פרק ט
[א]
כִּ֣י
אֶת־כָּל־זֶ֞ה
נָתַ֤תִּי
אֶל־לִבִּי֙
וְלָב֣וּר
אֶת־כָּל־זֶ֔ה
אֲשֶׁ֨ר
הַצַּדִּיקִ֧ים
וְהַחֲכָמִ֛ים
וַעֲבָדֵיהֶ֖ם
בְּיַ֣ד
הָאֱלֹהִ֑ים
גַּֽם־אַהֲבָ֣ה
גַם־שִׂנְאָ֗ה
אֵ֤ין
יוֹדֵעַ֙
הָאָדָ֔ם
הַכֹּ֖ל
לִפְנֵיהֶֽם:
[ב]
הַכֹּ֞ל
כַּאֲשֶׁ֣ר
לַכֹּ֗ל
מִקְרֶ֨ה
אֶחָ֜ד
לַצַּדִּ֤יק
וְלָרָשָׁע֙
לַטּוֹב֙
וְלַטָּה֣וֹר
וְלַטָּמֵ֔א
וְלַ֨זֹּבֵ֔חַ
וְלַאֲשֶׁ֖ר
אֵינֶ֣נּוּ
זֹבֵ֑חַ
כַּטּוֹב֙
כַּחֹטֶ֔א
הַנִּשְׁבָּ֕ע
כַּאֲשֶׁ֖ר
שְׁבוּעָ֥ה
יָרֵֽא:
[ג]
זֶ֣ה
׀
רָ֗ע
בְּכֹ֤ל
אֲשֶֽׁר־נַעֲשָׂה֙
תַּ֣חַת
הַשֶּׁ֔מֶשׁ
כִּֽי־מִקְרֶ֥ה
אֶחָ֖ד
לַכֹּ֑ל
וְגַ֣ם
לֵ֣ב
בְּֽנֵי־הָ֠אָדָם
מָלֵא־רָ֨ע
וְהוֹלֵל֤וֹת
בִּלְבָבָם֙
בְּחַיֵּיהֶ֔ם
וְאַחֲרָ֖יו
אֶל־הַמֵּתִֽים:
[ד]
כִּי־מִי֙
אֲשֶׁ֣ר
יְבַּחֻ֔ר
יְחֻבַּ֔ר
אֶ֥ל
כָּל־הַחַיִּ֖ים
יֵ֣שׁ
בִּטָּח֑וֹן
כִּֽי־לְכֶ֤לֶב
חַי֙
ה֣וּא
ט֔וֹב
מִן־הָאַרְיֵ֖ה
הַמֵּֽת:
[ה]
כִּ֧י
הַחַיִּ֛ים
יוֹדְעִ֖ים
שֶׁיָּמֻ֑תוּ
וְהַמֵּתִ֞ים
אֵינָ֧ם
יוֹדְעִ֣ים
מְא֗וּמָה
וְאֵֽין־ע֤וֹד
לָהֶם֙
שָׂכָ֔ר
כִּ֥י
נִשְׁכַּ֖ח
זִכְרָֽם:
[ו]
גַּ֣ם
אַהֲבָתָ֧ם
גַּם־שִׂנְאָתָ֛ם
גַּם־קִנְאָתָ֖ם
כְּבָ֣ר
אָבָ֑דָה
וְחֵ֨לֶק
אֵין־לָהֶ֥ם
עוֹד֙
לְעוֹלָ֔ם
בְּכֹ֥ל
אֲשֶֽׁר־נַעֲשָׂ֖ה
תַּ֥חַת
הַשָּֽׁמֶשׁ:
[ז]
לֵ֣ךְ
אֱכֹ֤ל
בְּשִׂמְחָה֙
לַחְמֶ֔ךָ
וּֽשֲׁתֵ֥ה
בְלֶב־ט֖וֹב
יֵינֶ֑ךָ
כִּ֣י
כְבָ֔ר
רָצָ֥ה
הָאֱלֹהִ֖ים
אֶֽת־מַעֲשֶֽׂיךָ:
[ח]
בְּכָל־עֵ֕ת
יִהְי֥וּ
בְגָדֶ֖יךָ
לְבָנִ֑ים
וְשֶׁ֖מֶן
עַל־רֹאשְׁךָ֥
אַל־יֶחְסָֽר:
[ט]
רְאֵ֨ה
חַיִּ֜ים
עִם־אִשָּׁ֣ה
אֲשֶׁר־אָהַ֗בְתָּ
כָּל־יְמֵי֙
חַיֵּ֣י
הֶבְלֶ֔ךָ
אֲשֶׁ֤ר
נָֽתַן־לְךָ֙
תַּ֣חַת
הַשֶּׁ֔מֶשׁ
כֹּ֖ל
יְמֵ֣י
הֶבְלֶ֑ךָ
כִּ֣י
ה֤וּא
חֶלְקְךָ֙
בַּחַיִּ֔ים
וּבַעֲמָ֣לְךָ֔
אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה
עָמֵ֖ל
תַּ֥חַת
הַשָּֽׁמֶשׁ:
[י]
כֹּ֠ל
אֲשֶׁ֨ר
תִּמְצָ֧א
יָדְךָ֛
לַעֲשׂ֥וֹת
בְּכֹחֲךָ֖
עֲשֵׂ֑ה
כִּי֩
אֵ֨ין
מַעֲשֶׂ֤ה
וְחֶשְׁבּוֹן֙
וְדַ֣עַת
וְחָכְמָ֔ה
בִּשְׁא֕וֹל
אֲשֶׁ֥ר
אַתָּ֖ה
הֹלֵ֥ךְ
שָֽׁמָּה:
[יא]
שַׁ֜בְתִּי
וְרָאֹ֣ה
תַֽחַת־הַשֶּׁ֗מֶשׁ
כִּ֣י
לֹא֩
לַקַּלִּ֨ים
הַמֵּר֜וֹץ
וְלֹ֧א
לַגִּבּוֹרִ֣ים
הַמִּלְחָמָ֗ה
וְ֠גַם
לֹ֣א
לַחֲכָמִ֥ים
לֶ֙חֶם֙
וְגַ֨ם
לֹ֤א
לַנְּבֹנִים֙
עֹ֔שֶׁר
וְגַ֛ם
לֹ֥א
לַיֹּדְעִ֖ים
חֵ֑ן
כִּי־עֵ֥ת
וָפֶ֖גַע
יִקְרֶ֥ה
אֶת־כֻּלָּֽם:
[יב]
כִּ֡י
גַּם֩
לֹא־יֵדַ֨ע
הָאָדָ֜ם
אֶת־עִתּ֗וֹ
כַּדָּגִים֙
שֶׁנֶּֽאֱחָזִים֙
בִּמְצוֹדָ֣ה
רָעָ֔ה
וְכַ֨צִּפֳּרִ֔ים
הָאֲחֻז֖וֹת
בַּפָּ֑ח
כָּהֵ֗ם
יֽוּקָשִׁים֙
בְּנֵ֣י
הָאָדָ֔ם
לְעֵ֣ת
רָעָ֔ה
כְּשֶׁתִּפּ֥וֹל
עֲלֵיהֶ֖ם
פִּתְאֹֽם:
[יג]
גַּם־זֹ֛ה
רָאִ֥יתִי
חָכְמָ֖ה
תַּ֣חַת
הַשָּׁ֑מֶשׁ
וּגְדוֹלָ֥ה
הִ֖יא
אֵלָֽי:
[יד]
עִ֣יר
קְטַנָּ֔ה
וַאֲנָשִׁ֥ים
בָּ֖הּ
מְעָ֑ט
וּבָֽא־אֵלֶ֜יהָ
מֶ֤לֶךְ
גָּדוֹל֙
וְסָבַ֣ב
אֹתָ֔הּ
וּבָנָ֥ה
עָלֶ֖יהָ
מְצוֹדִ֥ים
גְּדֹלִֽים:
[טו]
וּמָ֣צָא
בָ֗הּ
אִ֤ישׁ
מִסְכֵּן֙
חָכָ֔ם
וּמִלַּט־ה֥וּא
אֶת־הָעִ֖יר
בְּחָכְמָת֑וֹ
וְאָדָם֙
לֹ֣א
זָכַ֔ר
אֶת־הָאִ֥ישׁ
הַמִּסְכֵּ֖ן
הַהֽוּא:
[טז]
וְאָמַ֣רְתִּי
אָ֔נִי
טוֹבָ֥ה
חָכְמָ֖ה
מִגְּבוּרָ֑ה
וְחָכְמַ֤ת
הַמִּסְכֵּן֙
בְּזוּיָ֔ה
וּדְבָרָ֖יו
אֵינָ֥ם
נִשְׁמָעִֽים:
[יז]
דִּבְרֵ֣י
חֲכָמִ֔ים
בְּנַ֖חַת
נִשְׁמָעִ֑ים
מִזַּעֲקַ֥ת
מוֹשֵׁ֖ל
בַּכְּסִילִֽים:
[יח]
טוֹבָ֥ה
חָכְמָ֖ה
מִכְּלֵ֣י
קְרָ֑ב
וְחוֹטֶ֣א
אֶחָ֔ד
יְאַבֵּ֖ד
טוֹבָ֥ה
הַרְבֵּֽה:
פרק ט
[א]
כי
את כל זה
נתתי
אל לבי
ולבור
את כל זה
אשר
הצדיקים
והחכמים
ועבדיהם
ביד
האלהים
גם אהבה
גם שנאה
אין
יודע
האדם
הכל
לפניהם:
[ב]
הכל
כאשר
לכל
מקרה
אחד
לצדיק
ולרשע
לטוב
ולטהור
ולטמא
ולזבח
ולאשר
איננו
זבח
כטוב
כחטא
הנשבע
כאשר
שבועה
ירא:
[ג]
זה
׀
רע
בכל
אשר נעשה
תחת
השמש
כי מקרה
אחד
לכל
וגם
לב
בני האדם
מלא רע
והוללות
בלבבם
בחייהם
ואחריו
אל המתים:
[ד]
כי מי
אשר
יבחר
יחבר
אל
כל החיים
יש
בטחון
כי לכלב
חי
הוא
טוב
מן האריה
המת:
[ה]
כי
החיים
יודעים
שימתו
והמתים
אינם
יודעים
מאומה
ואין עוד
להם
שכר
כי
נשכח
זכרם:
[ו]
גם
אהבתם
גם שנאתם
גם קנאתם
כבר
אבדה
וחלק
אין להם
עוד
לעולם
בכל
אשר נעשה
תחת
השמש:
[ז]
לך
אכל
בשמחה
לחמך
ושתה
בלב טוב
יינך
כי
כבר
רצה
האלהים
את מעשיך:
[ח]
בכל עת
יהיו
בגדיך
לבנים
ושמן
על ראשך
אל יחסר:
[ט]
ראה
חיים
עם אשה
אשר אהבת
כל ימי
חיי
הבלך
אשר
נתן לך
תחת
השמש
כל
ימי
הבלך
כי
הוא
חלקך
בחיים
ובעמלך
אשר אתה
עמל
תחת
השמש:
[י]
כל
אשר
תמצא
ידך
לעשות
בכחך
עשה
כי
אין
מעשה
וחשבון
ודעת
וחכמה
בשאול
אשר
אתה
הלך
שמה:
[יא]
שבתי
וראה
תחת השמש
כי
לא
לקלים
המרוץ
ולא
לגבורים
המלחמה
וגם
לא
לחכמים
לחם
וגם
לא
לנבנים
עשר
וגם
לא
לידעים
חן
כי עת
ופגע
יקרה
את כלם:
[יב]
כי
גם
לא ידע
האדם
את עתו
כדגים
שנאחזים
במצודה
רעה
וכצפרים
האחזות
בפח
כהם
יוקשים
בני
האדם
לעת
רעה
כשתפול
עליהם
פתאם:
[יג]
גם זה
ראיתי
חכמה
תחת
השמש
וגדולה
היא
אלי:
[יד]
עיר
קטנה
ואנשים
בה
מעט
ובא אליה
מלך
גדול
וסבב
אתה
ובנה
עליה
מצודים
גדלים:
[טו]
ומצא
בה
איש
מסכן
חכם
ומלט הוא
את העיר
בחכמתו
ואדם
לא
זכר
את האיש
המסכן
ההוא:
[טז]
ואמרתי
אני
טובה
חכמה
מגבורה
וחכמת
המסכן
בזויה
ודבריו
אינם
נשמעים:
[יז]
דברי
חכמים
בנחת
נשמעים
מזעקת
מושל
בכסילים:
[יח]
טובה
חכמה
מכלי
קרב
וחוטא
אחד
יאבד
טובה
הרבה: