מאגר הכתר אסתר פרק ד עם פירוש ראב"ע פירוש ב

פרק ד
(א) ומרדכי - ו"ו כפ"א רפה בלשון ישמעאל. וטעם ואפר - ששם על ראשו אפר; כי איננו דבר שילבשנו אדם. בתוך העיר - שושן או עילם; לא בשושן הבירה שהוא ארמון המלך. (ב) ויבא (בנוסחנו: ויבוא) אל שער שושן הבירה , אולי ימצא שם אחד מסריסי אסתר; ולא נכנס בשער כמשפטו , כי משפט המלוכה להתפאר וללבוש בגדי פאר. (ג) ובכל מדינה - כבר הזכרתי (אס' א , ב) טעם 'מדינה' ו'עיר'. דבר המלך - שנשמע , ודתו - שנכתב. אבל גדול - שם כלל; ופרט אותו: צום ובכי ומספד. יוצע - פועל עבר , על משקל "יולד לו במצרים" (בר' מו , כז). והטעם: שהמצע שישבו עליו וישכבו עליו היה שק על אפר. (ד) ותבאנה (בנוסחנו: ותבואנה) נערות אסתר - שפחות. ותתחלחל - מגזרת "חיל" (שמ' טו , יד); ובא כפול , כמו "מטלטלך" (יש' כב , יז). להלביש את מרדכי - הבגדים ששלחה אליו; או: שיסיר שקו וילבש בגדיו. ולא קבל - לעשות. (ה) ותקרא. להתך - יש בדברי יחיד (ראה מגילה טו , א) שהתך הוא דניאל , ש'נחתך מגדולתו'; ואין משפט הלשון להחליף אות באות , רק אותיות הנוח ושי"ן בסמ"ך , כאשר פירשתי בספרי (ראה שפה ברורה כב , א - ב). ועוד , כי דניאל כבר מת , לפי שקול הדעת , כי יצא מירושלם והוא יודע כל חכמה , כאשר פירשתי בספר דניאל (ט , ב בפירוש ב' , הארוך). והוא היה כמו בן חמש עשרה שנה; וגלה עם יהויקים , ונשארה למלכותו שמונה שנים כאשר פירשתי (שם); ועברו שנות צדקיהו , ועברו שבעים שנה לבבל ומלכות כורש ודריוש ושתים עשרה שנה לאחשורוש; והנה זקן היה מאד. אולי היה הטעם בדרש - כי הסריס היה נאמן כאילו דניאל היה , שהיה צדיק בדורו (ראה יח' יד , יג) , שלא היה כמוהו. (ו) ויצא. אל רחוב העיר - היא שושן או עילם. אשר לפני שער שושן הבירה. (ז) ויגד. את כל אשר קרהו - שלא כרע להמן (ראה אס' ג , ב). פרשת הכסף - פירושו כמו "כי לא פורש" (במ' טו , לד). ביהודים - בעבור היהודים. (ח) ואת. אשר נתן בשושן - העיר; כי כל מקום שאין שם 'הבירה' היא שושן העיר. (ט) ויבא (בנוסחנו: ויבוא) התך - אילו היה דניאל (ראה פירושו לעיל , ה) , איך היה עומד לפני אסתר וכאלו שכח חכמתו , שאין לו עצה , רק הוא שליח?! (י) ותאמר - בצווי סתר , שלא יוָדע הדבר. (יא) כל - הטעם: אתה יודע , וכל עבדי המלך יודעים. וידוע כי שומרי הסף לא יניחו להכנס אל המלך מי שלא יקרא; רק לא יוכלו למנוע המלכה מבוא. אחת דתו - דת אחת יש להם. יושיט - אין לו ריע חוץ מהמגלה; גם ככה שרביט; וטעמו מטעם המקום. ו"ו וחיה - כפ"א רפה בלשון ישמעאל. (יב) ויגידו - שנים סריסים הגידו. (יג) ויאמר. אל תדמי - אל תחשבי , וזאת הדמות לא תעלה על נפשך. בית המלך - בבית המלך. (יד) כי אם. ריוח - מהצרה לגופם , והצלה - לנפשם. ממקום אחר - מצד אחר , או מדרך אחרת. והטעם , שיתכן שיבא להם ריוח , ולא על ידך. ויש אומרים (ראה שו"ט כב , ה) כי זה רמז לשם המבורך , כי קדמונינו ז"ל (ראה ב"ר סח , ט) יקראוהו 'מקום' , הוא 'מקום עולמו'. ואמת כי ככה דבריהם , רק לא מצאנו זה השם במקרא; רק נקרא "מעון" (תה' צ , א; ראה ב"ר סח , ט) , שהוא למעלה. ואילו היה כן , מה טעם לאמר אחר? ויש שאלה: למה לא נכתב השם במגלה הזאת? והגאון רב סעדיה ז"ל השיב , כי המלך צוה למרדכי שיכתוב המגלה , ויעתיקוה בלשון פרס בספר דברי הימים (ראה אס' י , ב). ואילו היה כותב שם השם , היו הפרסיים מחליפים אותו בשם עבודה זרה. ואת ובית אביך תאבדו - הטעם: על עצמו ובניו , שהיו בארמון המלך. ומי יודע - שמא לא עלית להיות למעֲלה הזאת , להיות מלכה , רק בעבור העת הזאת , שתבֹא ישועה לישראל על ידך. (טו) ותאמר - כאשר ראתה כי הדין עמו , השיבה לו: (טז) כנוס - קַבץ; וממנו - 'בית הכנסת'. בשושן - העיר. וצומו עלי - בעבורי. שלשת ימים - עד היום השלישי , לילה ויום; כדרך "מערב עד ערב תשבתו" (וי' כג , לב). ונערותי - השפחות. ובכן - ואז; וכמוהו "ובכן ראיתי רשעים קבורים" (קה' ח , י). וכאשר אבדתי - אִבַּדתי דרך התורה , שלא אשמרנה סלה , כמו "ותאבדו דרך" (תה' ב , יב) - אבדתי מן העולם. והטעם: אם אמות איני חוששת. (יז) ויעבר - עבר מרדכי אל היהודים אשר בשושן; או יש נהר בין שושן הבירה לשושן העיר. ויעש מרדכי (לפנינו ללא 'מרדכי') - שהתענו כל היהודים אשר בשושן.