פרק ה
[א]
אַל־תְּבַהֵ֨ל
עַל־פִּ֜יךָ
וְלִבְּךָ֧
אַל־יְמַהֵ֛ר
לְהוֹצִ֥יא
דָבָ֖ר
לִפְנֵ֣י
הָאֱלֹהִ֑ים
כִּ֣י
הָאֱלֹהִ֤ים
בַּשָּׁמַ֙יִם֙
וְאַתָּ֣ה
עַל־הָאָ֔רֶץ
עַל־כֵּ֛ן
יִהְי֥וּ
דְבָרֶ֖יךָ
מְעַטִּֽים:
[ב]
כִּ֛י
בָּ֥א
הַחֲל֖וֹם
בְּרֹ֣ב
עִנְיָ֑ן
וְק֥וֹל
כְּסִ֖יל
בְּרֹ֥ב
דְּבָרִֽים:
[ג]
כַּאֲשֶׁר֩
תִּדֹּ֨ר
נֶ֜דֶר
לֵאלֹהִ֗ים
אַל־תְּאַחֵר֙
לְשַׁלְּמ֔וֹ
כִּ֛י
אֵ֥ין
חֵ֖פֶץ
בַּכְּסִילִ֑ים
אֵ֥ת
אֲשֶׁר־תִּדֹּ֖ר
שַׁלֵּֽם:
[ד]
ט֖וֹב
אֲשֶׁ֣ר
לֹֽא־תִדֹּ֑ר
מִשֶּׁתִּדּ֖וֹר
וְלֹ֥א
תְשַׁלֵּֽם:
[ה]
אַל־תִּתֵּ֤ן
אֶת־פִּ֙יךָ֙
לַחֲטִ֣יא
אֶת־בְּשָׂרֶ֔ךָ
וְאַל־תֹּאמַר֙
לִפְנֵ֣י
הַמַּלְאָ֔ךְ
כִּ֥י
שְׁגָגָ֖ה
הִ֑יא
לָ֣מָּה
יִקְצֹ֤ף
הָֽאֱלֹהִים֙
עַל־קוֹלֶ֔ךָ
וְחִבֵּ֖ל
אֶת־מַעֲשֵׂ֥ה
יָדֶֽיךָ:
[ו]
כִּ֣י
בְרֹ֤ב
חֲלֹמוֹת֙
וַהֲבָלִ֔ים
וּדְבָרִ֖ים
הַרְבֵּ֑ה
כִּ֥י
אֶת־הָאֱלֹהִ֖ים
יְרָֽא:
[ז]
אִם־עֹ֣שֶׁק
רָ֠שׁ
וְגֵ֨זֶל
מִשְׁפָּ֤ט
וָצֶ֙דֶק֙
תִּרְאֶ֣ה
בַמְּדִינָ֔ה
אַל־תִּתְמַ֖הּ
עַל־הַחֵ֑פֶץ
כִּ֣י
גָבֹ֜הַּ
מֵעַ֤ל
גָּבֹהַּ֙
שֹׁמֵ֔ר
וּגְבֹהִ֖ים
עֲלֵיהֶֽם:
[ח]
וְיִתְר֥וֹן
אֶ֖רֶץ
בַּכֹּ֣ל
ה֑יּא
ה֑וּא
מֶ֥לֶךְ
לְשָׂדֶ֖ה
נֶעֱבָֽד:
[ט]
אֹהֵ֥ב
כֶּ֙סֶף֙
לֹא־יִשְׂבַּ֣ע
כֶּ֔סֶף
וּמִֽי־אֹהֵ֥ב
בֶּהָמ֖וֹן
לֹ֣א
תְבוּאָ֑ה
גַּם־זֶ֖ה
הָֽבֶל:
[י]
בִּרְבוֹת֙
הַטּוֹבָ֔ה
רַבּ֖וּ
אוֹכְלֶ֑יהָ
וּמַה־כִּשְׁרוֹן֙
לִבְעָלֶ֔יהָ
כִּ֖י
אִם־רְא֥יּת
רְא֥וּת
עֵינָֽיו:
[יא]
מְתוּקָה֙
שְׁנַ֣ת
הָעֹבֵ֔ד
אִם־מְעַ֥ט
וְאִם־הַרְבֵּ֖ה
יֹאכֵ֑ל
וְהַשָּׂבָע֙
לֶֽעָשִׁ֔יר
אֵינֶ֛נּוּ
מַנִּ֥יחַֽ
ל֖וֹ
לִישֽׁוֹן:
[יב]
יֵ֚שׁ
רָעָ֣ה
חוֹלָ֔ה
רָאִ֖יתִי
תַּ֣חַת
הַשָּׁ֑מֶשׁ
עֹ֛שֶׁר
שָׁמ֥וּר
לִבְעָלָ֖יו
לְרָעָתֽוֹ:
[יג]
וְאָבַ֛ד
הָעֹ֥שֶׁר
הַה֖וּא
בְּעִנְיַ֣ן
רָ֑ע
וְהוֹלִ֣יד
בֵּ֔ן
וְאֵ֥ין
בְּיָד֖וֹ
מְאֽוּמָה:
[יד]
כַּאֲשֶׁ֤ר
יָצָא֙
מִבֶּ֣טֶן
אִמּ֔וֹ
עָר֛וֹם
יָשׁ֥וּב
לָלֶ֖כֶת
כְּשֶׁבָּ֑א
וּמְא֙וּמָה֙
לֹא־יִשָּׂ֣א
בַעֲמָל֔וֹ
שֶׁיֹּלֵ֖ךְ
בְּיָדֽוֹ:
[טו]
וְגַם־זֹה֙
רָעָ֣ה
חוֹלָ֔ה
כָּל־עֻמַּ֥ת
שֶׁבָּ֖א
כֵּ֣ן
יֵלֵ֑ךְ
וּמַה־יִּתְר֣וֹן
ל֔וֹ
שֶֽׁיַּעֲמֹ֖ל
לָרֽוּחַ:
[טז]
גַּ֥ם
כָּל־יָמָ֖יו
בַּחֹ֣שֶׁךְ
יֹאכֵ֑ל
וְכָעַ֥ס
הַרְבֵּ֖ה
וְחָלְי֥וֹ
וָקָֽצֶף:
[יז]
הִנֵּ֞ה
