽאֱכוֹל־וְ֠לִשְׁתּוֹת וְלִרְא֨וֹת טוֹבָ֜ה בְּכָל־עֲמָל֣וֹ׀ שֶׁיַּעֲמֹ֣ל תַּֽחַת־הַשֶּׁ֗מֶשׁ מִסְפַּ֧ר יְמֵי־חַיָּ֛ו חַיָּ֛יו אֲשֶׁר־נָֽתַן־ל֥וֹ הָאֱלֹהִ֖ים כִּי־ה֥וּא חֶלְקֽוֹ:
[יח] גַּ֣ם כָּֽל־הָאָדָ֡ם אֲשֶׁ֣ר נָֽתַן־ל֣וֹ הָאֱלֹהִים֩ עֹ֨שֶׁר וּנְכָסִ֜ים וְהִשְׁלִיט֨וֹ לֶאֱכֹ֤ל מִמֶּ֙נּוּ֙ וְלָשֵׂ֣את אֶת־חֶלְק֔וֹ וְלִשְׂמֹ֖חַ בַּעֲמָל֑וֹ זֹ֕ה מַתַּ֥ת אֱלֹהִ֖ים הִֽיא:
[יט] כִּ֚י לֹ֣א הַרְבֵּ֔ה יִזְכֹּ֖ר אֶת־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו כִּ֧י הָאֱלֹהִ֛ים מַעֲנֶ֖ה בְּשִׂמְחַ֥ת לִבּֽוֹ:

פרק ה
(א) אל תבהל - גם אם לא תחטא נמי ותרצה להביא בנדר , היזהר על דברי פיך היאך תִדוֹר , ואל תהיה נבהל , שמא תדור נדר שלא תוכל לקיימו ונמצאת עובר על נדרך. כי האלהים בשמים - וחזק הוא ליפרע ממך. (ב) כי בא החלום - על "אל תבהל על פיך" (לעיל , א) עונה. כלומר: היזהר שלא תהיה כסיל בנדרך , כי כמו שהחלום בא ברוב עניין כך קול הכסיל בא ברוב דברים בטלים; לפיכך יש לך להיזהר בנדרך שלא תעשה כמו הכסיל. (ג) וכאשר תדור - כלומר: היזהר תחילה בשעת נדרך , ולאחר שנדרת - היזהר שלא תאחר לשלמו. כי אין חפץ בכסילים - אין הבורא חפץ בדבריהם. (ו) כי ברוב חלומות ודברים הרבה שבאים עליך , אל תפחד מהם שתיצטרך לידור עליהם; אלא מה תעשה? את האלהים ירא - והוא יצילך מכל רע. (ז) אם עושק וגו' - דבר בפני עצמו הוא ואינו עונה למעלה. על החפץ - היאך חפץ הבורא בדבר. שומר - מצפה. וגבוהים - מעשים גבוהים של פורענות מביא עליהם. (ח-יא) ויתרון ארץ - גם זה הוא דבר בפני עצמו. כלומר: היתרון והשבח שלקרקע בכל אדם היא צריכה , שאפילו המלך הוא נעבד לשדה; שהרי מי שהוא אוהב כסף לא ישבע כסף , שאין הכסף משביעו ומקיימו - אלא היוצא מן הקרקע; ומי שאוהב בהמון וריבוי שלממון , אין לו תבואה ממנו , אלא על כרחו הוא צריך להיות נעבד לקרקע. גם זה הבל - כלומר: אע"פ שיתרון הארץ הוא גדול ומשובח מכל היתרון , גם הוא נמי הבל לעוסק בה , שהרי ברבות הטובה רבו אוכליה. ואם תאמר: מה כשרון לבעליה ולעוסקים בה? - כי אם ראות עיניו: מתוקה היא שנת העובד - אע"פ שאין יתרון הארץ כלום , מכל מקום יותר טוב הוא לעסוק בעבודת הארץ מלרדוף אחרי העושר , ששובע העושר אינו מניח בעליו אפילו לישון , שתמיד מתפחד עליו שמא יגנב ויפסידנו. (טו) כל עמת שבא - כלומר: כמו שבא , כן ילך. (יט) כי לא הרבה יזכור וגו' - מקרא מסורס הוא: יזכור את ימי חייו כי אינם הרבה , לפיכך יש לו לשמוח בחייו אם האלהים מענה ומסכים בשמחת ליבו. כי האלהים - הוא כמו 'אם האלהים'; ודומה לו "כי יקרא קן ציפור לפניך" (דב' כב , ו).