מאגר הכתר קהלת פרק ו עם פירוש ראב"ע

פרק ו
(א) יש רעה. 'רב' בלשון הקודש - על ארבעה עניינים; האחד: 'רב' שהוא הפך 'מעט': "לרב תרבו את נחלתו" (במ' לג , נד). והשני: "רב את יוצרו" (יש' מה , ט) , מלשון 'ריב'. והשלישי: 'רב' מעניין "רובה קשת" (בר' כא , כ); אך הוא מפעלי הכפל , כמו "השמיעו אל בבל רבים" (יר' נ , כט) , והבא אחריו יורה עליו (שם); והוא על משקל "דַלּים" (ש"ב ג , א) ו"רַכּים" (בר' לג , יג) , ופועל עבר מן 'רכים' - "יען רך לבבך" (מ"ב כב , יט); וכן "וברקים רב ויהמם" (תה' יח , טו) , ויורה עליו תחלת הפסוק: "וישלח חציו ויפיצם" (שם). והרביעי: גדול; כמו "מושיע ורב" (יש' יט , כ); "על כל רב ביתו" (אס' א , ח); "קרית מלך רב" (תה' מח , ג) - והוא דוד , כעניין "קרית חנה דוד" (יש' כט , א) , ויש מפרשים שהוא המקום; ואיננו נכון , בעבור שלא 'הודיע' המלות , ותהיינה 'לַמלך הָרב'. ולשון רבים: "רבי המלך" (יר' מא , א); ולשון נקבה: 'רבה': ורבה היא על האדם. (ב) איש. יש מפרשים (ראה ת"י; רש"י) נכסים - כמו 'רכוש'. ומלת חסר "ומלא" (קה' א , ז) על דרך אחת , והם שתיהם מהפעלים העומדים , אע"פ שצריכין סמיכה. והעניין: כשיאמר האומר 'חסר הוא פלוני' , צריך שיוסיף לבאר חסרונו: אם מחכמה , אם מהון , אם מגדולה. הלא תראה "חסר משוגעים אני" (ש"א כא , טז) , והוא סמוך; ועניינו: חסר אני ממשוגעים; וכן "מלא ימים" (יר' ו , יא); וכן איננו חסר מכל תאות נפשו. והוא בבניינים ה'כבדים' פועל יוצא , כמו "ותחסרהו" - שמתו חסר - "מעט מאלהים" (תה' ח , ו). וטעה האומר כי הוא יוצא לשני פעולים. ונמצא מ'הכבד הנוסף': "והממעיט לא החסיר" (שמ' טז , יח); עניינו: לא הוליד חסרון. והנה הוא פועל יוצא כמו "העדיף" (שם). (ג) אם יוליד - אם יוליד בנים רבים. ודרך לשון הקודש לזכור 'עשרה' ומאה ו'אלף' , בעבור היותם כלל בחשבון; הלא תראה , כי בהשלמת העשרה תחל באחד. גם יזכרו 'שבעה'; ובמקומו אפרשנו (ראה פירושו לקה' יא , ב). ושנים רבות יחיה - עד שיהיה ישיש. ורב שיהיו ימי שניו - ממנהג העולם. וגם קבורה - התכריכים שיקבר בהם המת. והנפל - הוא "נפל אשת" (תה' נח , ט). (ד) כי בהבל - וצריך שיתעלם שמו ולא יזכר. (ה) גם שמש... - ישוב ל"נפל" (לעיל , ג). ואמר: הנה הנפל שלא ראה אור העולם ולא ידע מאומה - נחת היה לו , כי לא עמל בדברי העולם. וזה - בעל העושר , שראה אור העולם , וידע כי לא היתה לו מנוחה כי אם עמל בלא שכר ולא תענוג בשתי העולמות (ראה לעיל , ב - ג). (ו) ואלו - זאת המלה כמו "ואלו לעבדים ולשפחות" (אס' ז , ד). ויש מפרש שאמר , שהיא מורכבת מן 'אם' ומן 'לו'. ואלף פעמַיִם - אלף אלפים; כמו 'עשרים פעמַיִם' הם ארבע מאות. אל מקום אחד - הוא הקבר. (ז) כל עמל - תמה על הכסיל שלא ראה טובה; והלא עיקר כל עמל - כדי שיאכל אדם ולא ימות! ועניין וגם הנפש לא תמלא - שלא תשבע , ואלו היה לה כל הון שבעולם וכל חטה! ועניין גם - ישוב על הפה שלא ימלא , כי מיד ירד המאכל ממנו. (ח) כי מה - אם יבקש החכם ממון אין קץ , ונפשו לא תמלא כנפש הכסיל (ראה לעיל , ז) , מה יתרון יש לו? ועניין מה לעני יודע - העני שהוא יודע ומבין , מה לו להלוך בדרך הכסילים כנגד החיים? חיים במקום הזה - שם התואר , כמו "חיים כולכם היום" (דב' ד , ד). (ט) טוב. אמר: מה לחכם שתהלוך נפשו בדרך הכסילים , שנפשם לא תִמלא (ראה לעיל , ז - ח)? דיי לו הנמצא הנראה לעין , אע"פ שהנראה ואשר יעלה במחשבת הנפש - הבל. פירוש אחר: שיהיה טוב מראה עינים - דבר החיים , כעניין "ומה כשרון לבעליה כי אם ראות עיניו" (קה' ה , י). (י) מה שהיה כבר נקרא שמו - ישוב על העני היודע (ראה לעיל , ח); ועניינו: די לו שכבר נקרא שמו ונודע שהוא אדם כך וכך; ולמה יבקש הליכת הנפש (ראה לעיל , ט) עד שיהיה כפלוני , ויתכן שלא ישיגנו?! ואין ראוי לאיש שֶׂכֶל שידין עם שתקיף ממנו , על כן אין ראוי לו לבקש מה שהחיים מבקשים , ויעשה זאת נגדם (ראה לעיל , ח) , שיהיה כמוהם. (יא) כי יש דברים הרבה חוץ מהליכת הנפש (ראה לעיל , ט) מתאות העולם לקבץ הון , כמו לבקש שררה ודברי חשק. וכולם והדומה להם מרבים הבל - יוסיפו על הבלו שלאדם; ודי לו שהוא הבל. גם זה הפסוק ישוב על העני היודע שראוי לו להשמר מכל הבל (ראה לעיל , ח); כי מה יותר יש לו? (יב) כי מי - גם זה ישוב לעניין העני היודע; כי לא ידע האדם מה טוב לו בחיים , אם העושר ואם העוני. וימי חיי הבלו הם במספר , ראוי שיעשה אותם כצל עובר (ע"פ תה' קמד , ד) , ולא יבקש הליכת הנפש (ראה לעיל , ט) עד שיעזוב ממון , כי לא יועיל כל מה שיעזוב; אפילו לא ידע מה יֵעשה אחריו בממונו. ועניין יעשם כצל - שיחשוב במחשבתו: כמו שהצל איננו עומד רגע אחד , כן ימיו ילכו ויעברו , שהם העיקר; אף כי כל מה שיקרה בהם מטוב ורע ועושר ועוני. ופירוש אחר בפסוק , והסכל ירבה דברים (ע"פ קה' י , יד).