מאגר הכתר קהלת פרק ח עם פירוש ראב"ע

פרק ח
(א) מי. יש מלה מושכת עצמה ואחרת עמה , כמלת "אל בקצפך תוכיחני" (תה' לח , ב); "יחי ראובן ואל ימות" (דב' לג , ו); "מתן בסתר יכפה אף" (מש' כא , יד). וכן ימצא אות - מושך אחר; כמו "מאל אביך ויעזרך ואת שדי" (בר' מט , כה) - הוא 'ומאת שדי'; והוא דבק עם הפסוק שלמעלה "מידי אביר יעקב" (שם , כד): כל זה בא לך מאל אביך , והוא יעזרך לעולם. ואמר הגאון רב סעדיה ז"ל (רס"ג תורה בר' מט , כה) , שעניינו: אשאל מאל אביך ויעזרך. ועל שני הפירושים צריכה תוספת מ"ם על 'את'. וכן "מישרים אהבוך" (שה"ש א , ד) - עניינו: ממישרים אהבוך; ו"מישרים" הוא תואר היין , וכמוהו "יתהלך במישרים" (מש' כג , לא) , וכן "כיין הטוב הולך לדודי למישרים" (שה"ש ז , י) , וישוב "אהבוך" (שה"ש א , ד) על העלמות הנזכרות בפסוק הראשון (שם , ג). וכן מי כהחכם ומי כיודע פשר דבר. ויתכן היות פירושו: מי כהחכם ומי שהוא יודע פשר דבר? ומלת פשר - ממשפחת ארמית; והעניין: למה יתעסקו בני אדם לחשוב חשבונות רבים (ראה קה' ז , כט) שלא יועילו? אין מי שהוא על דרך ישרה כמו החכם , המבקש חכמה וידרוש לדעת פשר כל דבר: מה חפץ יש בו , ולמה כן. ויתכן היות פשר - הפוך , סופו בתוכו , מן "כי לא פורש" (במ' טו , לד). ועניין חכמת אדם תאיר פניו - תשים אור בפניו. והעניין: תסיר הכעס , כעניין "באור פני מלך חיים" (מש' טז , טו). ועניין ועוז פניו ישנא - סור עזות פנים ממנו; כי החכמה תוליד הענוה. כי בהתגבר הנשמה על הרוח יסור הכעס ועזות המצח. (ב) אני. כאשר השלים להוכיח החכם שישמור מִפַּח החשק , שב להזהירו שלא ישען על חכמתו , ויבזה מצות מלך מקומו בעבור היותו כסיל כנגדו. ועניין אני - אני אצוך , או אזהירך , על שני דברים שלא תמרה אותם; האחד: מה שיצא מפי המלך , והשני: מה שיצא מפיך גם אתה כנגד השם הנכבד והנורא; כי המלך לא ינקה כל אשר ימרה את פיו , ומלך האמת - לא ינקה את אשר ישא את שמו לשוא (ראה שמ' כ , ז). (ג) אל תבהל... - מצאנו בלשון הזאת "ונדעה נרדפה" (הו' ו , ג); "אל תרבו תדברו" (ש"א ב , ג); ועיקרם: ונדעה לרדוף; אל תרבו לדבר. ויותר נכון הוא שיחסר שי"ן , שהוא מקום 'אשר' , ויהיה כן: ונדעה שנרדפה; אל תרבו שתדברו. וכן זאת מלת תלך - אל תבהל מפניו ללכת , או אל תבהל מפניו שתלך. אל ימהר לבך (ע"פ קה' ה , א) שתחשוב שתוכל ללכת מפניו , פני המלך , פן תעמוד על דבר שהוא רע בעיניו , כי כל רצונו יוכל לעשות לך. (ד) באשר - בכל מקום שדבר מלך , שם שלטון הוא עליך , ואין מי יוכיחנו להצילך מידו , כי הכל יפחדו ממנו. אם כן לבשר ודם , אף כי למלך האמת שמלא כבודו מעלה ומטה. (ה) שומר... - לא ידע דבר רע , כי לא יבוא לו ברוב. ועת ומשפט ידע לב חכם - יש מפרשים עת במקום הזה כמו 'חכמה'; ויאמרו , כי כמוהו "לעות את יעף" (יש' נ , ד); "ביד איש עתי" (וי' טז , כא); "יודעי העתים" (אס' א , יג); "יודעי בינה לעתים" (דה"א יב , לג). וזה איננו נכון , כי פירוש "לעות" (יש' נ , ד) - לשום לו עת , והוא: "יעיר בבקר בבקר" (שם); ו"איש עתי" (וי' טז , כא) - שיהיה מזומן ללכת באותה העת ולא יתעכב; או פירושו , שמנהגו ללכת בכל עת בשנה למדבר הנזכר; ועניינו כמו 'רגיל'. ו"יודעי בינה לעתים" (דה"א יב , לג) - כבר פירשו רבותינו ז"ל (ראה ב"ר עב , ה) , שהיו מחשבי עיבורי השנים; ו"יודעי העתים" (אס' א , יג) הם אנשי המזלות. ופירוש אחר: שומר מצוה לא ירצה לדעת דבר רע. ועניין ועת ומשפט דבק עם הפסוק שאחריו. (ו) כי. ידע החכם , כי לכל חפץ יש עת , ולא יכנס להלחם עם מי שהשעה משחקת לו (ראה ברכות ז , ב). ועניין כי רעת האדם - אע"פ שידע כי עת לכל חפץ , לא ידע מתי תגיע העת; וזו רעה רבה. (ז) כי איננו - לא ידע מה יהיה; ואם ידע דברים על דרך כלל , או נסיונות שנסה , מי יגיד לו בפרט כאשר יהיו הדברים? (ח) אין אדם. ואלו היה יודע מתי ימות , מה יועילנו? כי אין אדם שיש לו יכולת לכלוא את הרוח. וזה הפסוק יורה שהרוח דומה לאסור בבית הכלא , כאשר החלותי בתחלת דברי (קה' ז , ג). ואין שלטון - לא תועיל המלכות למלך , ולא הנשק המוכן למלחמה. ומשלחת - כמו נשק; וכמוהו "וחיתו מעבור בשלח" (איוב לג , יח). ועניינו: משלחת המלחמה. ויש מפרשים במלחמה - מלחמת המתכונת , השומרת הגוף עד עת קץ עם החלי הנכנס בגוף; ואם תחלש המתכונת , ימות בן אדם. ופירוש רֶשע - רוב התנועה והניצוח , כעניין "והוא ישקיט ומי ירשיע" (איוב לד , כט); "ובכל אשר יפנה ירשיע" (ש"א יד , מז). ויש מפרשים שהוא ממון , שרובו מקובץ הוא מרשע. (ט) את כל זה - עודנו בעניין להזהיר החכם שלא ימרה פי המלך (ראה לעיל , ב - ג); והוא , שאני ראיתי , אחר שנתתי לבי , עת ששלט האדם באדם כמוהו לרע לו - ועשה רע לו. וזה העניין דבק עם "כי לכל חפץ יש עת ומשפט" (לעיל , ו). (י) ובכן. המפרשים השתבשו בפסוק הזה. יש מפרש קבורים - שמורים בארמונם; ויפרשו ובאו ויהלכו - שיעשו רצונם; ויפרשו וישתכחו - מתרגום "וימצאו" (ראה ת"א בר' יא , ב). ואחרים אמרו כי ובאו - נעלמו , כמו "ובא השמש וטהר" (וי' כב , ז). גם זה איננו נכון , כי לא ימצא זה העניין כי אם בשמש , בעבור היותו הפך 'יצא' , וכן הוא אומר "השמש יצא על הארץ" (בר' יט , כג). ומפרשים אמרו "בא בשכרו" (שמ' כב , יד) - שהוא כמוהו; ואיננו כך , רק 'בא' לו