אֲשֶׁר־רָאִ֣יתִי
אָ֗נִי
ט֣וֹב
אֲשֶׁר־יָפֶ֣ה
לֶֽאֱכוֹל־וְ֠לִשְׁתּוֹת
וְלִרְא֨וֹת
טוֹבָ֜ה
בְּכָל־עֲמָל֣וֹ׀
שֶׁיַּעֲמֹ֣ל
תַּֽחַת־הַשֶּׁ֗מֶשׁ
מִסְפַּ֧ר
יְמֵי־חַיָּ֛ו
חַיָּ֛יו
אֲשֶׁר־נָֽתַן־ל֥וֹ
הָאֱלֹהִ֖ים
כִּי־ה֥וּא
חֶלְקֽוֹ:
[יח]
גַּ֣ם
כָּֽל־הָאָדָ֡ם
אֲשֶׁ֣ר
נָֽתַן־ל֣וֹ
הָאֱלֹהִים֩
עֹ֨שֶׁר
וּנְכָסִ֜ים
וְהִשְׁלִיט֨וֹ
לֶאֱכֹ֤ל
מִמֶּ֙נּוּ֙
וְלָשֵׂ֣את
אֶת־חֶלְק֔וֹ
וְלִשְׂמֹ֖חַ
בַּעֲמָל֑וֹ
זֹ֕ה
מַתַּ֥ת
אֱלֹהִ֖ים
הִֽיא:
[יט]
כִּ֚י
לֹ֣א
הַרְבֵּ֔ה
יִזְכֹּ֖ר
אֶת־יְמֵ֣י
חַיָּ֑יו
כִּ֧י
הָאֱלֹהִ֛ים
מַעֲנֶ֖ה
בְּשִׂמְחַ֥ת
לִבּֽוֹ:
פרק ה
[א]
אל תבהל
על פיך
ולבך
אל ימהר
להוציא
דבר
לפני
האלהים
כי
האלהים
בשמים
ואתה
על הארץ
על כן
יהיו
דבריך
מעטים:
[ב]
כי
בא
החלום
ברב
ענין
וקול
כסיל
ברב
דברים:
[ג]
כאשר
תדר
נדר
לאלהים
אל תאחר
לשלמו
כי
אין
חפץ
בכסילים
את
אשר תדר
שלם:
[ד]
טוב
אשר
לא תדר
משתדור
ולא
תשלם:
[ה]
אל תתן
את פיך
לחטיא
את בשרך
ואל תאמר
לפני
המלאך
כי
שגגה
היא
למה
יקצף
האלהים
על קולך
וחבל
את מעשה
ידיך:
[ו]
כי
ברב
חלמות
והבלים
ודברים
הרבה
כי
את האלהים
ירא:
[ז]
אם עשק
רש
וגזל
משפט
וצדק
תראה
במדינה
אל תתמה
על החפץ
כי
גבה
מעל
גבה
שמר
וגבהים
עליהם:
[ח]
ויתרון
ארץ
בכל
היא
הוא
מלך
לשדה
נעבד:
[ט]
אהב
כסף
לא ישבע
כסף
ומי אהב
בהמון
לא
תבואה
גם זה
הבל:
[י]
ברבות
הטובה
רבו
אוכליה
ומה כשרון
לבעליה
כי
אם ראית
ראות
עיניו:
[יא]
מתוקה
שנת
העבד
אם מעט
ואם הרבה
יאכל
והשבע
לעשיר
איננו
מניח
לו
לישון:
[יב]
יש
רעה
חולה
ראיתי
תחת
השמש
עשר
שמור
לבעליו
לרעתו:
[יג]
ואבד
העשר
ההוא
בענין
רע
והוליד
בן
ואין
בידו
מאומה:
[יד]
כאשר
יצא
מבטן
אמו
ערום
ישוב
ללכת
כשבא
ומאומה
לא ישא
בעמלו
שילך
בידו:
[טו]
וגם זה
רעה
חולה
כל עמת
שבא
כן
ילך
ומה יתרון
לו
שיעמל
לרוח:
[טז]
גם
כל ימיו
בחשך
יאכל
וכעס
הרבה
וחליו
וקצף:
[יז]
הנה
אשר ראיתי
אני
טוב
אשר יפה
לאכול ולשתות
ולראות
טובה
בכל עמלו׀
שיעמל
תחת השמש
מספר
ימי חיו
חייו
אשר נתן לו
האלהים
כי הוא
חלקו:
[יח]
גם
כל האדם
אשר
נתן לו
האלהים
עשר
ונכסים
והשליטו
לאכל
ממנו
ולשאת
את חלקו
ולשמח
בעמלו
זה
מתת
אלהים
היא:
[יט]
כי
לא
הרבה
יזכר
את ימי
חייו
כי
האלהים
מענה
בשמחת
לבו: