פרק ח
[א]
מִי
כְּהֶחָכָם
וּמִי
יוֹדֵעַ
פֵּשֶׁר
דָּבָר
חָכְמַת
אָדָם
תָּאִיר
פָּנָיו
וְעֹז
פָּנָיו
יְשֻׁנֶּא:
[ב]
אֲנִי
פִּי־מֶלֶךְ
שְׁמֹר
וְעַל
דִּבְרַת
שְׁבוּעַת
אֱלֹהִים:
[ג]
אַל־תִּבָּהֵל
מִפָּנָיו
תֵּלֵךְ
אַל־תַּעֲמֹד
בְּדָבָר
רָע
כִּי
כָּל־אֲשֶׁר
יַחְפֹּץ
יַעֲשֶׂה:
[ד]
בַּאֲשֶׁר
דְּבַר־מֶלֶךְ
שִׁלְטוֹן
וּמִי
יֹאמַר־לוֹ
מַה־תַּעֲשֶׂה:
[ה]
שׁוֹמֵר
מִצְוָה
לֹא
יֵדַע
דָּבָר
רָע
וְעֵת
וּמִשְׁפָּט
יֵדַע
לֵב
חָכָם:
[ו]
כִּי
לְכָל־חֵפֶץ
יֵשׁ
עֵת
וּמִשְׁפָּט
כִּי־רָעַת
הָאָדָם
רַבָּה
עָלָיו:
[ז]
כִּי־אֵינֶנּוּ
יֹדֵעַ
מַה־שֶּׁיִּהְיֶה
כִּי
כַּאֲשֶׁר
יִהְיֶה
מִי
יַגִּיד
לוֹ:
[ח]
אֵין
אָדָם
שַׁלִּיט
בָּרוּחַ
לִכְלוֹא
אֶת־הָרוּחַ
וְאֵין
שִׁלְטוֹן
בְּיוֹם
הַמָּוֶת
וְאֵין
מִשְׁלַחַת
בַּמִּלְחָמָה
וְלֹא־יְמַלֵּט
רֶשַׁע
אֶת־בְּעָלָיו:
[ט]
אֶת־כָּל־זֶה
רָאִיתִי
וְנָתוֹן
אֶת־לִבִּי
לְכָל־מַעֲשֶׂה
אֲשֶׁר
נַעֲשָׂה
תַּחַת
הַשָּׁמֶשׁ
עֵת
אֲשֶׁר
שָׁלַט
הָאָדָם
בְּאָדָם
לְרַע
לוֹ:
[י]
וּבְכֵן
רָאִיתִי
רְשָׁעִים
קְבֻרִים
וָבָאוּ
וּמִמְּקוֹם
קָדוֹשׁ
יְהַלֵּכוּ
וְיִשְׁתַּכְּחוּ
בָעִיר
אֲשֶׁר
כֵּן־עָשׂוּ
גַּם־זֶה
הָבֶל:
[יא]
אֲשֶׁר
אֵין־נַעֲשָׂה
פִתְגָם
מַעֲשֵׂה
הָרָעָה
מְהֵרָה
עַל־כֵּן
מָלֵא
לֵב
בְּנֵי־הָאָדָם
בָּהֶם
לַעֲשׂוֹת
רָע:
[יב]
אֲשֶׁר
חֹטֶא
עֹשֶׂה
רָע
מְאַת
וּמַאֲרִיךְ
לוֹ
כִּי
גַּם־יוֹדֵעַ
אָנִי
אֲשֶׁר
יִהְיֶה־טּוֹב
לְיִרְאֵי
הָאֱלֹהִים
אֲשֶׁר
יִירְאוּ
מִלְּפָנָיו:
[יג]
וְטוֹב
לֹא־יִהְיֶה
לָרָשָׁע
וְלֹא־יַאֲרִיךְ
יָמִים
כַּצֵּל
אֲשֶׁר
אֵינֶנּוּ
יָרֵא
מִלִּפְנֵי
אֱלֹהִים:
[יד]
יֶשׁ־הֶבֶל
אֲשֶׁר
נַעֲשָׂה
עַל־הָאָרֶץ
אֲשֶׁר׀
יֵשׁ
צַדִּיקִים
אֲשֶׁר
מַגִּיעַ
אֲלֵהֶם
כְּמַעֲשֵׂה
הָרְשָׁעִים
וְיֵשׁ
רְשָׁעִים
שֶׁמַּגִּיעַ
אֲלֵהֶם
כְּמַעֲשֵׂה
הַצַּדִּיקִים
אָמַרְתִּי
שֶׁגַּם־זֶה
הָבֶל:
[טו]
וְשִׁבַּחְתִּי
אֲנִי
אֶת־הַשִּׂמְחָה
אֲשֶׁר
אֵין־טוֹב
לָאָדָם
תַּחַת
הַשֶּׁמֶשׁ
כִּי
אִם־לֶאֱכֹל
וְלִשְׁתּוֹת
וְלִשְׂמוֹחַ
וְהוּא
יִלְוֶנּוּ
בַעֲמָלוֹ
יְמֵי
חַיָּיו
אֲשֶׁר־נָתַן־לוֹ
הָאֱלֹהִים
תַּחַת
הַשָּׁמֶשׁ:
[טז]
כַּאֲשֶׁר
נָתַתִּי
אֶת־לִבִּי
לָדַעַת
חָכְמָה
וְלִרְאוֹת
אֶת־הָעִנְיָן
אֲשֶׁר
נַעֲשָׂה
עַל־הָאָרֶץ
כִּי
גַם
בַּיּוֹם
וּבַלַּיְלָה
שֵׁנָה
בְּעֵינָיו
אֵינֶנּוּ
רֹאֶה:
[יז]
וְרָאִיתִי
אֶת־כָּל־מַעֲשֵׂה
הָאֱלֹהִים
כִּי
לֹא
יוּכַל
הָאָדָם
לִמְצוֹא
אֶת־הַמַּעֲשֶׂה
אֲשֶׁר
נַעֲשָׂה
תַחַת־הַשֶּׁמֶשׁ
בְּשֶׁל
אֲשֶׁר
יַעֲמֹל
הָאָדָם
לְבַקֵּשׁ
וְלֹא
יִמְצָא
וְגַם
אִם־יֹאמַר
הֶחָכָם
לָדַעַת
לֹא
יוּכַל
לִמְצֹא: