מאגר הכתר אסתר פרק ב עם פירוש רלב"ג

פרק ב
(א) זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה - יתבאר מהנמשך לזה שהוא זכר את ושתי ויפיה והיה דואג על שנהרגה , כי אשר עשתה לא היה באופן שיהיה ראוי לגזור עליה מה שנגזר , כי עשתה זה לצניעות. (ב-ד) ולפי שנערי המלך משרתיו הרגישו שהמלך היה דואג עליה ליפיה , נתנו לו עצה לקבץ כל נערה בתולה טובת מראה אל שושן הבירה אל בית הנשים , ויבחר מהן אחת תיטב בעיניו והיא תמלוך תחת ושתי. ונתון תמרוקיהן - כדי ליפותן ולעדן הבשר. (ה-ו) ולפי שנבחרה מאלו אסתר למלוך תחת ושתי , בא לזכור יחסה ודבר מרדכי בן דודה. ונתבאר מזה כי השחתת עמלק נשלמה על יד איש מבנימן , כי מבנימן היה שאול (ראה ש"א ט , א - ב) אשר השחית את עמלק (ראה ש"א יד , מח). והנשאר מהם בימי אסתר נכרתו ונשחתו על יד מרדכי ואסתר , כמו שבאר בדברי זאת האגרת. (ז) ויהי אומן את הדסה היא אסתר בת דודו - רוצה לומר , שכבר היה מגדל אותה כאלו היא בתו. והנה קראה הדסה לשלמותה , כי כמו שההדס יתן ריחו הטוב ויועיל בזה מי שאצלו , כן היא נותנת ריחה בטוב מדותיה ויושר דרכיה להועיל ולהטיב למי שאצלה. והנה כי כמו שהמשיל הצדיקים להדסים כאמרו "בין ההדסים אשר במצולה" (זכ' א , ח) , כן המשיל היא להדסה. ואפשר עוד שהיו לה שתי שמות; רוצה לומר שהיתה נקראת הדסה והיתה גם כן נקראת אסתר. והנה במות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לגדלה כאלו היתה בתו. (ט) ותיטב הנערה בעיניו וגו' - הנה מפני שחשב הגי כי היא תהיה מלכה להיותה יותר יפה בעיניו מכולן , הנה מפני זה מהר לתת לה תמרוקיה והמתנות הראויות לתת לה , ושנה מקומה ומקום נערותיה ממקום שאר הבתולות , עד שבחר לה המקום היותר טוב שבבית הנשים. (י) כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד - ידמה כי מרדכי ראה שהיא תהיה מלכה תחת ושתי; ולפי שעל ידה יתכן שיגיע טוב לישראל , צוה עליה שלא תגיד מאי זה עם היא , כדי שלא יעזבה המלך בעבור ראותו שהיא מעם שפל , שהוא גולה בין האומות. (יד) בערב היא באה ובבקר היא שבה אל בית הנשים שני - הנה היה שם בית הנשים שני יבאו בו הפלגשים; ולזה כששכבה הבתולה עם המלך בערב , תשוב בבקר אל בית הנשים שני , שיבאו שם הפילגשים. (יז) ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות - ידמה כי לא בעל המלך כל הבתולות אך הנבחרות מהם , כי כבר מהר שומר הנשים תמרוקי אסתר ונערותיה (ראה לעיל , ט); ולזה לא יתכן שתהיה היא האחרונה. ולזה אמר כי כשבאה אסתר אליו אהבה מכל הנשים הפילגשים שבא עליהן , ונשאה חן וחסד לפניו מכל הבתולות הנשארות; אז שם כתר מלכות בראשה. ונתבאר שהיא נושאת חן בעיניו יותר מכולן , כי אז צוה המלך לקבצם לפניו לראות אם תהיה יותר נשואת חן בעיניו מאסתר , כאמרו "ובהקבץ בתולות שנית" (להלן , יט). וידמה שלרוב נשאה חן בעיניו לא בעל אותה המלך כי אם אחר ששם כתר מלכות בראשה , כי לא היה ראוי זה בחק המלכה. ואולם האחרות בעל ונשארו לפילגשים; ולזה קבץ אז המלך כל הבתולות הנשארות , לברר אי זה מהן תישר יותר בעיניו. (יח) והנחה למדינות עשה - רוצה לומר , שצוה למדינות שינוחו ממלאכה ביום שנשא אסתר לאשה. והנה היתה ההנחה גם כן מה ששלח לעזרא ונתן לו את כל בקשתו , כמו שכתוב בספר עזרא (ראה עז' ז , יב - כד) ואז עלו רבים מבני ישראל אל ירושלם כמו שנזכר שם (ראה שם , ז) , ואז גם כן פטר המסים שהיו על עבדי בית יי' כמו שנזכר (ראה שם , כד). והנה קודם זה כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלם כמו שנזכר שם (ראה עז' ד , ט - טז) , וגם אחר זה לפי הנראה מדברי נחמיה בן חכליה (ראה נחמ' ב , כ). ויתן משאת כיד המלך - רוצה לומר , שנתן מנות יפות במשתה ההוא כהשג יד המלך , אשר התבאר היותו בתכלית הרבוי. (יט) ובהקבץ בתולות שנית ומרדכי יושב בשער המלך - רוצה לומר , כי בהקבץ הבתולות שנקראו לפני המלך אחר בֹּא אסתר אליו , לעיין אם יש שם יותר יפה ממנה בבתולות ויותר נושאת חן בעיני המלך (ראה פירושו לעיל , יז) , ובזה עמד המלך על אמתת היותה נושאת חן וחסד לפניו מכל הבתולות - הנה אז היה מרדכי יושב בשער המלך. וזה , כי מפני חכמתו היו שואלים עצתו במשפט , ולזה היה אחד מיושבי שער המשפט אשר בבית המלך. (כ) ואמר , כי אסתר שמרה מצות מרדכי לבלתי הגיד עמה ומולדתה , והיתה עושה מאמר מרדכי כאשר היתה בהיותה גדלה אתו. (כא) בימים ההם ומרדכי יושב בשער המלך וגו' - ידמה שכבר נודע זה הסוד למרדכי , אם מצד שהם מדברים זה אל זה בלשונם והיו חושבים שאין שם מי שיבין דבריהם והנה היה מרדכי מבין לשונם כי הוא היה מסנהדרין , כמו שאמרו ז"ל (ראה מגילה יג , ב) , והם היו מבינים כל הלשונות; או נודע לו זה ברוח הקדש , או מצד רמיזותיהם. ולזה ספר שכבר כעס כל אחד מאלו שני הסריסים שהיו משרי המשקים , והגיע מכעסם שבקשו לשלוח יד במלך אחשורוש - להמיתו בסם המות שישימו ביין (ראה רשב"ם לשמ' יב , כב). והנה ידמה כי מפני ידיעת מרדכי כעסם על המלך והרגיש בבקשתם זה הסם הממית , שפט תכף שלזאת הסבה השתדלו בהגעת זה הסם להם; ולולי זה לא היה צריך לומר קצף בגתנא ותרש... משומרי הסף , אבל יספיק שיאמר כי הם בקשו לשלוח יד במלך אחשורוש.