מאגר הכתר אסתר פרק ד עם פירוש ראב"ע פירוש א

פרק ד
[א] וּמָרְדֳּכַ֗י יָדַע֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֔ה וַיִּקְרַ֤ע מָרְדֳּכַי֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וַיִּלְבַּ֥שׁ שַׂ֖ק וָאֵ֑פֶר וַיֵּצֵא֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר וַיִּזְעַ֛ק זְעָקָ֥ה גְדוֹלָ֖ה וּמָרָֽה:
[ב] וַיָּב֕וֹא עַ֖ד לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ כִּ֣י אֵ֥ין לָב֛וֹא אֶל־שַׁ֥עַר הַמֶּ֖לֶךְ בִּלְב֥וּשׁ שָֽׂק:
[ג] וּבְכָל־מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֗ה מְקוֹם֙ אֲשֶׁ֨ר דְּבַר־הַמֶּ֤לֶךְ וְדָתוֹ֙ מַגִּ֔יעַ אֵ֤בֶל גָּדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְצ֥וֹם וּבְכִ֖י וּמִסְפֵּ֑ד שַׂ֣ק וָאֵ֔פֶר יֻצַּ֖ע לָרַבִּֽים:
[ד] וַ֠תָּבוֹאינָה וַ֠תָּבוֹאנָה נַעֲר֨וֹת אֶסְתֵּ֤ר וְסָרִיסֶ֙יהָ֙ וַיַּגִּ֣ידוּ לָ֔הּ וַתִּתְחַלְחַ֥ל הַמַּלְכָּ֖ה מְאֹ֑ד וַתִּשְׁלַ֨ח בְּגָדִ֜ים לְהַלְבִּ֣ישׁ אֶֽת־מָרְדֳּכַ֗י וּלְהָסִ֥יר שַׂקּ֛וֹ מֵעָלָ֖יו וְלֹ֥א קִבֵּֽל:
[ה] וַתִּקְרָא֩ אֶסְתֵּ֨ר לַהֲתָ֜ךְ מִסָּרִיסֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר הֶעֱמִ֣יד לְפָנֶ֔יהָ וַתְּצַוֵּ֖הוּ עַֽל־מָרְדֳּכָ֑י לָדַ֥עַת מַה־זֶּ֖ה וְעַל־מַה־זֶּֽה:
[ו] וַיֵּצֵ֥א הֲתָ֖ךְ אֶֽל־מָרְדֳּכָ֑י אֶל־רְח֣וֹב הָעִ֔יר אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֥י שַֽׁעַר־הַמֶּֽלֶךְ:
[ז] וַיַּגֶּד־ל֣וֹ מָרְדֳּכַ֔י אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר קָרָ֑הוּ וְאֵ֣ת׀ פָּרָשַׁ֣ת הַכֶּ֗סֶף אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר הָמָן֙ לִ֠שְׁקוֹל עַל־גִּנְזֵ֥י הַמֶּ֛לֶךְ בַּיְּהוּדִ֖יים בַּיְּהוּדִ֖ים לְאַבְּדָֽם:
[ח] וְאֶת־פַּתְשֶׁ֣גֶן כְּתָֽב־הַ֠דָּת אֲשֶׁר־נִתַּ֨ן בְּשׁוּשָׁ֤ן לְהַשְׁמִידָם֙ נָ֣תַן ל֔וֹ לְהַרְא֥וֹת אֶת־אֶסְתֵּ֖ר וּלְהַגִּ֣יד לָ֑הּ וּלְצַוּ֣וֹת עָלֶ֗יהָ לָב֨וֹא אֶל־הַמֶּ֧לֶךְ לְהִֽתְחַנֶּן־ל֛וֹ וּלְבַקֵּ֥שׁ מִלְּפָנָ֖יו עַל־עַמָּֽהּ:
[ט] וַיָּב֖וֹא הֲתָ֑ךְ וַיַּגֵּ֣ד לְאֶסְתֵּ֔ר אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י מָרְדֳּכָֽי:
[י] וַתֹּ֤אמֶר אֶסְתֵּר֙ לַהֲתָ֔ךְ וַתְּצַוֵּ֖הוּ אֶֽל־מָרְדֳּכָֽי:
[יא] כָּל־עַבְדֵ֣י הַמֶּ֡לֶךְ וְעַם־מְדִינ֨וֹת הַמֶּ֜לֶךְ יֹדְעִ֗ים אֲשֶׁ֣ר כָּל־אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֡ה אֲשֶׁ֣ר יָבֽוֹא־אֶל־הַמֶּלֶךְ֩ אֶל־הֶחָצֵ֨ר הַפְּנִימִ֜ית אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יִקָּרֵ֗א אַחַ֤ת דָּתוֹ֙ לְהָמִ֔ית לְ֠בַד מֵאֲשֶׁ֨ר יֽוֹשִׁיט־ל֥וֹ הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־שַׁרְבִ֥יט הַזָּהָ֖ב וְחָיָ֑ה וַאֲנִ֗י לֹ֤א נִקְרֵ֙אתִי֙ לָב֣וֹא אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ זֶ֖ה שְׁלוֹשִׁ֥ים יֽוֹם:
[יב] וַיַּגִּ֣ידוּ לְמָרְדֳּכָ֔י אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֶסְתֵּֽר: פ
[יג] וַיֹּ֥אמֶר מָרְדֳּכַ֖י לְהָשִׁ֣יב אֶל־אֶסְתֵּ֑ר אַל־תְּדַמִּ֣י בְנַפְשֵׁ֔ךְ לְהִמָּלֵ֥ט בֵּית־הַמֶּ֖לֶךְ מִכָּל־הַיְּהוּדִֽים:
