פרק ה
[א]
וַיְהִ֣י׀
בַּיּ֣וֹם
הַשְּׁלִישִׁ֗י
וַתִּלְבַּ֤שׁ
אֶסְתֵּר֙
מַלְכ֔וּת
וַֽתַּעֲמֹ֞ד
בַּחֲצַ֤ר
בֵּית־הַמֶּ֙לֶךְ֙
הַפְּנִימִ֔ית
נֹ֖כַח
בֵּ֣ית
הַמֶּ֑לֶךְ
וְ֠הַמֶּלֶךְ
יוֹשֵׁ֞ב
עַל־כִּסֵּ֤א
מַלְכוּתוֹ֙
בְּבֵ֣ית
הַמַּלְכ֔וּת
נֹ֖כַח
פֶּ֥תַח
הַבָּֽיִת:
[ב]
וַיְהִי֩
כִרְא֨וֹת
הַמֶּ֜לֶךְ
אֶת־אֶסְתֵּ֣ר
הַמַּלְכָּ֗ה
עֹמֶ֙דֶת֙
בֶּחָצֵ֔ר
נָשְׂאָ֥ה
חֵ֖ן
בְּעֵינָ֑יו
וַיּ֨וֹשֶׁט
הַמֶּ֜לֶךְ
לְאֶסְתֵּ֗ר
אֶת־שַׁרְבִ֤יט
הַזָּהָב֙
אֲשֶׁ֣ר
בְּיָד֔וֹ
וַתִּקְרַ֣ב
אֶסְתֵּ֔ר
וַתִּגַּ֖ע
בְּרֹ֥אשׁ
הַשַּׁרְבִֽיט:
ס
[ג]
וַיֹּ֤אמֶר
לָהּ֙
הַמֶּ֔לֶךְ
מַה־לָּ֖ךְ
אֶסְתֵּ֣ר
הַמַּלְכָּ֑ה
וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֛ךְ
עַד־חֲצִ֥י
הַמַּלְכ֖וּת
וְיִנָּ֥תֵֽן
לָֽךְ:
[ד]
וַתֹּ֣אמֶר
אֶסְתֵּ֔ר
אִם־עַל־הַמֶּ֖לֶךְ
ט֑וֹב
יָב֨וֹא
הַמֶּ֤לֶךְ
וְהָמָן֙
הַיּ֔וֹם
אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה
אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי
לֽוֹ:
[ה]
וַיֹּ֣אמֶר
הַמֶּ֔לֶךְ
מַהֲרוּ֙
אֶת־הָמָ֔ן
לַעֲשׂ֖וֹת
אֶת־דְּבַ֣ר
אֶסְתֵּ֑ר
וַיָּבֹ֤א
הַמֶּ֙לֶךְ֙
וְהָמָ֔ן
אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה
אֲשֶׁר־עָשְׂתָ֥ה
אֶסְתֵּֽר:
[ו]
וַיֹּ֨אמֶר
הַמֶּ֤לֶךְ
לְאֶסְתֵּר֙
בְּמִשְׁתֵּ֣ה
הַיַּ֔יִן
מַה־שְּׁאֵלָתֵ֖ךְ
וְיִנָּ֣תֵֽן
לָ֑ךְ
וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֛ךְ
עַד־חֲצִ֥י
הַמַּלְכ֖וּת
וְתֵעָֽשׂ:
[ז]
וַתַּ֥עַן
אֶסְתֵּ֖ר
וַתֹּאמַ֑ר
שְׁאֵלָתִ֖י
וּבַקָּשָׁתִֽי:
[ח]
אִם־מָצָ֨אתִי
חֵ֜ן
בְּעֵינֵ֣י
הַמֶּ֗לֶךְ
וְאִם־עַל־הַמֶּ֙לֶךְ֙
ט֔וֹב
לָתֵת֙
אֶת־שְׁאֵ֣לָתִ֔י
וְלַעֲשׂ֖וֹת
אֶת־בַּקָּשָׁתִ֑י
יָב֧וֹא
הַמֶּ֣לֶךְ
וְהָמָ֗ן
אֶל־הַמִּשְׁתֶּה֙
אֲשֶׁ֣ר
אֶעֱשֶׂ֣ה
לָהֶ֔ם
וּמָחָ֥ר
אֶֽעֱשֶׂ֖ה
כִּדְבַ֥ר
הַמֶּֽלֶךְ:
[ט]
וַיֵּצֵ֤א
הָמָן֙
בַּיּ֣וֹם
הַה֔וּא
שָׂמֵ֖חַ
וְט֣וֹב
לֵ֑ב
וְכִרְאוֹת֩
הָמָ֨ן
אֶֽת־מָרְדֳּכַ֜י
בְּשַׁ֣עַר
הַמֶּ֗לֶךְ
וְלֹא־קָם֙
וְלֹא־זָ֣ע
מִמֶּ֔נּוּ
וַיִּמָּלֵ֥א
הָמָ֛ן
עַֽל־מָרְדֳּכַ֖י
חֵמָֽה:
[י]
וַיִּתְאַפַּ֣ק
הָמָ֔ן
וַיָּב֖וֹא
אֶל־בֵּית֑וֹ
וַיִּשְׁלַ֛ח
וַיָּבֵ֥א
אֶת־אֹהֲבָ֖יו
וְאֶת־זֶ֥רֶשׁ
אִשְׁתּֽוֹ:
[יא]
וַיְסַפֵּ֨ר
לָהֶ֥ם
הָמָ֛ן
אֶת־כְּב֥וֹד
עָשְׁר֖וֹ
וְרֹ֣ב
בָּנָ֑יו
וְאֵת֩
כָּל־אֲשֶׁ֨ר
גִּדְּל֤וֹ
הַמֶּ֙לֶךְ֙
וְאֵ֣ת
אֲשֶׁ֣ר
נִשְּׂא֔וֹ
עַל־הַשָּׂרִ֖ים
וְעַבְדֵ֥י
הַמֶּֽלֶךְ:
[יב]
וַיֹּאמֶר֘
הָמָן֒
אַ֣ף
לֹא־הֵבִיאָה֩
אֶסְתֵּ֨ר
הַמַּלְכָּ֧ה
עִם־הַמֶּ֛לֶךְ
אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֥ה
אֲשֶׁר־עָשָׂ֖תָה
כִּ֣י
אִם־אוֹתִ֑י
וְגַם־לְמָחָ֛ר
אֲנִ֥י
קָֽרוּא־לָ֖הּ
עִם־הַמֶּֽלֶךְ:
[יג]
וְכָל־זֶ֕ה
אֵינֶ֥נּוּ
שֹׁוֶ֖ה
לִ֑י
בְּכָל־עֵ֗ת
אֲשֶׁ֨ר
אֲנִ֤י
רֹאֶה֙
אֶת־מָרְדֳּכַ֣י
הַיְּהוּדִ֔י
יוֹשֵׁ֖ב
בְּשַׁ֥עַר
הַמֶּֽלֶךְ:
[יד]
וַתֹּ֣אמֶר
לוֹ֩
זֶ֨רֶשׁ
אִשְׁתּ֜וֹ
וְכָל־אֹהֲבָ֗יו
יַֽעֲשׂוּ־עֵץ֘
גָּבֹ֣הַּ
חֲמִשִּׁ֣ים
אַמָּה֒
וּבַבֹּ֣קֶר׀
אֱמֹ֣ר
לַמֶּ֗לֶךְ
וְיִתְל֤וּ
אֶֽת־מָרְדֳּכַי֙
עָלָ֔יו
וּבֹֽא־עִם־הַמֶּ֥לֶךְ
אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה
שָׂמֵ֑חַ
וַיִּיטַ֧ב
הַדָּבָ֛ר
לִפְנֵ֥י
הָמָ֖ן
וַיַּ֥עַשׂ
הָעֵֽץ:
ס
פרק ה
(א)
ויהי.
ותלבש
-
בגדי
מלכות.
נכח
בית
המלך
-
שהוא
שם.
נכח
פתח
הבית
-
שראה
אותה
מיד.
(ב)
ויהי.
כאשר
הושיט
השרביט
לאות
שקראהּ
,
ותגע
בראש
השרביט
-
ככה
היה
משפט
המלוכה.
(ג)
ויאמר.
מה
לך
-
שהוצרכת
לבוא
בלא
קריאה;
ומה
בקשתך
-
בְּדָבר
עתיד.
(ד)
ותאמר.
אל
המשתה
אשר
עשיתי
לו
-
ושם
אומר
בקשתי.
(ה)
ויאמר.
מהרו
-
פועל
יוצא;
או:
מהרו
לקרוא
את
המן.
(ו)
ויאמר.
מה
שאלתך
-
לבטל
דבר
שעבר
,
ומה
בקשתך
-
לעתיד.
או:
בקשי
שני
דברים
ולא
דבר
אחד.
(ז)
ותען.
שאלתי
,
גם
בקשתי
-
היא
קשה.
(ח)
אשר
אעשה
להם
מחר
-
ואז
אגלה
את
שאלתי.
(ט)
ויצא.
שמח
-
בעבור
גודל
מעלתו;
וטוב
לב
-
בעבור
היין.
זע
-
מגזרת
"ביום
שיזועו
שומרי
הבית"
(קה'
יב
,
ג).
(י)
ויתאפק
-
שכבש
יצרו;
שלא
עשה
רעה
למרדכי
בעבור
היותו
אחד
מהשופטים
,
כאשר
פירשתי
(אס'
ב
,
יא).
(יא)
ויספר.
יש
אומרים
,
כי
פירוש
ורוב
בניו
-
גודל
מעלתם;
כמו
"ורבי
המלך"
(יר'
מא
,
א);
"קרית
מלך
רב"
(תה'
מח
,
ג).
ואין
צורך
,
כי
הטעם
הוא
שיש
לו
עושר
רב
ורוב
בנים
ומעלה
יתירה.
(יב)
ויאמר.
באה
מלת
עשתה
מלעיל
,
בעבור
שהטעם
נכרת.
(יג)
וכל
זה
איננו
שוה
בעיני
מאומה;
או:
איננו
מועיל
לי;
או:
איננו
דבר
שוה
בעיני
-
בכל
עת
שאני
רואה
שהוא
מרדכי
שופט;
שיש
לו
מעלה
גדולה
,
והוא
בוזה
אותי.
(יד)
ותאמר
-
החלה
זרש
לדבר
,
כי
מנהג
הנשים
לעשות
תאותן
ואינן
רואות
את
הנולד.
גבוה
חמשים
אמה
-
שיהיה
נראה
לחוץ
מחצר
המן.
ויתלו
-
התולים;
כמו
"ויאמר"
האומר
"ליוסף"
(בר'
מח
,
א).
העץ
-
גבוה
ככתוב.