מאגר הכתר אסתר פרק א עם פירוש ראב"ע פירוש א

פרק א
[א] וַיְהִ֖י בִּימֵ֣י אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ ה֣וּא אֲחַשְׁוֵר֗וֹשׁ הַמֹּלֵךְ֙ מֵהֹ֣דּוּ וְעַד־כּ֔וּשׁ שֶׁ֛בַע וְעֶשְׂרִ֥ים וּמֵאָ֖ה מְדִינָֽה:
[ב] בַּיָּמִ֖ים הָהֵ֑ם כְּשֶׁ֣בֶת׀ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֗וֹשׁ עַ֚ל כִּסֵּ֣א מַלְכוּת֔וֹ אֲשֶׁ֖ר בְּשׁוּשַׁ֥ן הַבִּירָֽה:
[ג] בִּשְׁנַ֤ת שָׁלוֹשׁ֙ לְמָלְכ֔וֹ עָשָׂ֣ה מִשְׁתֶּ֔ה לְכָל־שָׂרָ֖יו וַעֲבָדָ֑יו חֵ֣יל׀ פָּרַ֣ס וּמָדַ֗י הַֽפַּרְתְּמִ֛ים וְשָׂרֵ֥י הַמְּדִינ֖וֹת לְפָנָֽיו:
[ד] בְּהַרְאֹת֗וֹ אֶת־עֹ֙שֶׁר֙ כְּב֣וֹד מַלְכוּת֔וֹ וְאֶ֨ת־יְקָ֔ר תִּפְאֶ֖רֶת גְּדוּלָּת֑וֹ יָמִ֣ים רַבִּ֔ים שְׁמוֹנִ֥ים וּמְאַ֖ת יֽוֹם:
[ה] וּבִמְל֣וֹאת׀ הַיָּמִ֣ים הָאֵ֗לֶּה עָשָׂ֣ה הַמֶּ֡לֶךְ לְכָל־הָעָ֣ם הַנִּמְצְאִים֩ בְּשׁוּשַׁ֨ן הַבִּירָ֜ה לְמִגָּד֧וֹל וְעַד־קָטָ֛ן מִשְׁתֶּ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּחֲצַ֕ר גִּנַּ֥ת בִּיתַ֖ן הַמֶּֽלֶךְ:
[ו] ח֣וּר׀ כַּרְפַּ֣ס וּתְכֵ֗לֶת אָחוּז֙ בְּחַבְלֵי־ב֣וּץ וְאַרְגָּמָ֔ן עַל־גְּלִ֥ילֵי כֶ֖סֶף וְעַמּ֣וּדֵי שֵׁ֑שׁ מִטּ֣וֹת׀ זָהָ֣ב וָכֶ֗סֶף עַ֛ל רִֽצְפַ֥ת בַּהַט־וָשֵׁ֖שׁ וְדַ֥ר וְסֹחָֽרֶת:
[ז] וְהַשְׁקוֹת֙ בִּכְלֵ֣י זָהָ֔ב וְכֵלִ֖ים מִכֵּלִ֣ים שׁוֹנִ֑ים וְיֵ֥ין מַלְכ֛וּת רָ֖ב כְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ:
[ח] וְהַשְּׁתִיָּ֥ה כַדָּ֖ת אֵ֣ין אֹנֵ֑ס כִּי־כֵ֣ן׀ יִסַּ֣ד הַמֶּ֗לֶךְ עַ֚ל כָּל־רַ֣ב בֵּית֔וֹ לַעֲשׂ֖וֹת כִּרְצ֥וֹן אִישׁ־וָאִֽישׁ:
[ט] גַּ֚ם וַשְׁתִּ֣י הַמַּלְכָּ֔ה עָשְׂתָ֖ה מִשְׁתֵּ֣ה נָשִׁ֑ים בֵּ֚ית הַמַּלְכ֔וּת אֲשֶׁ֖ר לַמֶּ֥לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ: ס
[י] בַּיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י כְּט֥וֹב לֵב־הַמֶּ֖לֶךְ בַּיָּ֑יִן אָמַ֡ר לִ֠מְהוּמָן בִּזְּתָ֨א חַרְבוֹנָ֜א בִּגְתָ֤א וַאֲבַגְתָא֙ זֵתַ֣ר וְכַרְכַּ֔ס שִׁבְעַת֙ הַסָּ֣רִיסִ֔ים הַמְשָׁ֣רְתִ֔ים אֶת־פְּנֵ֖י הַמֶּ֥לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ:
[יא] לְ֠הָבִיא אֶת־וַשְׁתִּ֧י הַמַּלְכָּ֛ה לִפְנֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ בְּכֶ֣תֶר מַלְכ֑וּת לְהַרְא֨וֹת הָעַמִּ֤ים וְהַשָּׂרִים֙ אֶת־יָפְיָ֔הּ כִּֽי־טוֹבַ֥ת מַרְאֶ֖ה הִֽיא:
[יב] וַתְּמָאֵ֞ן הַמַּלְכָּ֣ה וַשְׁתִּ֗י לָבוֹא֙ בִּדְבַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֖ר בְּיַ֣ד הַסָּרִיסִ֑ים וַיִּקְצֹ֤ף הַמֶּ֙לֶךְ֙ מְאֹ֔ד וַחֲמָת֖וֹ בָּעֲרָ֥ה בֽוֹ:
[יג] וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ לַחֲכָמִ֖ים יֹדְעֵ֣י הָעִתִּ֑ים כִּי־כֵן֙ דְּבַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ לִפְנֵ֕י כָּל־יֹדְעֵ֖י דָּ֥ת וָדִֽין:
[יד] וְהַקָּרֹ֣ב אֵלָ֗יו כַּרְשְׁנָ֤א שֵׁתָר֙ אַדְמָ֣תָא תַרְשִׁ֔ישׁ מֶ֥רֶס מַרְסְנָ֖א מְמוּכָ֑ן שִׁבְעַ֞ת שָׂרֵ֣י׀ פָּרַ֣ס וּמָדַ֗י רֹאֵי֙ פְּנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ הַיֹּשְׁבִ֥ים רִאשֹׁנָ֖ה בַּמַּלְכֽוּת:
[טו] כְּדָת֙ מַֽה־לַּעֲשׂ֔וֹת בַּמַּלְכָּ֖ה וַשְׁתִּ֑י עַ֣ל׀ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־עָשְׂתָ֗ה אֶֽת־מַאֲמַר֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ בְּיַ֖ד הַסָּרִיסִֽים: פ
[טז] וַיֹּ֣אמֶר מְומֻכָ֗ן מְמוּכָ֗ן לִפְנֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְהַשָּׂרִ֔ים לֹ֤א עַל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְבַדּ֔וֹ עָוְתָ֖ה וַשְׁתִּ֣י הַמַּלְכָּ֑ה כִּ֤י עַל־כָּל־הַשָּׂרִים֙ וְעַל־כָּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֕ר בְּכָל־מְדִינ֖וֹת הַמֶּ֥לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ:
[יז] כִּֽי־יֵצֵ֤א דְבַר־הַמַּלְכָּה֙ עַל־כָּל־הַנָּשִׁ֔ים לְהַבְז֥וֹת בַּעְלֵיהֶ֖ן בְּעֵינֵיהֶ֑ן בְּאָמְרָ֗ם הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֡וֹשׁ אָמַ֞ר לְהָבִ֨יא אֶת־וַשְׁתִּ֧י הַמַּלְכָּ֛ה לְפָנָ֖יו וְלֹא־בָֽאָה:
[יח] וְֽהַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה תֹּאמַ֣רְנָה׀ שָׂר֣וֹת פָּֽרַס־וּמָדַ֗י אֲשֶׁ֤ר שָֽׁמְעוּ֙ אֶת־דְּבַ֣ר הַמַּלְכָּ֔ה לְכֹ֖ל שָׂרֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וּכְדַ֖י בִּזָּי֥וֹן וָקָֽצֶף:
[יט] אִם־עַל־הַמֶּ֣לֶךְ ט֗וֹב יֵצֵ֤א דְבַר־מַלְכוּת֙ מִלְּפָנָ֔יו וְיִכָּתֵ֛ב בְּדָתֵ֥י פָֽרַס־וּמָדַ֖י וְלֹ֣א יַעֲב֑וֹר אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־תָב֜וֹא וַשְׁתִּ֗י לִפְנֵי֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וּמַלְכוּתָהּ֙ יִתֵּ֣ן הַמֶּ֔לֶךְ לִרְעוּתָ֖הּ הַטּוֹבָ֥ה מִמֶּֽנָּה:
[כ] וְנִשְׁמַע֩ פִּתְגָ֨ם הַמֶּ֤לֶךְ אֲשֶֽׁר־יַעֲשֶׂה֙ בְּכָל־מַלְכוּת֔וֹ כִּ֥י רַבָּ֖ה הִ֑יא וְכָל־הַנָּשִׁ֗ים יִתְּנ֤וּ יְקָר֙ לְבַעְלֵיהֶ֔ן לְמִגָּד֖וֹל וְעַד־קָטָֽן:
[כא] וַיִּיטַב֙ הַדָּבָ֔ר בְּעֵינֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ וְהַשָּׂרִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ הַמֶּ֖לֶךְ כִּדְבַ֥ר מְמוּכָֽן:
[כב] וַיִּשְׁלַ֤ח סְפָרִים֙ אֶל־כָּל־מְדִינ֣וֹת הַמֶּ֔לֶךְ אֶל־מְדִינָ֤ה וּמְדִינָה֙ כִּכְתָבָ֔הּ וְאֶל־עַ֥ם וָעָ֖ם כִּלְשׁוֹנ֑וֹ לִהְי֤וֹת כָּל־אִישׁ֙ שֹׂרֵ֣ר בְּבֵית֔וֹ וּמְדַבֵּ֖ר כִּלְשׁ֥וֹן עַמּֽוֹ: פ

פרק א
לשם אל יאתה כל הגדולה , מאד הוא נעלה על כל תהלה , לאברהם בנו מאיר יצו עוז , אשר הואיל לפרש המגילה. (א) ויהי בימי - זה אחשורוש היה אחרי כורש וזרובבל עם הגולה בבית שיני , רק לא נבנה הבית. ולפי דעתי שהוא "ארתחשסתא" (עז' ד , ז); וזה פירוש "ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו" (שם , ו) , כאשר אפרש בספר עזרא. וטעם ויהי בימי - על כל הדברים תחלה שסיפר במגילה הזאת. וטעם הוא אחשורוש - ואיננו כמו "אברם הוא אברהם" (דה"א א , כז) - יתכן שהיה במלכי פרס הקדמונים מלך שמו 'אחשורוש' , ושניהם היו מלכים על מדי ופרס; רק זה אחשורוש השני מלך על מדינות אחרות , שהיו בין הודו ובין כוש. כי ארץ מדי ופרס צפונית לארץ ישראל והודו; רק כוש דרומית. (ב) וטעם בימים ההם , אחר שאמר "בימי אחשורוש" (לעיל , א) - תחלת הדברים; כי הראשון כלל. וטעם כשבת המלך אחשורוש - ששקט ממלחמת הודו וכוש , כי גיבור היה; וככה כתוב במגילה (ראה אס' י , ב); על כן: "בשנת שלש (בנוסחנו: שלוש) למלכו" (להלן , ג). שושן הבירה - שם ארמון , כמו "כי לא לאדם הבירה" (דה"א כט , א). וזה הארמון היה בתוך עילם המדינה , כי כן כתוב בספר דניאל (ח , ב). וכאשר תמצא במגילה הזאת 'שושן' או 'העיר שושן' - הוא שם מדינה קרובה אל עילם. ורוב המדינה ישראל , כאשר אפרש (ראה אס' ד , ח). (ג) רבים אמרו (ראה מגילה יא , ב) , כי עשה משתה בעבור שחשב כפי חשבונו , וראה שלא יגאל ישראל. ויש אומרים , ששקט ממלחמות. ויש אומרים , שנשא ושתי; והוא הישר בעיני. הפרתמים - מזרע המלוכה; ולא נדע אם המלה עברית או פרסית , כי לא מצאנוה , רק בספר דניאל (א , ג) ובמגילה (כאן ובאס' ו , ט). (ה) הנמצאים - מלה זרה בדקדוק , כי היה הצד"י ראוי להיותו קמוץ בקמץ גדול כמשפט. והעם הנמצאים בארמון - הם משרתיו ומשרתי משרתיו. ביתן - מגזרת 'בית'; והוא סמוך וגם מוכרת , וטעמו כמו 'לִפְנים'; וכן "מבית ומחוץ" (בר' ו , יד). והוא דרך קצרה: ביתן בית המלך. (ו) חור כרפס - זה הפסוק דבק עם אשר למעלה: "בהראותו" (פס' ד) , ונכנס פסוק "ובמלאת" (בנוסחנו: ובמלואת; לעיל , ה) ביניהם; כמו "אמור לנער ויעבר לפנינו" (ש"א ט , כז). חור - עין (צבע) , והוא לבן; מגזרת "חורי יהודה" (יר' כז , כ). וככה בלשון ארמית (ראה פירושו לקה' י , יז; ת"א לבר' ל , לה). כרפס - עין , כדמותו בלשון קדר; גם תכלת ידוע. ואלה עיניים במשי; והעד: אחוז. בחבלי - פתוח החי"ת בפתח גדול , ואיננו כמו "חבלי יולדה" (הו' יג , יג). בוץ - הוא הבד ממיני פשתים במצרים; גם ארגמן - בצמר. גלילי - כמו 'גלגלי' , כאשר אפרש במשכן שלמה (לא נמצא בידינו). ועמודי שש - כמו "שיש" (דה"א כט , ב); וככה "עש" (איוב ט , ט) ו"עיש" (שם לח , לב). והנה הגלגלים היו בין עמוד לעמוד , ומקצתם מכוסים , כנזכרים. רצפת - כמו "מרצפת אבנים" (מ"ב טז , יז); והם היציע מלמטה. בהט , גם דר וסחרת - אבנים יקרות. (ז) שונים - מגזרת 'שנוי' , והוא שם התואר כדמות פעול; וכן "ועם (בנוסחנו: עם) שונים" (מש' כד , כא). כיד המלך - ככֹחַ; כי הכח בַּיד יֵראה. (ח) והשתייה - על משקל "בכח האכילה" (מ"א יט , ח); כי דגשות היו"ד - בעבור היו"ד המובלע , שהוא תחת ה"א השורש. כדת - כחוק. והיא לשון נקבה , וחוברה על הזכרים (ראה להלן , יט) , כמו 'נשים' ו'פילגשים'. אונס - מכריח; וקרוב מטעם "וכל רז לא אנס לך" (דנ' ד , ו). רב ביתו - גדול; כמו "ורבי המלך" (יר' מא , א). (ט) בית המלכות - חסר בי"ת; כמו "הנמצא בית יי'" (מ"ב יב , יא). (י) כטוב לב המלך - פועל עבר יחיד , מגזרת "מה טובו אהליך" (במ' כד , ה). חרבונא - רבים פירשו , שהיה חרבו שלהמן במהרה , כי 'נא' - כמו 'עתה' (ראה פירושו לבר' יב , יא). גם יש בדרש (ראה אס"ר י , ט) שהיה אליהו , והטעם , שדיבר טוב ועשה כמעשה אליהו. והאמת , כי אלה השמות הנזכרים במגילה הם פרסיים; כן "ממוכן" (להלן , יד) , ו"אסתר" מתורגם עמו "הדסה" (אס' ב , ז). ואילו היו השמות עברים , לא נוכל לדעת טעמם , כי אין השמות נמצאים על מתכונת אחת. כי הנה מלת "ברעה" (דה"א ז , כג) שהבי"ת איננו שורש , אמרו "בריעה" (שם); ו'נח' - מן "ינחמנו" (בר' ה , כט); ו"שמואל" (ש"א א , כ) - מגזרת "שאול" (שם , כח) , כאשר אפרש במקומו (לא נמצא בידינו). (יא) והמלך צוה להראות יופי המלכה - גם כן מנהג ארץ אדום. ויתכן היות ושתי מִמַלְכוּת שמנהג הנשים להסתתר; או חשבה שהוא שיכור. (יב) לבוא בדבר המלך - בעבור. ויקצף המלך מאד וחמתו בערה בו - הטעם: שהוסיפה , כאש. (יג) יודעי העתים - חכמי המזלות; או: העתים שעברו על המלכים הקדמונים. (יד) רואי פני המלך - יש מקומות שלא ייראה המלך לכל אנשיו. ובספר מלכי פרס כתוב , כי ארבע מעלות הם: השרים - המערכת הראשונה , יושבת בתחלה לפני המלך; וזה טעם היושבים ראשונה במלכות - במערכת המלכות. (טז) עותה - ישרת עצמו ואחר עמו; וכן הוא: כי על כל השרים עותה. ומה הוא העיוות? שיֵצא וישָמע זה הדבר (ראה להלן , יז). (יח) והיום הזה - יהיה אָמוּר; והוא פעול. ודי זה הבזיון והקצף שיהיה בין איש לאשתו. (יט) ולא יעבר (בנוסחנו: יעבור) - שלא יסור זה החוק. לרעותה - הוי"ו תחת יו"ד "רעיתי" (שה"ש א , ט) , שהוא תחת ה"א השורש. (כ) פתגם - כמו 'דבר'; וכן בקהלת (ח , יא) ובארמית (דנ' ג , טז). כי רבה - אע"פ שהיא רבה; כמו "כי עם קשה עורף הוא" (שמ' לד , ט). יתנו יקר - שב אל מלת כל. (כב) שורר בביתו - מושל באשתו. (ומדבר כלשון עמו) - ולא ישנה ממנהג אנשי לשונו , אפילו לדבר בלשון אחרת; ויש אומרים , כי עֵרֵב דבר אחר עם זה המעשה , שלא יהי קלון למלך.