[יד] כִּ֣י אִם־הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִישִׁי֘ בָּעֵ֣ת הַזֹּאת֒ רֶ֣וַח וְהַצָּלָ֞ה יַעֲמ֤וֹד לַיְּהוּדִים֙ מִמָּק֣וֹם אַחֵ֔ר וְאַ֥תְּ וּבֵית־אָבִ֖יךְ תֹּאבֵ֑דוּ וּמִ֣י יוֹדֵ֔עַ אִם־לְעֵ֣ת כָּזֹ֔את הִגַּ֖עַתְּ לַמַּלְכֽוּת:
[טו] וַתֹּ֥אמֶר אֶסְתֵּ֖ר לְהָשִׁ֥יב אֶֽל־מָרְדֳּכָֽי:
[טז] לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַי וְאַל־תֹּאכְל֨וּ וְאַל־תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם גַּם־אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־כַדָּ֔ת וְכַאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי:
[יז] וַֽיַּעֲבֹ֖ר מָרְדֳּכָ֑י וַיַּ֕עַשׂ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־צִוְּתָ֥ה עָלָ֖יו אֶסְתֵּֽר: ס

פרק ד
(א) ומרדכי - כאשר ידע זה הדבר , מיד קרע בגדיו. ויצא בתוך העיר - היא עילם המדינה (ע"פ דנ' ח , ב). (ב) כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק - כי הוא דרך בזיון במלכות. (ג) ומספד - קינות. יוצע - מבניין 'הכבד הנוסף'; והאות חסר הוא יו"ד , כיו"ד "כי אצוק מים" (יש' מד , ג). והנכון בעיני , כי היו"ד - שורש , כיו"ד "אשר יולד לו" (בר' לה , כו) , והוא מבניין 'הכבד הדגוש שלא נקרא שם פועלו'. (ד) ותתחלחל - מגזרת "חיל אחז יושבי פלשת" (שמ' טו , יד); מהפעלים השנִיִים שהם כפולים. (ה) יש בדברי יחיד (ראה אס"ר ח , ד) , שהתך הוא דניאל. והקרוב אלי , כי לא נמשכו ימיו עד מלוך אחשורוש , כי זקן היה; ומעלת החכמה לא תסור. (ז) פרשת - מגזרת "לפרוש להם" (וי' כד , יב): שבאר לסריס דבר הכסף. ביהודים - בעבור היהודים , לאבדם - והטעם: למחות שמם. (ח) אשר נתן - בניין 'נפעל' , והנו"ן מובלע בתי"ו. בשושן להשמידם - הטעם: כתב הדת אשר נתן להשמיד כל אשר בשושן; כי היא עיר היהודים. (יא) ועם מדינות המלך - אפילו העם יודעים זה: אחת היא דת המלך לַכֹּל: להמית. לעולם לבד יבא עם מ"ם מלפניו או מ"ם מאחריו , לבד מאחד , והוא: "לבד בך נזכיר שמך" (יש' כו , יג). יושיט - לשון תרגום (ראה ת"א לבר' מח , יד) , כמו 'ישלח'; ואין ריע לו במקרא. שרביט - מלה 'רביעית'; והטעם כ'שבט'. ויש אומרים שהרי"ש נוסף , כרי"ש 'שרשרת'; ואיננו אמת , כי הרי"ש איננה מהאותיות המשרתות , רק נכפל , ככפל פ"א "ונאפופיה" (הו' ב , ד) , גם רי"ש "סגריר" (מש' כז , טו). (יג) אל תדמי - תחשבי , מגזרת "כאשר דמיתי" (במ' לג , נו); ושניהם מגזרת 'דמיון' במחשבת הנפש. (יד) דגשות צד"י והצלה - לחסרון נו"ן השורש. והטעם , שיעמוד ריוח והצלה ליהודים מדרך אחרת ולא על ידך. ואם תחשבי שתמלטי - תאבדי , וכל בית אביך עמך. ומי יודע אם לעת כזאת - הטעם: מי יודע , שמא לא הגעת למלכות אלא בעבור העת הזאת , שתושיעי את ישראל. (טז) לך. כנוס - אסוף , וכמוהו "לכנוס את הגרים" (דה"א כב , ב). הנמצאים בשושן - העיר. וצומו עלי - בעדי. שלשת ימים - עד יום השלישי; והנה לא אכלו בערב , והתענו שני ימים ושני לילות , כי הכתוב הוא לילה ויום. והנה אסתר בטחה באלהיה - על כן התענתה - ולא ביופיה; כי פני המתענה תשתנינה , אף כי עד יום השלישי! וכאשר אבדתי - שאינני יושבת עם עמי , אובַד לגמרי. ובא פועל עבר תחת העתיד , והטעם: על מחשבתה; וכמוהו "וכאשר שכלתי שכלתי" (ראה בר' מג , יד).