מאגר הכתר קהלת פרק ח עם פירוש רלב"ג

פרק ח
[א] מִ֚י כְּהֶ֣חָכָ֔ם וּמִ֥י יוֹדֵ֖עַ פֵּ֣שֶׁר דָּבָ֑ר חָכְמַ֤ת אָדָם֙ תָּאִ֣יר פָּנָ֔יו וְעֹ֥ז פָּנָ֖יו יְשֻׁנֶּֽא:
[ב] אֲנִי֙ פִּי־מֶ֣לֶךְ שְׁמֹ֔ר וְעַ֕ל דִּבְרַ֖ת שְׁבוּעַ֥ת אֱלֹהִֽים:
[ג] אַל־תִּבָּהֵ֤ל מִפָּנָיו֙ תֵּלֵ֔ךְ אַֽל־תַּעֲמֹ֖ד בְּדָבָ֣ר רָ֑ע כִּ֛י כָּל־אֲשֶׁ֥ר יַחְפֹּ֖ץ יַעֲשֶֽׂה:
[ד] בַּאֲשֶׁ֥ר דְּבַר־מֶ֖לֶךְ שִׁלְט֑וֹן וּמִ֥י יֹֽאמַר־ל֖וֹ מַֽה־תַּעֲשֶֽׂה:
[ה] שׁוֹמֵ֣ר מִצְוָ֔ה לֹ֥א יֵדַ֖ע דָּבָ֣ר רָ֑ע וְעֵ֣ת וּמִשְׁפָּ֔ט יֵדַ֖ע לֵ֥ב חָכָֽם:
[ו] כִּ֣י לְכָל־חֵ֔פֶץ יֵ֖שׁ עֵ֣ת וּמִשְׁפָּ֑ט כִּֽי־רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם רַבָּ֥ה עָלָֽיו:
[ז] כִּֽי־אֵינֶ֥נּוּ יֹדֵ֖עַ מַה־שֶּׁיִּֽהְיֶ֑ה כִּ֚י כַּאֲשֶׁ֣ר יִֽהְיֶ֔ה מִ֖י יַגִּ֥יד לֽוֹ:
[ח] אֵ֣ין אָדָ֞ם שַׁלִּ֤יט בָּר֙וּחַ֙ לִכְל֣וֹא אֶת־הָר֔וּחַ וְאֵ֤ין שִׁלְטוֹן֙ בְּי֣וֹם הַמָּ֔וֶת וְאֵ֥ין מִשְׁלַ֖חַת בַּמִּלְחָמָ֑ה וְלֹא־יְמַלֵּ֥ט רֶ֖שַׁע אֶת־בְּעָלָֽיו:
[ט] אֶת־כָּל־זֶ֤ה רָאִ֙יתִי֙ וְנָת֣וֹן אֶת־לִבִּ֔י לְכָֽל־מַעֲשֶׂ֔ה אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ עֵ֗ת אֲשֶׁ֨ר שָׁלַ֧ט הָאָדָ֛ם בְּאָדָ֖ם לְרַ֥ע לֽוֹ:
[י] וּבְכֵ֡ן רָאִיתִי֩ רְשָׁעִ֨ים קְבֻרִ֜ים וָבָ֗אוּ וּמִמְּק֤וֹם קָדוֹשׁ֙ יְהַלֵּ֔כוּ וְיִֽשְׁתַּכְּח֥וּ בָעִ֖יר אֲשֶׁ֣ר כֵּן־עָשׂ֑וּ גַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל:
[יא] אֲשֶׁר֙ אֵין־נַעֲשָׂ֣ה פִתְגָ֔ם מַעֲשֵׂ֥ה הָרָעָ֖ה מְהֵרָ֑ה עַל־כֵּ֡ן מָלֵ֞א לֵ֧ב בְּֽנֵי־הָאָדָ֛ם בָּהֶ֖ם לַעֲשׂ֥וֹת רָֽע:
[יב] אֲשֶׁ֣ר חֹטֶ֗א עֹשֶׂ֥ה רָ֛ע מְאַ֖ת וּמַאֲרִ֣יךְ ל֑וֹ כִּ֚י גַּם־יוֹדֵ֣עַ אָ֔נִי אֲשֶׁ֤ר יִֽהְיֶה־טּוֹב֙ לְיִרְאֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יִֽירְא֖וּ מִלְּפָנָֽיו:
[יג] וְטוֹב֙ לֹא־יִהְיֶ֣ה לָרָשָׁ֔ע וְלֹא־יַאֲרִ֥יךְ יָמִ֖ים כַּצֵּ֑ל אֲשֶׁ֛ר אֵינֶ֥נּוּ יָרֵ֖א מִלִּפְנֵ֥י אֱלֹהִֽים:
[יד] יֶשׁ־הֶבֶל֘ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֣ה עַל־הָאָרֶץ֒ אֲשֶׁ֣ר׀ יֵ֣שׁ צַדִּיקִ֗ים אֲשֶׁ֨ר מַגִּ֤יעַ אֲלֵהֶם֙ כְּמַעֲשֵׂ֣ה הָרְשָׁעִ֔ים וְיֵ֣שׁ רְשָׁעִ֔ים שֶׁמַּגִּ֥יעַ אֲלֵהֶ֖ם כְּמַעֲשֵׂ֣ה הַצַּדִּיקִ֑ים אָמַ֕רְתִּי שֶׁגַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל:
[טו] וְשִׁבַּ֤חְתִּֽי אֲנִי֙ אֶת־הַשִּׂמְחָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אֵֽין־ט֤וֹב לָאָדָם֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כִּ֛י אִם־לֶאֱכֹ֥ל וְלִשְׁתּ֖וֹת וְלִשְׂמ֑וֹחַ וְה֞וּא יִלְוֶ֣נּוּ בַעֲמָל֗וֹ יְמֵ֥י חַיָּ֛יו אֲשֶׁר־נָֽתַן־ל֥וֹ הָאֱלֹהִ֖ים תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ:
[טז] כַּאֲשֶׁ֨ר נָתַ֤תִּי אֶת־לִבִּי֙ לָדַ֣עַת חָכְמָ֔ה וְלִרְאוֹת֙ אֶת־הָ֣עִנְיָ֔ן אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה עַל־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י גַ֤ם בַּיּוֹם֙ וּבַלַּ֔יְלָה שֵׁנָ֕ה בְּעֵינָ֖יו אֵינֶ֥נּוּ רֹאֶֽה:
[יז] וְרָאִיתִי֘ אֶת־כָּל־מַעֲשֵׂ֣ה הָאֱלֹהִים֒ כִּי֩ לֹ֨א יוּכַ֜ל הָאָדָ֗ם לִמְצוֹא֙ אֶת־הַֽמַּעֲשֶׂה֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֣ה תַֽחַת־הַשֶּׁ֔מֶשׁ בְּ֠שֶׁל אֲשֶׁ֨ר יַעֲמֹ֧ל הָאָדָ֛ם לְבַקֵּ֖שׁ וְלֹ֣א יִמְצָ֑א וְגַ֨ם אִם־יֹאמַ֤ר הֶֽחָכָם֙ לָדַ֔עַת לֹ֥א יוּכַ֖ל לִמְצֹֽא:

פרק ח
(א) מי בכל אלו הנמצאות השפלות כמו האיש החכם , ומי יודע מושכלי אלו הדברים? הנה חכמת האדם תאיר פניו להשיג האמת בזה , ועוז פני חמרו , אשר הוא מסך מבדיל בינו ובין המושכלות , ישתנה וישוב נאות אל השכל ונכנע. (ב) אני אשתדל לשמור מצות המלך , והיא התורה , כי היא מישרת בענין החכמה הישרה נפלאה , ובסבת שבועת אלהים שהשביע ישראל לקיים התורה. (ג) אל תמהר ללכת מפניו כשתתעסק במצותיו , שלא יֵרָאו המצות עליך למשא. כי זה יהיה סבה שתעמוד על כונת התורה ותשיג מפני זה התכלית המכוון במצותיה , שהיא שלמות הנפש , כמו שהתבאר מבאורנו לדברי התורה (וי' יח , ה). וכאשר יהיה לבך בדבר רע , אל תתעכב בו לחקור אם הוא ראוי לעשותו אם לא , להפליג בזה החקירה , כי אין זה מן הראוי; פן תפותה לעשות הרע ההוא לרוב התמדת מחשבתך בו , כי יצר לב האדם רע (ראה בר' ח , כא). אבל מהר להוציא מחשבתך מההשתדלות בענין הרע ההוא שהזהירה אותך התורה מעשותו , כי כל אשר יחפוץ השם יעשה; והוא יענישך אם תסור ממצותיו , ויגמלך טוב אם תשמע אליו. (ד) כי דבר השם הוא מושל בזה העולם , ומי יאמר לו מה תעשה. (ה-ח) הנה מי שהוא שומר מצות השם לא ידע דבר רע; רוצה לומר , שלא תשוטט מחשבתו בדבר רע , כי הוא מתאוה תמיד לעשות מצות השם. או ירצה בזה , שהשם יצילהו מהמקרים הרעים הנכונים לבא עליו. ולב החכם ידע עת ומשפט; רוצה לומר , שהוא ידע מתי יתכן שיקרהו רע מצד משפטי העליונים , כי כבר יודיעהו זה השם ית'יתעלה בצד מצדדי ההודעה , כמו שבארנו ברביעי מ'ספר מלחמות יי'' (פרק ה) ובבאורנו לספר איוב (לג , לג; ביאור דברי המענה) , ובזה ישָמר האדם מהרבה מהרעות הנכונות לבא עליו; וזה , כי לכל חפץ יש עת ראוי ומשפט מוגבל. וכבר יגיע הרע לאדם משני צדדים , כאשר לא ידע זה טרם בא הענין; רצוני: אם שהוא ישתדל להגיע לקנין דבר - מה ולא יוכל עליו , לפי שלא ידע העת הראוי לזה; אם שכבר יפקד ממנו מה שקנהו מצד הסדור המסודר מהגלגלים , כשלא ידע זה קודם ולא יקח עצה על ההצלה. והנה כאשר יהיה הענין הרע , מה יועיל לאדם דעתו במקרה הרע ההוא המגיע מצד מה שיראה מזה , והוא לא יוכל לשנותו בשום פנים? הנה אין אדם שליט ברוח המנשבת למנוע נשיבתה , ולא יוכל להרחיק המות כשהתחיל לדרוך אליו