מאגר הכתר קהלת פרק ח עם פירוש ר' יוסף כספי

פרק ח
(א) ואמת כי "יש יתרון לחכמה מן הסכלות" (קה' ב , יג) , כי מי כהחכם ומי יודע פשר דבר מדברי העולם הזה? לא הסכל המתהולל , אבל חכמת האדם תאיר פניו. (ב-ז) ומצד החכמה ישמר האדם ממרות פי המלכים והמושלים , בעבור השבועה , וישמור מצוה ועת ומשפט , כי האדם אינו יודע העתידות , רק יעשה הראוי בזמנו ההווה. (ח) ואמת כי אין אדם שליט ברוח - כטעם "מי אסף רוח בחפניו" (מש' ל , ד) , כי זה נמנע , ואין ביד האדם לעשות הנמנעות. וכן אין לו שולטנות לדחות יום המות הטבעית; אמנם המקרית יוכל לדחות לפעמים , וזה מצד החכמה הזאת , ולא בקצת ההוללות. והנה המיתה המקרית היא במלחמה , כאמרו "או במלחמה ירד ונספה" (ש"א כו , י) , ולכך אמר: אין משלחת במלחמה - כלומר: אין מקום אל השלוח וההוללות במלחמה , כטעם "ונער משולח מביש אמו" (מש' כט , טו). וכן מזה הענין: ולא ימלט רשע את בעליו - כלומר: רשע כסל וסכלות והוללות (ראה קה' ז , כה) , כלומר , כי בהתהוללות לא יִמלט האדם מהמיתוֹת , רק בחכמה; לכן קדם "מי כהחכם" וכו' (לעיל , א). אך ראוי שלא יִטה האדם אל תכלית קצה החכמה , כי הוא מגונה כמו שקדם (ראה פירושו לקה' א , א - ג) , והטוב הוא "אשר עשה את האדם ישר" וכו' (קה' ז , כט וראה פירושו שם). (ט) ועוד טענה אחרת לבאר שזאת החכמה , רצוני: הקצה הראשון (ראה פירושו לקה' א , א - ג) , הוא הבל: כי את כל זה ראיתי ונתון אל (בנוסחנו: את) לבי לכל מעשה אשר נעשה תחת השמש עת אשר שלט האדם באדם לרע לו. וזה , כי תכלית הפלגת זאת החכמה הוא שיגיע החכם הזה לשולטנות ומלכות על זולתו , וזהו כל עצמו ועמלו , ואנו רואים פעמים רבות שהאדם מגיע לשולטנות ולמעלה לרע לו; והעד: המן (ראה אס' ו - ז). (י) וטעם ובכן ראיתי רשעים וכו' - כאלו אמר: גם אני רואה עוד מעשים בכל יום , רצוני: הסכלים המתהוללים , שהם קבורים ולא שֵם להם על פני חוץ (ע"פ איוב יח , יז) , כאמרם (ברכות יח , ב): 'בחייהם קרויים מתים' , הם יבאו ויתראו בעולם הזה; ואשר הם ממקום גדולה וקדוש , כלומר: החכמים הגדולים שהם חיים , יהלכו - הפך ובאו - כלומר: יהלכו אל הקבורה , וישכח שמן מן המדינה; כטעם "וכל מרבית ביתך ימותו אנשים" (ש"א ב , לג). כאלו אמר: וזה ענין רע אני רואה , כי המתים יחיו והחיים ימותו; ולכן מבואר שזאת החכמה הבל. (יא-יד) ועוד טענה אחרת לבאר שזאת החכמה הבל , כי יש צדיקים - רצוני: חכמי זאת החכמה , אשר מגיע אליהם כמעשה המתהוללים , ויש מתהוללים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים. כלומר: כי אע"פ שגזרתי אני כי יהיה טוב ליראי האלהים , שהם החכמים האלה , וטוב לא יהיה לרשע , רוצה לומר: המתהולל , הנה זה יחטא לפעמים , כי אין זה תמיד והכרחי; לכן מבואר שזאת החכמה הבל. וטעם אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה וכו' - כי בעבור שהשם לא ישחית תכף הרשעים , על כן לב בני אדם מלא רע , כי יהרהרו אחר מדותיו יתברך. ואמת כי לפעמים יש חוטא עושה רעות רבות והשם מאריך לו , וגם אנו רואים הרבה אשר יהיה טוב ליראי האלהים , ולרשע לא יהיה טוב; כי יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים , כמו שקדם "ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו" (לעיל , י) , וכן אשר חוטא עושה רע מאת וגו'. אמרתי שגם זה הבל - רצוני: רוב ההתחכמות בזה הוא הבל , והכל בידי שמים , כי לאלהים לבדו המשפט (ע"פ דב' א , יז). (טו) אם כן , קצה זאת החכמה הבל , אבל הטוב - האמצעי המזוג (ראה פירושו לקה' א , א - ג); וזהו: ושבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות וכו' - כי אלו השלשה הם הנצמדים יחד בזה הספר , רצוני: אכילה ושתיה ושמחה. ובזה נגמר הפּסק פעם שמינית. והפעם התשיעית יתחיל: (טז-יז) כאשר נתתי אל לבי לדעת חכמה ולראות את העניין אשר נעשה על הארץ וכו'. והנה קבץ שלמה בזה זו אחר זו טענות רבות , כלם קדם זכרם , זולת מה שיסיים: "ואין עוד להם שכר כי נשכח זכרם" (קה' ט , ה). והכונה: אמר שלמה , כאשר אבין מה שקדם לנו , כי המתחכם בְּהפלגה , שהוא הקצה הראשון (ראה פירושו לקה' א , א - ג) , שינה בעיניו איננו רואה , וכן מה שקדם לנו , כי לא יוכל האדם למצוא את המעשה אשר נעשה תחת השמש , כל שכן שאין להם שכר בחכמתם אחר המות; לכן אני אומר שהחכמה הזאת , רצוני: ההפלגה בה , הוא הבל; רק האמצעי.