פרק ו
[א]
יש
רעה
אשר
ראיתי
תחת
השמש
ורבה
היא
על־האדם:
[ב]
איש
אשר
יתן־לו
האלהים
עשר
ונכסים
וכבוד
ואיננו
חסר
לנפשו׀
מכל
אשר־יתאוה
ולא־ישליטנו
האלהים
לאכל
ממנו
כי
איש
נכרי
יאכלנו
זה
הבל
וחלי
רע
הוא:
[ג]
אם־יוליד
איש
מאה
ושנים
רבות
יחיה
ורב׀
שיהיו
ימי־שניו
ונפשו
לא־תשבע
מן־הטובה
וגם־קבורה
לא־היתה
לו
אמרתי
טוב
ממנו
הנפל:
[ד]
כי־בהבל
בא
ובחשך
ילך
ובחשך
שמו
יכסה:
[ה]
גם־שמש
לא־ראה
ולא
ידע
נחת
לזה
מזה:
[ו]
ואלו
חיה
אלף
שנים
פעמים
וטובה
לא
ראה
הלא
אל־מקום
אחד
הכל
הולך:
[ז]
כל־עמל
האדם
לפיהו
וגם־הנפש
לא
תמלא:
[ח]
כי
מה־יותר
לחכם
מן־הכסיל
מה־לעני
יודע
להלך
נגד
החיים:
[ט]
טוב
מראה
עינים
מהלך־נפש
גם־זה
הבל
ורעות
רוח:
[י]
מה־שהיה
כבר
נקרא
שמו
ונודע
אשר־הוא
אדם
ולא־יוכל
לדין
עם
שהתקיף
שתקיף
ממנו:
[יא]
כי
יש־דברים
הרבה
מרבים
הבל
מה־יתר
לאדם:
[יב]
כי
מי־יודע
מה־טוב
לאדם
בחיים
מספר
ימי־חיי
הבלו
ויעשם
כצל
אשר
מי־יגיד
לאדם
מה־יהיה
אחריו
תחת
השמש: