פרק ט
[א]
כי
את־כל־זה
נתתי
אל־לבי
ולבור
את־כל־זה
אשר
הצדיקים
והחכמים
ועבדיהם
ביד
האלהים
גם־אהבה
גם־שנאה
אין
יודע
האדם
הכל
לפניהם:
[ב]
הכל
כאשר
לכל
מקרה
אחד
לצדיק
ולרשע
לטוב
ולטהור
ולטמא
ולזבח
ולאשר
איננו
זבח
כטוב
כחטא
הנשבע
כאשר
שבועה
ירא:
[ג]
זה
׀
רע
בכל
אשר־נעשה
תחת
השמש
כי־מקרה
אחד
לכל
וגם
לב
בני־האדם
מלא־רע
והוללות
בלבבם
בחייהם
ואחריו
אל־המתים:
[ד]
כי־מי
אשר
יבחר
יחבר
אל
כל־החיים
יש
בטחון
כי־לכלב
חי
הוא
טוב
מן־האריה
המת:
[ה]
כי
החיים
יודעים
שימתו
והמתים
אינם
יודעים
מאומה
ואין־עוד
להם
שכר
כי
נשכח
זכרם:
[ו]
גם
אהבתם
גם־שנאתם
גם־קנאתם
כבר
אבדה
וחלק
אין־להם
עוד
לעולם
בכל
אשר־נעשה
תחת
השמש:
[ז]
לך
אכל
בשמחה
לחמך
ושתה
בלב־טוב
יינך
כי
כבר
רצה
האלהים
את־מעשיך:
[ח]
בכל־עת
יהיו
בגדיך
לבנים
ושמן
על־ראשך
אל־יחסר:
[ט]
ראה
חיים
עם־אשה
אשר־אהבת
כל־ימי
חיי
הבלך
אשר
נתן־לך
תחת
השמש
כל
ימי
הבלך
כי
הוא
חלקך
בחיים
ובעמלך
אשר־אתה
עמל
תחת
השמש:
[י]
כל
אשר
תמצא
ידך
לעשות
בכחך
עשה
כי
אין
מעשה
וחשבון
ודעת
וחכמה
בשאול
אשר
אתה
הלך
שמה:
[יא]
שבתי
וראה
תחת־השמש
כי
לא
לקלים
המרוץ
ולא
לגבורים
המלחמה
וגם
לא
לחכמים
לחם
וגם
לא
לנבנים
עשר
וגם
לא
לידעים
חן
כי־עת
ופגע
יקרה
את־כלם:
[יב]
כי
גם
לא־ידע
האדם
את־עתו
כדגים
שנאחזים
במצודה
רעה
וכצפרים
האחזות
בפח
כהם
יוקשים
בני
האדם
לעת
רעה
כשתפול
עליהם
פתאם:
[יג]
גם־זה
ראיתי
חכמה
תחת
השמש
וגדולה
היא
אלי:
[יד]
עיר
קטנה
ואנשים
בה
מעט
ובא־אליה
מלך
גדול
וסבב
אתה
ובנה
עליה
מצודים
גדלים:
[טו]
ומצא
בה
איש
מסכן
חכם
ומלט־הוא
את־העיר
בחכמתו
ואדם
לא
זכר
את־האיש
המסכן
ההוא:
[טז]
ואמרתי
אני
טובה
חכמה
מגבורה
וחכמת
המסכן
בזויה
ודבריו
אינם
נשמעים:
[יז]
דברי
חכמים
בנחת
נשמעים
מזעקת
מושל
בכסילים:
[יח]
טובה
חכמה
מכלי
קרב
וחוטא
אחד
יאבד
טובה
הרבה: