מאגר הכתר קהלת פרק ו עם פירוש ר' יוסף קרא

פרק ו
[א] יֵ֣שׁ רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְרַבָּ֥ה הִ֖יא עַל־הָאָדָֽם:
[ב] אִ֣ישׁ אֲשֶׁ֣ר יִתֶּן־ל֣וֹ הָאֱלֹהִ֡ים עֹשֶׁר֩ וּנְכָסִ֨ים וְכָב֜וֹד וְֽאֵינֶ֨נּוּ חָסֵ֥ר לְנַפְשׁ֣וֹ׀ מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר־יִתְאַוֶּ֗ה וְלֹֽא־יַשְׁלִיטֶ֤נּוּ הָֽאֱלֹהִים֙ לֶאֱכֹ֣ל מִמֶּ֔נּוּ כִּ֛י אִ֥ישׁ נָכְרִ֖י יֹאכֲלֶ֑נּוּ זֶ֛ה הֶ֛בֶל וָחֳלִ֥י רָ֖ע הֽוּא:
[ג] אִם־יוֹלִ֣יד אִ֣ישׁ מֵאָ֡ה וְשָׁנִים֩ רַבּ֨וֹת יִֽחְיֶ֜ה וְרַ֣ב׀ שֶׁיִּהְי֣וּ יְמֵֽי־שָׁנָ֗יו וְנַפְשׁוֹ֙ לֹא־תִשְׂבַּ֣ע מִן־הַטּוֹבָ֔ה וְגַם־קְבוּרָ֖ה לֹא־הָ֣יְתָה לּ֑וֹ אָמַ֕רְתִּי ט֥וֹב מִמֶּ֖נּוּ הַנָּֽפֶל:
[ד] כִּֽי־בַהֶ֥בֶל בָּ֖א וּבַחֹ֣שֶׁךְ יֵלֵ֑ךְ וּבַחֹ֖שֶׁךְ שְׁמ֥וֹ יְכֻסֶּֽה:
[ה] גַּם־שֶׁ֥מֶשׁ לֹא־רָאָ֖ה וְלֹ֣א יָדָ֑ע נַ֥חַת לָזֶ֖ה מִזֶּֽה:
[ו] וְאִלּ֣וּ חָיָ֗ה אֶ֤לֶף שָׁנִים֙ פַּעֲמַ֔יִם וְטוֹבָ֖ה לֹ֣א רָאָ֑ה הֲלֹ֛א אֶל־מָק֥וֹם אֶחָ֖ד הַכֹּ֥ל הוֹלֵֽךְ:
[ז] כָּל־עֲמַ֥ל הָאָדָ֖ם לְפִ֑יהוּ וְגַם־הַנֶּ֖פֶשׁ לֹ֥א תִמָּלֵֽא:
[ח] כִּ֛י מַה־יּוֹתֵ֥ר לֶחָכָ֖ם מִֽן־הַכְּסִ֑יל מַה־לֶּעָנִ֣י יוֹדֵ֔עַ לַהֲלֹ֖ךְ נֶ֥גֶד הַחַיִּֽים:
[ט] ט֛וֹב מַרְאֵ֥ה עֵינַ֖יִם מֵֽהֲלָךְ־נָ֑פֶשׁ גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ:
[י] מַה־שֶּׁהָיָ֗ה כְּבָר֙ נִקְרָ֣א שְׁמ֔וֹ וְנוֹדָ֖ע אֲשֶׁר־ה֣וּא אָדָ֑ם וְלֹא־יוּכַ֣ל לָדִ֔ין עִ֥ם שֶׁהתַּקִּ֖יף שֶׁתַּקִּ֖יף מִמֶּֽנּוּ:
[יא] כִּ֛י יֵשׁ־דְּבָרִ֥ים הַרְבֵּ֖ה מַרְבִּ֣ים הָ֑בֶל מַה־יֹּתֵ֖ר לָאָדָֽם:
[יב] כִּ֣י מִֽי־יוֹדֵעַ֩ מַה־טּ֨וֹב לָאָדָ֜ם בַּחַיִּ֗ים מִסְפַּ֛ר יְמֵי־חַיֵּ֥י הֶבְל֖וֹ וְיַעֲשֵׂ֣ם כַּצֵּ֑ל אֲשֶׁר֙ מִֽי־יַגִּ֣יד לָאָדָ֔ם מַה־יִּהְיֶ֥ה אַחֲרָ֖יו תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ:

פרק ו
(א-ג) יש רעה... תחת וגו': איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וכבוד וגו'. אם יוליד איש מאה... ורב שיהיו ימי שניו - עד שיאמר: דיי לי ימים ושנים. וגם קבורה לא היתה לו - שנהרג וחיה רעה אכלתהו (ע"פ בר' לז , כ) , או שנטבע בים; אמרתי: טוב ממנו מי שלא חיה אפילו יום אחד; כמו שמפרש: טוב ממנו הנפל. (ד) כי בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכוסה - זה שחיה שנים רבות ונפשו לא תשבע מן הטובה (ראה לעיל , ג). (ה) גם שמש לא ראה - גם הנפל (ראה לעיל , ג) , שלא ראה השמש ולא ידע , נחת לזה הנפל