וגברו הכחות המתפעלות על הפועלות , ולא יועיל החרב במלחמה כשיהיה שם האדם והיה משפטו שימות; אבל היתה הצלתו אם ידע זה קודם , שימָנע אז מההליכה במלחמה. והעושר לא ימלט בעליו. והנה זה הוא התועלת המגיע משמירת התורה ומההשתדלות בחכמה. (ט) כל זה ראיתי ונתתי אל (בנוסחנו: את) לבי מענין המעשה אשר נעשה תחת השמש , והוא , שכבר יתכן שיחשוב האדם הרבה פעמים שיגיעהו טוב במה שיגיעהו רע. והוא , שכבר ימָצא שישלוט האדם באדם ויקוה מפני זה שינצחהו בקלות - וזה יהיה סבה שינוצח , כי לא יתחכם אל שינצחהו בדרכים הראויים , לְרוב היותו בז לדבר; ולזה יחבל לו (ע"פ מש' יג , יג). (י-יא) ובזה האופן מרוע הסדור , המגיע מפני העלם מהאדם מה שיתכן שיקרה לו , ראיתי רשעים אשר כמעט אבד זכרם ונשכח , והם באים בזה המציאות ויפרו וירבו ויצליחו. ואשר הם ממקום קדוש , והם הטובים , ראיתי שהם הולכים מזה המציאות וקרוב להשכח זכרם , וזה יקרה להם בעת רעה , כאשר לא היו דבקים בשם יתעלה באופן שיהיו מושגחים , וישתכחו בעיר בעצמה אשר עשו בה הפעולות הטובות. והנה זאת המחשבה היא הבל; רצוני , שאין ראוי שישובח מפני זה הרשע ויגונה הצדיק , וזה , שאין נעשה מהרה הגעת העונש על המעשה הרע. וזה סבה שמלא לב בני האדם בהם לעשות רע , כי הם , אִלו יִראו שיגיע העונש על הרָשָע תכף עשותו הרֶשַע היו נשמרים יותר מעשיית הרע. אבל השם מאריך לחוטא מאד , עד שהוא יעשה דרך משל מאה רעות קודם שיגיעהו עונש מוחש , כמו שהתבאר בספר איוב. (יב-יג) והנה יודע אני שטוב יהיה ליראי האלהים שיראו (בנוסחנו: ייראו) מלפניו , כי הם יהיו נשמרים מהרבה מהרעות הנכונות לבא עליהם , והם גם כן יגיעו אל הטוב האנושי , והוא הצלחת הנפש. ואולם הרשע לא יהיה לו טוב אנושי , ויהיה משולח למקרה המערכת; ולזה יתכן שלא יאריך ימים , אבל יהיה כצל שאין לו מציאות , מי שאיננו ירא מלפני האלהים (בנוסחנו: אלהים). (יד) יש הבל אשר נעשה על הארץ , שיבלבל זאת המחשבה האמתית שהגענו אליה; והוא , שיש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים מהשלוח למקרי הזמן , מפני סור השגחת השם יתעלה מהם , או מפני תוכחתו ויַסְרוֹ אותם על צד ההשגחה. ויש רשעים שתדבק בהם ההשגחה הכוללת אשר מצד סדור המערכת , בדרך שידמה להשגחה הראויה לצדיקים. אמרתי שגם זה הבל ורוע סדור באלו הנמצאות השפלות. (טו) ומפני זה , כאשר ראיתי רוע הסדור הזה , שבחתי את השמחה , שאין טוב לאדם תחת השמש להכאיב נפשו בהשתדלות דרישת החכמה וכשרון המעשה , אבל שיאכל וישתה וישמח , וזהו מה שילוֶנו השם יתעלה בעמלו ימי חייו אשר נתן לו האלהים תחת השמש. (טז) והנה כאשר נתתי אל לבי לדעת חכמה ולראות נימוס הנמצאות וסדרם וישרם , הנה מי שישתדל בזה ימָצא בכאב לב ובצער תמיד , עד שאיננו רואה שינה בעיניו. (יז) וראיתי את כל מעשה האלהים שלא יוכל אדם להשיגו , ואעפ"י שכבר יעמול בו הרבה.