זה הדבר שלא ישולם לו בעבור שכרו. וכן טעו פייטנים רבים שיאמרו 'מאורה' , וישלימו: "קומי אורי כי בא אורך" (יש' ס , א); ודבריהם סותרים זה את זה אם לא ישלימו הפסוק , וזה פירושו: קומי אורי , כי נעלם אורך הקדמון , וזרח עליך כבוד יי' (ראה שם). וכן יפרש: "לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם" (שם , יט). וזה פירוש הפסוק: ובכן - כמו תרגום "אז" (ראה ת"א בר' ד , כו); והעניין: כשנתתי את לבי (ראה לעיל , ט) , אז ראיתי רשעים , ששלטו באדם והרעו להם (ראה שם) , מתו בלא ייסורים , קבורים בקברם ― כעניין "כי אין חרצובות למותם" (תה' עג , ד) ― ובאו לעולם שנית; והעניין: שיבואו בניהם ויעמדו במקומם ויעמד זכרם. ואשר ממקום קדוש יהלכו - והעניין: כי הקדושים , שימותו בלא בן וישתכחו בעיר שהיו שמה , והם אשר עשו כן - האמת; כמו "כן בנות צלפחד דוברות" (במ' כז , ז). תמה: איך נכרת זכר הצדיק , ונשכח כל טוב שעשה , והרשע מת בשלום , והניח בנים במקומו?! גם זה הבל. (יא-יב) אשר. בעבור שלא נעשה דבר נקמה ותשלום ותגמול על מעשה הרעה מהרה , על כן מלא לב בני האדם - אפילו בנפשם - לעשות רע , כי סר הפחד מהם; אשר חוטא - כי יראו חוטא יעשה רע מאת פעמים ומאריך לו האלהים; אע"פ שידעו המבינים בבני אדם , וגם יודע אני , אשר יהיה טוב ליראי האלהים , ואם לא היה מהרה. (יג) וטוב. וטוב לא יהיה לרשע - באחריתו , ויש מהם שלא יאריך ימים כצל. ובעבור היות 'רשע' לעניינים רבים , פירש שזה הרשע הוא אשר איננו ירא מלפני האלהים. (יד) יש הבל. מתחלת זה הפסוק עד פסוק "גם זו ראיתי בחכמה" (קה' ט , יג) , והם ששה עשר פסוקים , בעניין אחד דבקים. גם זה הפסוק הוא מהעניין שלמעלה: יש צדיקים שמגיע (בנוסחנו: אשר מגיע) אליהם מה שהיה ראוי להגיע לרשעים על מעשיהם , והפך הדבר. וכאשר ראיתי זה אמרתי: הכל הבל בין צדיק ורשע; כעניין "ואני כמעט נטיו רגליי... כי קנאתי בהוללים" (תה' עג , ב - ג). (טו) ושבחתי - אז שבחתי את השמחה , כי אין טוב לאדם , רק האכילה והשתיה. ופירוש ילונו בעמלו - יִלָוה עמו זה הדבר , שישמח ויתענג. (טז) כאשר. כמעט ושבחתי את השמחה (ראה לעיל , טו) כאשר נתתי את לבי לדעת זה העניין ולמה יגיע לצדיק כמעשה הרשע , עד נדדה שנתי מעיניי ביום ובלילה ברוב המחשבות. ו"ו עיניו שב אל לבי. (יז) וראיתי קצות מעשה האלהים , והבינותי עיקרם , לכן זה המעשה הרע שנעשה תחת השמש - לא אוכל להבינו , בעבור שהוגיעו נפשם ועמלו חכמי האדם למצוא העניין , ולמה זה , ולא מצאו. ופירוש בשל - כמו "בעבור" (בר' ח , כא): "כי בשלי הסער הגדול" (יונה א , יב). ועל זה העניין צעק איוב הצדיק.