ממנו; לפי שלא ראה עמל בעולם , וזה - כל ימיו היו בצער. (ו) ואילו חיה אלף שנים פעמים - לא תאמר , שחיה שנים רבות; אלא אפילו חיה אלף שנים פעמים , וטובה לא ראה; הלא אל מקום אחד הכל הולך - הנפל (ראה לעיל , ג) והוא. (ז) כל עמל האדם לפיהו - כל מה שאדם עמל בעולם הזה - כדי שיתן אל פיהו. וגם הנפש לא תמלא?! - בתמיה: והוא מקמץ ואינו ממלא תאות נפשו , ומחסר את נפשו מטובה (ע"פ קה' ד , ח)?! (ח) כי מה יותר לחכם מן הכסיל - פתרונו: מה יתרון לחכם שיודע להשתכר ולהרויח , מאחר שאינו מראה את נפשו טוב בעמלו (ראה קה' ב , כד) , מן הכסיל שאינו יודע להשתכר כלום , והוא רעב מתוך שאינו יודע להשתכר? אם זה רעב מתוך איולתו , גם החכם הזה רעב מתוך שלא הראה את נפשו טוב בעמלו. מה לעני יודע להלוך נגד החיים - פתרונו: לעני היודע להתנהג בדרך ארץ נגד הבריות שהם חיים , באי זה דבר רע לו מזה העשיר שיש לו ממון הרבה ונפשו לא תשבע מן הטובה (ראה לעיל , ג)? (ט) טוב מראה עינים מהלוך נפש - גם זה הבל [ורעות רוח] ורעה רבה (ע"פ קה' ב , כא). כל אדם שיש בו מידה זו: טוב לי שאראה אוצר מלא כסף וזהב , משאחסֵר ממנו להראות את נפשי טובה (ע"פ קה' ב , כד) - כל מי שיש בו מדה זו , גם זה הבל ורעות רוח. (י) מה שהיה כבר נקרא שמו ונודע אשר הוא אדם - בכל עניין שהנהיג אדם את עצמו לשבח , כמו "איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבוד" (לעיל , ב) , "והשליטו לאכול ממנו ולשאת את חלקו ולשמוח בעמלו" (קה' ה , יח) - כבר דבר זה אי אפשר ליבטל , שכבר נקרא שמו ונודע לכל שהוא אדם חשוב. ולפי שלא יוכל לדין עם שתקיף ממנו - והוא מלאך המות - יעשה דבר בעוד שהוא בחיים , שיהו הבריות מזכירין אותו לשבח. (יא) כי יש דברים הרבה מרבים הבל - יש דברים הרבה שאדם יגע בהן , וסוף שמרבים הבל ואין בהם יתרון לאדם; הוא "אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים... ולא ישליטנו האלהים" וגו' (לעיל , ב). (יב) כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים [ - מקרא זה מוסב למעלה , ופתרונו: מה יתרון לאדם להרבות נכסים ואינו נהנה מהם? אלא מי שרוצה לידע מה טוב לאדם בחיים] מספר ימי חיי הבלו - זהו מעשה הטוב שבכולם: יעשם כצל - יחשב ימיו ושנותיו כאילו הם כצל עובר (ע"פ תה' קמד , ד) , שיחשב בעצמו ויאמר: הואיל וימי ושנותי בורחים כצל עובר , אם לא עכשיו אהנה מנכסיי - מחר אותו האיש מת , ואחרים אוכלים את נכסיו; כי מי יגיד לאדם מה יהיה אחריו תחת השמש - כי מי יגיד לאדם מה יהיה סופו שלאותו ממון אחרי מותו?